הלהיט התחבורתי הגדול בקרב בני האצולה של אירופה במאה ה-17 היה הכרכרה הסגורה. היו לה חלונות, שחסמו את הריחות המצחינים של רחובות הערים; מתלים נוחים, שנטרלו ביעילות את הדרכים זרועות המהמורות; ומרווח גחון גבוה, שאפשר לדלג בקלות מעל מפגעים מזדמנים כמו ערימות זבל או בני המעמדות הנמוכים שהתגוללו לעתים ברחובות.
הגלגול של אותן כרכרות בישראל המודרנית הם רכבי הכביש-שטח המפוארים. הכלים האלה גבוהים מספיק כדי שהנוסעים בתוכם לא יצטרכו להישיר מבט אל ההמונים המתוסכלים; ויש להם תא נוסעים שקט ומבודד ומתלים, שמאפשרים להתגבר על כל מהמורה ומכשול באזורים העממיים של הארץ.
ייתכן שזוהי רק הקבלה תיאורטית, אבל עובדה היא ששנת 2011, שהוגדרה רשמית כשנת המחאה החברתית בישראל, הייתה גם שנת שיא של כל הזמנים במכירות המגה-ג'יפים היוקרתיים, שמחירם מתחיל ב-100 אלף דולר ליחידה. בשנה שעברה נרכשו בישראל כ-1,800 כלים כאלה, כ-40% מתוכם בייבוא אישי.
פחות אתלטי
המפגש הראשוני והחיצוני שלנו עם מרצדס ML החדשה גילה מיד מדוע הפכו הכלים הללו ללהיט בקרב האלפיון העליון המקומי. אמנם עיצובו של ML החדש בעל החרטום הפחוס נראה לטעמנו האישי גמלוני יותר ופחות אתלטי מזה של הדור הישן, אבל האסתטיקה היא בהחלט לא העניין כאן. הממדים - 2 מטר לרוחב, 1.8 מטר לגובה וגלגלי 19 אינץ' ענקיים - המסה, ובעיקר סמל הכוכב המשולש בחרטום, עושים את שלהם. ML מפלס את דרכו ברחובות הזועמים כמו כוכב היפ-הופ ופמלייתו בכניסה למועדון לילה יוקרתי בלוס אנג'לס: ההמונים זזים הצידה, נותנים ריספקט ונזהרים לא ללטוש מבטים ישירים מדי.
גם תא הנוסעים ממלא היטב את ייעודו. לאחר דילוג קל מוצאים עצמם הנהג והנוסעים בתוך בועה מבודדת, שמרחפת גבוה מעל הכביש. מכסה המנוע הקדמי נמצא בגובה הגגות של רוב המכוניות המשפחתיות בסביבה, המרווח הפנימי מלפנים ומאחור לא יבייש סלון בפנטהאוז מודרני, ועיצוב הפנים מדבר בטונים שקטים אך מלאי ביטחון עצמי, ממש כמו הבנקאי האישי שלך.
שמחנו לגלות שהנדסת האנוש השתפרה משמעותית לעומת הדור היוצא. מערכת המולטימדיה בעלת המסך הרחב קלה מאוד לתפעול, גם תוך כדי נסיעה. תפעול תיבת ההילוכים מתבצע בצורה אינטואיטיבית, ובלם החניה מופעל באמצעות מתג זריז ולא באמצעות דוושת רגל אגרסיבית. התלונה היחידה שקיבלנו מהנוסעים (הצעירים) מאחור הייתה על מיקום נמוך מדי של המושב ויכולת כוונון מוגבלת של זווית הישיבה.
גם איכות החומרים וההרכבה השתפרה משמעותית לעומת הזכור לנו. בידוד הרעשים, למשל, הוא כה יעיל, עד שבדקות הראשונות לא היינו בטוחים אם קיבלנו למבחן את גרסת הבנזין או הדיזל. גם חומרי הדיפון נראים ומרגישים איכותיים, ובסך הכול נראה שהגרמנים משטוטגרט הצליחו לבצע סיפוח יעיל מאוד של המפעל הסורר שלהם באלבאמה, שבו מיוצר ML.
מומנט מפלצתי
נוחות הנסיעה היא הצד החזק של הכלי. במצב "נוחות" מבצעים בולמי הזעזועים הרכים עבודה יוצאת מן הכלל בספיגת המהמורות הישראליות. מהמורות עירוניות שביום-יום מרסקות את הרכב הפרטי שלנו, חלפו מתחת לגלגלי ML כאילו צוות התיקונים של העירייה עבד שעות נוספות בלילה שלפני.
המצב הרך של המתלים אמנם יוצר יותר מדי תנודות גוף בנהיגה נמרצת, אבל המצב הספורטיבי מתקן זאת, ויחד עם הגה מאוזן ומדויק הוא מעניק לנהג שליטה טובה.
זהו גם כלי נוח מאוד לנסיעות ארוכות ומהירות עם מטען אנושי רגיש ומתלונן. הממדים אמנם מכבידים על תמרוני חנייה ותנועה עירונית צפופה, אך מה שלא עושה העידון עושה המסה: קווץ' פה ושם, דילוג קליל על המדרכה והכלי מצליח להידחק גם למקומות שנראים בתחילה בלתי-אפשריים.
רכב ההדגמה שלנו הגיע בגרסת ה-350 טורבו-דיזל, עם מנוע V6 בנפח 3 ליטר ושלל סטיקרים מסובכים למראה כמו בלו-טק, שנועדו לבשר לאירופאים המעודנים כי בתוך הרכב המגודל שזה עתה תפס להם שני מקומות חנייה וקיפל להם את מראת הצד, יושב נהג עם אחריות סביבתית מפותחת.
ייתכן שהגרסה הזו היא אכן בעלת הפליטה הנקייה ביותר בפלח שלה, ושהיא מסוגלת להשיג בתנאים אופטימליים את צריכת הדלק הדמיונית שבה היא מתהדרת (יותר מ-14 ק"מ לליטר), אבל יש לנו הרגשה שזה לא מעניין את הלקוח הישראלי הטיפוסי שמשלם עבורה 135 אלף דולר. מה שיותר מעניין אותו הוא ההספק, 258 כ"ס, ויותר מכך המומנט המפלצתי, 62 קג"מ, שזמין כמעט מעמידה. הנתונים מעניקים לכלי, שמשקלו 2 טון לפני נוסעים, תאוצה של רכב ספורטיבי נמרץ (7.4 שניות), וכושר משיכה מרשים בכל שיפוע. לחיצה נמרצת על דוושת המצערת מעיפה את הנוסעים לאחור ודוחפת את הכלי קדימה כמו קטר רכבת, שנהוג על-ידי חבר ועד זועם. שיוט במהירויות של 140 קמ"ש על הכביש המהיר מתבצע עם רק מעט יותר מסיבובי סרק, ובסה"כ הכלי יספק הרבה FUN לחובבי הביצועים.
ומה לגבי שטח? נראה שלכלי יש פוטנציאל רציני גם בלי חבילת השטח האופציונלית, אך מרצדס ציידה את רכב ההדגמה במדרגות צד נוצצות ומפורכסות שהגבילו את נסיעת השטח לדרכי עפר משובשות. אנחנו יכולים לדווח שהוא מדלג על מדרכות בקלות יתרה.
מחירו של ML350 טורבו-דיזל בישראל הוא 525 אלף שקל, אבל בעידן שבו כל המתחרים בפלח היוקרה חותכים מחירים, קרוב לוודאי שבעלי המאה יוכלו לסגור דיל. זהו כלי משפחתי מרווח ונוח לנסיעות ארוכות, שיכול לשמש ללא קושי כתחליף ייצוגי למכונית שרד. כבונוס, מקבלים מתלים שיכולים לטפס בקלות על המדרכה כדי להתחמק מהפגנה חברתית מזדמנת, ומספיק כוח מנוע כדי להימלט מגביעי קוטג' מתעופפים.
המתחרות
ב.מ.וו X5-30D
ב-475 אלף שקל מקבלים מנוע 3 ליטר טורבו דיזל עם 245 כ"ס ו-55 קג"מ, שמשודך לתיבה אוטומטית מתוחכמת בת 8 מהירויות. הכלי המגודל מאיץ מאפס ל-100 קמ"ש ב-7.6 שניות וסוגר על 222 קמ"ש.
פולקסווגן טוארג
את גרסת הטורבו-דיזל אקזקיוטיב המפוארת מקבלים ב-390 אלף שקל, עם מנוע 3 ליטר, שמייצר 240 כ"ס ומומנט מכובד של 56 קג"מ ב-2,000 סל"ד. יש גם תיבת הילוכים מתוחכמת בת 8 מהירויות ותא נוסעים מאובזר באופן יסודי.
לנדרובר דיסקאברי
ב-485 אלף שקל מקבלים את גרסת הבסיס, עם מנוע 3 ליטר טורבו-דיזל בהספק 210 כ"ס ו-53 קג"מ של מומנט. הביצועים אינם זריזים כמו בגרמניות, אך הפיצוי הוא ביכולת שטח מקצועית ותא נוסעים מרווח עם צמד מושבים קטנים בשורה השלישית מאחור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
