"קדחת לוטו" בארה"ב: יותר מחצי מיליארד דולר בהגרלה

כמו גזר לפני שפן, או דוגלי לפני כלב, הפרס הגדול ביותר אי פעם בתולדות הלוטו והגרלות אחרות ברחבי תבל, יותר מחצי מיליארד דולר, מושך מיליוני אמריקנים - מנכ"לים ומובטלים, זונות ועקרות בית, שוטרים במדים וכבאים עם קסדות (ראיתי אותם) - לנקודות מכירה של המגה מיליון, הגרלת לוטו שנערכת ב-42 מדינות בארה"ב ובוושינגטון הבירה.

ההגרלה תיערך בליל שבת, ב-11 בלילה (שבת בבוקר לפי שעון ישראל), אך קרוב לחצות יום ה', כיממה לפני האירוע, מתפתלים תורים ארוכים לפני מיני-מארקטים, צינור המכירות העיקרי של כרטיסי לוטו, באלפי ערים ועיירות מחוף אל חוף והם ילכו וייתארכו ככל שיתקרב מועד הגרלה. בתור בחנות ברוקוויל, מרילנד, ספרתי 60 אנשים, רובם במצב רוח מצוין, ששיתפו כל מי שהיה מעוניין לשמוע בתכניותיהם לבזבוז כספי הפרס. (אישית, אני בודק אפשרות לקנות את "גלובס", אם כי לא לפני בדיקת היתכנות קפדנית, ובעודף שיישאר את אמפאייר סטייט בילדינג). תורים אחרים, ארוכים הרבה יותר, ראיתי בערוצי החדשות בכבלים.

בוושינגטון, מוכרים בדרך כלל 250 אלף כרטיסי מגה מיליון לפני הגרלה עם פרס "נורמלי", כלומר בין 50 ל-100 מיליון דולר. ההערכה המלומדת של הנהלת מגה מיליון בבירה היא, שעד להגרלה בלילה יימכרו מיליון כרטיסים. במקומות אחרים הזינוק במכירות גדול יותר. כמובן, ככל שעולה מספר הרוכשים, כך גדל סכום הפרס.

כל רוכש יודע, בסתר לבו, שההימור הזה יסתיים במפח נפש. רובם ככולם היו בסיפור הזה קודם, כל אימת שהפרס עובר את רף 100 המיליון. אבל, מסתננת המחשבה, לעולם אי אפשר לדעת. בסופו של דבר מישהו תמיד זוכה, אז למה לא אני? או, כפי שאמרה רוכשת אחת: "אני יודעת שאני קונה חלום ללילה אחד בחמישה דולר וזה נראה לי מחיר מציאה". וזה נכון כמובן לתל-אביב וירוחם בדיוק כמו לרוקוויל וסאן-דיאגו.

הסטטיסטיקה היא האויב הגדול של כל רוכש לוטו. הסיכוי לזכיה במגה מיליון הוא 176,000,000 : 1. הסיכוי של תושב ארה"ב להיפגע ממכת ברק בתקופת חייו (מחושבת כ-80 שנה) הוא 10,000 : 1, לפי אחד מהאתרים של NOAA, המינהל הלאומי לאוקיינוסים ולאטמוספירה (www.lightningsafety.noaa.gov). הסיכוי להיפגע מברק בשנה נתונה הוא 1,000,000: 1. מישהו חישב ומצא, שהסיכוי למצוא מספר מסוים בספר הטלפונים של מנהטן ע"י נעיצת מחט סריגה בכרך, שחודה ינקב את המספר המבוקש, גדול יותר מזכיה במגה מיליון. ובכל זאת.

אגודת הלוטו של מדינות ופרובינציות בארה"ב ובקנדה (NASPL), שופכת אור על החצי המלא של הכוס. לפי נתונים סטטיסטיים שקיבצה NASPL, בשנה אחת (1996) זכו 1136 אנשים במיליון דולר, או יותר (כל אחד) ו-4520 אנשים נוספים זכו ב-100 אלף דולר עד מיליון דולר (כל אחד) במשחקי לוטו באמריקה הצפונית. באותה שנה, נהרגו 91 אנשים ממכת ברק. לא נותר אלא לחשב מה הסיכוי לזכות לפחות ב-100 מיליון דולר במגה מיליון ולמות ממכת ברק בתוך שנה אחת.

אך אל דאגה: לפי תקנות מגה מיליון, הזוכה בר המזל שיקפד את חייו, מפגיעת ברק או מכל סיבה אחרת לפני שיעלה בידו לקבל את הפרס, אך לאחר שהוכיח את זכאותו, יוכל לנוח בשלום על משכבו. הנהלת מגה מיליון מבטיחה למסור את סכום הזכיה ליורשיו או לעזבונו.

הפרס הגדול מטעה. יותר מחצי מיליארד נשמע סקסי (כ-25% מהתקציב הלאומי של זימבאבווה!). בפועל, הזוכה/ים מקבל הרבה פחות: 7.75% מנוכים במקור למסים ברמת המדינה והמחוז, ו-25% מופרשים למס ההכנסה הפדרלי, שלא לדבר על מתת לכל אותם קרובים אבודים שיימצאו מיד לאחר שיוכרז הזוכה. בניגוד למה שמקובל בישראל, הזוכים ברוב מדינות ארה"ב חייבים, מכוח החוק, לחשוף את זהותם. צילום עם שק על הראש אינו אופציה.