מידד דבש הורשע בשתי עבירות של שימוש במידע פנים

בית משפט השלום בתל-אביב הרשיע היום (א') את מידד דבש, ששימש כמנהל קרנות הנאמנות בחברת מגדל קרנות נאמנות, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע 2 עבירות של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים.

על-פי הסדר הטיעון, על דבש ייגזר עונש של 6 חודשי עבודות שירות, שנת מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך של 600 אלף שקל.

בשבועות הקרובים תחליט השופטת מיכל ברק-נבו האם לאמץ את הסדר הטיעון בעניין העונש, לאחר שלבית המשפט יוצג תסקיר שירות המבחן בעניינו של דבש. עם זאת, כבר היום ציינה השופטת כי בכוונתה לשקול בכובד ראש את הסדר הטיעון גם לעניין העונש.

מחר (ב') צפויה הפרקליטות להציג בפני בית המשפט הסדר טיעון גם בנוגע לשותפו של דבש למעשים, ברק נחמני, ולחברת א.ב. אקוויטי בית השקעות, שעמדו לדין לצדו.

"אני מודה שעשיתי טעויות, ואני מודה באשמה. חשוב לי לציין באותה נשימה כי בשנים שבהן עבדתי במגדל שוקי הון, עשיתי ימים כלילות על מנת להשיג תשואות לקרנות", אמר דבש הנרגש לשופטת מיכל ברק-נבו, אחרי מתן הכרעת הדין בעניינו. "אני חושב שחוסר הניסיון והמצב הנפשי הם אלה שגרמו לי לעשות את המעשים, ואני מצר על כך צער עמוק", הוסיף ואמר דבש.

בדצמבר 2010 הגישה הפרקליטות את כתב האישום נגד דבש, ברק נחמני וחברת "א.ב. אקוויטי בית השקעות בע"מ", בגין ביצוע עבירות של שימוש במידע פנים (וכן מירמה והפרת אמונים בתאגיד, שנמחקו מכתב האישום המתוקן שבעובדותיו הודה דבש).

על-פי כתב האישום, בנובמבר 2007 נודע לדבש, ששימש כמנהל קרנות נאמנות בחברת מגדל קרנות נאמנות בע"מ, כי התקיים והתגבש משא-ומתן למכירת השליטה בחברה הציבורית תאת תעשיות בע"מ. המידע בדבר מכירת השליטה בתאת לא היה ידוע לציבור והיווה מידע פנים מהותי, שעם גילויו לציבור הביא לזינוק משמעותי בשערי המניה. משנודע לדבש מידע הפנים הוא המליץ לחבריו, אילן רג'ואן וברק נחמני, לרכוש את המניה.

בנוסף, בכתב האישום נטען כי דבש תיאם עם חבריו עסקאות למכירת מניית תאת מחשבונות קרנות הנאמנות מגדל לחשבונות החברות שבשליטתם, כל זאת במחירי השוק שלא שיקפו את העלייה במחירי מניית תאת שהתרחשה עם גילוי המידע לכלל הציבור. בכך, נטען, היטיב דבש באופן משמעותי עם חבריו רג'ואן ונחמני על חשבון קרנות הנאמנות עליהן היה מופקד.

"טרגדיה יוונית"

בא-כוחו של דבש, עו"ד ירון ליפשס ממשרד רם כספי ושות', אמר היום כי הוא החליט לקבל בשמו של דבש את הצעת הפרקליטות להסדר טיעון, לאחר שזו הסירה מכתב האישום המתוקן את סעיפי האישום במירמה והפרת אמונים.

"ההסכמה להסדר באה ממקום של לקיחת אחריות על דבר שלא הוכחש מלכתחילה ונעשה עקב טעות בשיקול-דעת של אדם צעיר שהיה חסר ניסיון בזמן קרות האירוע", מסר עו"ד ליפשס.

בבית המשפט אמר עו"ד ליפשס כי "המקרה של דבש הוא סוג של טרגדיה יוונית, כי אפשר היה לראות את הסוף מההתחלה".

לדבריו, "דבש הגיע למגדל בשנת 2006, בלי שום ניסיון במסחר. בהתחלה הוא הופקד על ניהול קרנות 'יתר', קרנות קטנות בהיקפים מצומצמים, והוא היה מטאור שם, הוא עשה חיל, הוא הפך להיות הכוכב של חברת מגדל. עם ההצלחה בא גם הקידום, ותוך זמן קצר הוא הופקד על הקרנות הגדולות.

"בהתחלה גם שם הכול הלך בסדר, אבל בספטמבר 2007 נחת על העולם וגם עלינו משבר ה'סאב-פריים', השווקים התמוטטו, ואז התגלה גודל הצרה אליה נקלע דבש", אמר הסנגור.

"כשהגיעו הנפילות מצא עצמו דבש עם מניות לא סחירות. הלחץ היה עצום... הייתה פה סיטואציה חריגה, ודבש התמודד איתה בדרך לא ראויה, אבל הוא לא עשה את זה על מנת לפגוע בקרנות שלו או בציבור המשקיעים", הוסיף וטען סנגורו של דבש.

מנגד, ציין התובע, עו"ד מאור ברדיצ'בסקי, כי הפרקליטות רואה בחומרה את המקרה של דבש, "עקב הפגיעה בשוק ההון והעובדה שמדובר באיש שוק הון מובהק".

עוד ציין התובע, בין היתר, כי בדרך-כלל בעבירות מסוג זה שביצע דבש מדיניות הענישה צריכה להיות מאסר מאחורי סורג ובריח. התובע ציין כי רק מצבו הרפואי של דבש (שאסור לפרסם פרטים אודותיו) הביא לידי כך שהפרקליטות הסכימה להימנע מלבקש לשלוח אותו למאסר משמעותי בבית הכלא.