כבוד בית הדין, הבמה שלכם

"מדובר באירוע אלים ביותר וחמור ביותר, שיש לטפל בו במלוא החומרה והענישה", הגיבו אמש (שבת) בהתאחדות לכדורגל לקטטה המבחילה שהתפתחה באצטדיון המושבה, בסוף המשחק של מכבי פ"ת מול הפועל חיפה. "אנו מאחלים שעלי חטיב יחלים במהרה ומתפללים לשלומו. אנחנו מקווים שהמשטרה ובתי המשפט יטפלו בעניין במלוא חומרת הדין, בכל הכלים העומדים לרשותם".

זאת כמובן תגובה לגיטימית ונכונה לאירוע שבו בעל תפקיד רשמי (מאמן השוערים עמי גניש) בקבוצת כדורגל, פלוס מקורב לאותה קבוצה (אדם בשם יגאל ממן, אליו נחזור בהמשך), תוקפים בברוטאליות שחקן של הקבוצה היריבה, גורמים לו לאובדן הכרה ושולחים אותו לבי"ח בלינסון. עכשיו רק נותר לראות האם ההתאחדות תדרוש את אותה יד קשה ו"מלוא חומרת הדין" גם מהגופים המשפטיים שלה עצמה.

בפעם האחרונה שמכבי פ"ת הגיעה לבתי הדין של ההתאחדות, ממש לא מזמן, אלו הפעילו על המועדון של האחים לוזון את מידת הרחמים. ב-10 במארס, לאחר הפסדה הביתי של פ"ת לבית"ר ירושלים, "פרצו שני אוהדים מהיציע של פ"ת למגרש", כתב שופט המשחק אלון יפת בדוח השיפוט שלו. "אחד מהם רץ לכיווני כאשר אני עומד בעיגול האמצע וניסה לתקוף אותי, אך נעצר על-ידי אנשים שהיו בקרבתי. האוהד השני נעצר על-ידי אנשים שהיו בקרבתי עוד לפני שהתקרב אלי".

ניסיון לתקיפת שופט במדינות כדורגל נורמליות גורר אחריו עונש חמור. פה כלום לא מתוקן, והכל שבור מהייסוד: דיין ביה"ד המשמעתי, דוד לב, פסק לפ"ת בגין התקרית קנס מצחיק של 10,000 שקל, ושני משחקי רדיוס על-תנאי. ביום חמישי האחרון, ביה"ד העליון המתיק לעמוס לוזון עוד קצת את הגלולה (התנאי הופחת למשחק רדיוס אחד בלבד).

ליבם של בתי הדין של ההתאחדות לא בהכרח רחום כשלא מדובר על מכבי פ"ת. לארבעה מועדונים מליגת העל הופחתו העונה נקודות בשל עבירות כלכליות ומשמעתיות שונות, שיא כל הזמנים בליגה. להפועל ת"א, על התפרעות האוהדים החמורה בדרבי, הופחתו 3 נקודות ליגה. בקרוב נדע האם, לשיטת ההתאחדות, דין התפרעות אוהדים של מועדון כדורגל חמור יותר מדין אלימות פיזית קשה של בעל תפקיד ושל מקורב למועדון כדורגל.

בימים הקרובים גם נדע האם העובדה שמכבי פ"ת מסובכת בקרבות תחתית תילקח בחשבון על-ידי כבוד הדיינים.

***

יגאל ממן לא מופיע ברישומי אתר ההתאחדות לכדורגל כבעל תפקיד במכבי פ"ת. ממן הוא מאותם אנשים שבכדורגל הישראלי מגדירים אותם כ"מקורבים" למועדון, ולפיכך הם זוכים להטבות שמאפשרות להם, בין היתר, לשחרר בעיטות לראש של שחקני היריבה. למרות שאף אחד לא מבין למה הם בכלל רשאים להסתובב על כר הדשא. אבל כזה הוא הדשא באצטדיון המושבה בשבועות האחרונים: פרוץ במיוחד, בטח אם לוקחים בחשבון גם את תקרית אלון יפת.

היחסים בין ממן לבין מכבי פ"ת ממש לא התחילו היום: בספטמבר 2008 הגיע ממן לביה"ד של ההתאחדות כדי להעיד לטובתו של אבי לוזון, כשהאחרון נחשד בהעלבת השופט שירן זילברמן במשחק נוער של מכבי פ"ת. ממן, שנכח במשחק על-תקן אוהד, אמר לדיינים: "לוזון לא קילל אפילו פעם אחת". ממן הודה שלוזון, יו"ר התאחדות מכהן כבר אז, החליף כמה מילים עם השופט זילברמן במהלך המחצית. "אבל בטון רגוע", לדבריו.

איך נגמרה אותה פרשה? בית הדין הוציא בזול מאוד את אנשי שלומה של מכבי פ"ת: לוזון זוכה מכל אשמה, מחמת הספק.

***

האליפות שבה תזכה מחר קרית שמונה באופן רשמי וסופי, אם תסיים בתיקו ומעלה מול הפועל ת"א, היא אחד הדברים הכי טהורים ומשמחים שקרו בליגת העל אי פעם. אליפות של קבוצה שהיא קודם כל פרויקט פילנתרופי למען הקהילה, וממש לא כלי לקידום עסקים או אינטרסים אישיים, כמו בחלק ניכר ממועדוני מרכז הארץ; אליפות של קבוצה מעיר דחויה, מוכת עוני וקטיושות; אליפות של מועדון האנדרדוג הכי גדול בתולדות האנדרדוגים, שזה בערך הדבר הכי עוצר נשימה שיכול לקרות בספורט.

רק שלמרות כל הדברים האלו, אי אפשר שלא להרגיש תחושת החמצה אדירה ממה שהתואר הזה ישאיר בסופו של דבר בזיכרון הקולקטיבי של אוהדי הכדורגל הישראלי: אליפות שהושגה למרות מאבקי אגו מנופחים בין הבעלים שרצקי למאמן בן שמעון; אליפות שהושגה על רקע התרסקות פטאלית ומביכה של כל הקבוצות הגדולות; אליפות שהושגה בעונה מלאה באלימות אוהדים, רדיוסים ופריצות בשידור חי לבתי דין; אליפות בליגה שב-2011/12 משדרת, אולי יותר מתמיד, חוסר ניקיון כפיים.

כשהלכלוך מתחיל להתפזר, רסיסי האבק שלו מגיעים לכל מקום. הציבור מאבד אמון. אליפות או לא אליפות, אפילו הציבור בקרית שמונה סרב להתרשם ממחירי כרטיסים של 10 שקל ומהייפ שכלל מונחים כמו "תואר היסטורי", ולא מילא את המגרש שלו במשחק הכמעט-אליפות בשבוע שעבר מול בני יהודה.