"דלק נדל"ן ויצחק תשובה מתנכלים לנושה זעיר, מבוגר ונכה"

"דלק נדל"ן ובעל השליטה יצחק תשובה, אדם עתיר-ממון שהונו מערך בכ-93.5 מיליארד שקל, מתנכלים לנושה זעיר, מבוגר, נכה המתקיים עם רעייתו הנכה מהכנסה של כ-5,133 לחודש, שעיקרה מקצבאות נכות וזקנה שלו ושל בת-זוגו"- כך טוען נושה של חברת דלק נדל"ן , אשר מבקש מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לדחות את בקשת החברה לעכב תשלום חוב בסך 2.7 מיליון שקל שהחברה מחויבת לשלם לו.

בשבוע שעבר פנתה חברת דלק נדל"ן, באמצעות עורכי הדין אמיר ברטוב ויוסי מנדלבאום, לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו עיכוב הליכי גבייה שהחלו כנגד החברה על-ידי הנושה, צבי וינמן. הבקשה הוגשה במסגרת תיק פשיטת-הרגל של החברה, בטענה כי החברה חדלת פירעון, נאסר עליה לעשות דיספוזיציה בנכסיה, ועל כן היא צריכה להגן על כלל נושיה ואינה יכולה לשלם את החוב האמור לנושה היחיד.

וינמן, באמצעות עו"ד דוד שידלובר, הגיש בשנת 2007 תביעה כספית בהיקף כ-7.2 מיליון שקל, במסגרתה טען לנזקים שגרמה לו החברה עקב הפרת חוזה שכירות שנחתם ביניהם בקשר להפעלת מסעדת פנקייק באורחן TIME OUT בבית-לחם הגלילית.

בנובמבר 2011 התקבל פסק דין בתביעה, המחייב את החברה לשלם לוינמן פיצוי בגובה 2.7 מיליון שקל. דלק נדל"ן ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון ואף הגישה בקשה לעיכוב ביצוע תשלום החוב. בית המשפט העליון קבע כי על החברה לשלם את מחצית החוב, ואת יתרת הסכום עליה להפקיד בקופת בית המשפט המחוזי עד להכרעה בדיון.

לטענת וינמן, באמצעות עו"ד זהר גרינברג, בפנייתה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב הליכי הגבייה, דלק נדל"ן מסרבת למעשה לבצע את החלטתו של בית המשפט העליון ולשלם לו את החוב, או לכל הפחות להעביר לידיו את מחצית החוב בסך 1.35 מיליון שקל ולהפקיד בקופת בית המשפט את היתרה, עד להכרעה בערעור.

עוד נטען כי דלק נדל"ן ויצחק תשובה עושים "שימוש לרעה בהליך הקיבוצי של הסדר עם ציבור מחזיקי אגרות החוב של החייבת, הליך שאין לו דבר עם החוב הפסוק לזכותו".

בכך, טוען וינמן, מבקשת דלק נדל"ן "ליצור מושג חדש בתחום הסדרי חוב של חברות והליכי הקפאת הליכים, הליך מסוג 'הקפאת הליכים דה לוקס'. בהקפאה כזאת תהנה החברה מבקשת ההקפאה מהזכויות הבאות: לבחור כלפי מי מנושיה יוצא צו ההקפאה; לשמר בידה את החופש המלא לשלם ולעשות בנכסיה כרצונה; להימנע מהצורך לעמוד בתנאי התקנות המתאימות; והחשוב מכל - להימנע מפיקוח בית המשפט, באמצעות בעל תפקיד, נאמן, המחויב לבית המשפט ולנושי החברה ולא לה ולבעלי השליטה בה. לכך לא קיים יסוד בדין כאשר מדובר בהליך פרטני במסגרת שלפי טיבה היא הליך קיבוצי".