לא יקרה אסון אם נרחיב את הגירעון

לא מעט דובר באוצר על עד כמה חשוב לשמור על מסגרת התקציב. אך ייתכן כי השיעור האירופי שספרד מלמדת אותנו הוא דווקא שונה. בשבוע שעבר התבטא ראש ממשלת ספרד ואמר כי ממשלתו תגדיל את הגירעון התקציבי. ה"איום" הזה הגיע על רק סביבה כלכלית מקומית מאתגרת.

ממשלת ספרד מתמודדת עם שיעור אבטלה כמעט דימיוני של כ-23%, כאשר חצי מהצעירים מובטלים (או מיואשים מהסיכוי שיימצאו עבודה). אבל ברקע לשיעור האבטלה ולגירעון הגבוה, עומדת הממשלה לפני בחירות השנה. השילוב של כל הגורמים האלו הביאו בסוף השבוע להפגנות רבות של אזרחים, ולאותן ההתבטאויות של ראש הממשלה בנוגע לגירעון.

בסופו של דבר יישרה ממשלת ספרד קו עם המדיניות האירופאית והציגה תקציב הכולל קיצוץ של 27 מיליארד אירו תוך שנתיים. אמנם הקיצוץ שהוצג נמוך יותר מהקיצוץ שדרשה הנציבות האירופית, אך עדיין הינו קיצוץ כואב שהוגדר בתקשורת כקיצוץ הגדול ביותר מאז ימי פרנקו.

גישת הצנע שאירופה מובילה טובה אולי לטווח הארוך מאוד, אך משיגה תוצאות שליליות ביותר עד כה. הצנע, פשוט לא מספק את הורדת הגירעון שלמענו הוכרז. הקיצוצים והמיתון מביאים לירידה בהכנסות ממיסים, הגירעון התקציבי לא יורד בהתאם וגם יחס החוב-תוצר עולה בגלל הירידה בתוצר.

למעשה, מדינות אירופה נכנסו לכדור השלג של הצנע: היעדר צמיחה והכנסות קטנות ממיסים, מביא ליחסי חוב גבוהים. על מנת לצמצם את החוב מוכרזים קיצוצים המורידים את הצמיחה, מעלים את האבטלה ופוגעים בהכנסות ממיסים. הדבר מביא ליחסי חוב גבוהים וכן הלאה. יוון ניסתה כבר שלוש פעמים לצאת מהמעגל הזה. כל פעם נדרש סיוע גדול יותר, עד שלבסוף הפתרון המתבקש הגיע- חדלות פרעון (או הסדר חוב וולנטרי כמו שהציגו את זה).

על גורל דומה לזה מנסה משרד האוצר להגן. לטענתו, חשוב לשמור על גירעון תקציבי של כ-3% עד 4% על מנת שנימנע מגורל דומה לזה של מדינות אירופה. הטענה היא שאם הגירעון יעלה, אזי משקיעי האג"ח בעולם יחששו מהשקעה בישראל, תשואות האג"ח יעלו ומדינת ישראל תיכנס לסחרור דומה לזה של ספרד, יוון ושאר מדינות אירופה.

אך האם זה באמת נכון?

הטענה שלנו היא שאת הגרעון יש לבחון באופן יחסי. לפני כ-10 שנים שכר של 6,000 שקל לחודש היה סביב הממוצע במשק וכנראה שהספיק למחייה השוטפת. הכנסה של 6,000 שקל לחודש כיום, הינה בקצה התחתון של השכר, נמוכה בכ-25% מהשכר הממוצע וברמה הריאלית בטח אינה מספקת להוצאות שוטפות. לכן, התמקדות במספר (או באחוז) תוך כדי התעלמות מהסביבה אינה רלוונטית.

את אותו העיקרון יש להשליך על הגירעון. אם בעבר מדינות העולם המפותח התנהלו ללא גירעון, ברור שניהול התקציב של מדינת ישראל תחת גירעון של כ-8% היה נראה באור שלילי. אבל כיום, מצבה של ישראל טוב בהרבה מזה של מדינות העולם, ובפרט של הקבוצה היוקרתית אליה הצטרפנו ה-OECD.

עד שנת 2008 היה הגירעון הישראלי גבוה ביחס לממוצע ה-OECD. אך תוכניות פיסקליות וחילוצים של המערכת הבנקאית במדינות שונות באירופה הביאו למצב בו הגירעון הממוצע של מדינות ה-OECD עבר את הגירעון הישראלי. באופן ברור יותר ניתן לראות שגם יחס גירעון של כ-5%, גבוה מזה שמכוונת אליו ממשלת ישראל, יהיה נמוך יותר מהמצב של מדינות ה-OECD האחרות. וכך, למרות שיחס הגירעון הנוכחי גבוה מזה שהיה בשנת 2007, באופן יחסי מצבנו טוב הרבה יותר משל חברנו לשכונה.

המשקיעים מבינים את זה, והן תשואת האג"ח של מדינת ישראל והן המרווח (אותו הפיצוי עבור הסיכון שמבקשים המשקיעים) ירד. לא לחינם הצליחה ממשלת ישראל בשנים האחרונות להעביר הנפקות מוצלחות ביותר בחו"ל. האם העובדה שיחס הגירעון יעלה בעוד אחוז תשנה את התמונה?

אסור להתבלבל. איננו ממליצים על התפרעות תקציבית.

ממשלת ישראל מתנהלת באחריות בשנים האחרונות ופישר זוכה לאמון רב בקנה מידה עולמי. למרות זאת, ההאטה בצמיחה, יוקר המחיה ושיעור האבטלה העולה מחייב בחינה מחודשת של התקציב. פישר אמנם מתנגד לפריצת המסגרת, אך בדוח בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר נטען כי בנסיון להוריד את הגירעון הפחיתה הממשלה בשירותים הציבוריים והורידה את ההוצאה הציבורית. הירידה בהוצאה לא התבטאה בהכנסה גבוהה יותר והביאה למצב בו מצבם של האזרחים הורע.

השילוב של המשבר האירופי בו אנו לומדים עד כמה מדיניות צנע הינה גרועה, והעובדה כי הכלכלה המקומית נראית טוב יותר ביחס למרבית מדינות ה-OECD, צריך להביא לבחינה מחדש של יחס הגירעון. אז אולי המשק הישראלי יוכל לנצל את המשבר באירופה בכדי להמשיך ולהתקדם ביחס למדינות ה-OECD האחרות.

* חיים נתן הינו כלכלן ראשי במנורה מבטחים פיננסים, בעל רישיון מנהל תיקים ובעל זיקה מכוח תפקידו לנכסים פיננסיים. מנורה מבטחים קרנות נאמנות ו/או מנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות ו/או חברות אחרות בקבוצה עשויים להיות בעלות עניין אישי בני"ע מכוח כך שהן מחזיקות ו/או עלולות להחזיק ו/או לבצע פעילות בני"ע עבור עצמן ו/או עבור לקוחותיהן ו/או במסגרת אחרת. אין לראות באמור לעיל עבודת אנליזה של ני"ע ו/או הצעה של הנכסים ו/או הזמנה לרכשם ו/או ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בהם ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, לקנות ו/או למכור את הנכסים, בשום אופן צורה ו/או דרך. שיווק ההשקעות לעיל אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.