מפעלי ים המלח מקימה חטיבה שתנהל את קציר המלח

הנהלת מפעלי ים המלח (מי"ה) מקבוצת כימיקלים לישראל (כיל) החליטה באחרונה כי מלאכת קציר המלח בבריכה 5 בים המלח, תיעשה בידי חטיבה פנימית חדשה שתיקרא "משיבים". את החטיבה ינהל נעם גולדשטיין, שכיהן עד לעת האחרונה כסמנכ"ל התשתיות של מפעלי ים המלח.

בקרוב יפורסמו מכרזים ראשונים במסגרת עבודות התכנון של בניית התשתיות המתאימות, שיאפשרו את ביצוע הקציר. עד לאחרונה התלבטו בקבוצת כיל אם לקיים את קציר המלח במסגרת חברה חדשה או במסגרת חטיבה, שתפעל מתוך מי"ה.

תשתית מסובכת

החטיבה החדשה עתידה ליהנות מעצמאות כספית, שתאפשר לה, בין השאר, רכש, התקשרויות עם חברות וקליטת כוח אדם - כדי להאיץ את פרויקט קציר המלח, שהיקפו מוערך ב-3.8 מיליארד שקל, עד שנת 2030. על ביצוע הפרויקט החליטה הממשלה בתחילת השנה, כפתרון לבעיית העלייה במפלס בריכה 5 שבדרום ים המלח, שלחופה שוכנים בתי המלון באזור עין בוקק.

מפלס הבריכה עולה מדי שנה בכ-20 ס"מ בעקבות שקיעת מלח לקרקעיתה, בשל הפעילות התעשייתית של מי"ה ובאופן שחושף את בתי המלון לסכנת הצפה. בתום הידברות ממושכת בין הנהלת כיל וראשי החברה לישראל עם ראשי האוצר, סוכם כי מי"ה תממן את כל פרויקט קציר המלח, שנחשב מסובך ויקר.

מנתונים שהציגו היום (ב') במי"ה ובחטיבת משיבים, ניכר כי עיקר ההוצאה על פרויקט הקציר מצוי בהקמת תשתית מסובכת, יקרה ומורכבת, שההשקעה על הקמתה נאמדת ב-2.2 מיליארד שקל. ההשקעה כוללת רכש של שלוש דוברות, שיקצרו את המלח שמצטבר בקרקעית בריכה 5, ומסוע שיוביל את המלח לאורך 36 ק"מ מהאגם הדרומי ועד לנקודת הטיבוע שלו באגן הצפוני.

במפעלי ים המלח הבהירו כי מדובר בפרויקט הלאומי הנרחב והמשמעותי ביותר שנעשה בישראל בשנים האחרונות. עד שקציר המלח ייעשה באופן שוטף, יחלפו 6 שנים: השנתיים הראשונות יוקדשו לתכנון; שנתיים נוספות להקמת התשתית ועוד שנתיים של הרצה. כשמנגנון קציר המלח יפעל בתפוקה מלאה, החטיבה החדשה של מי"ה מתוכננת להעסיק כ-400 עובדים בתפעול השוטף, ובעיקר בהחזקה של הדוברות שיקצרו את המלח, בתחזוקת המסוע הארוך שיסלק את המלח אל האגן הצפוני ובדוברות אחרות שיאספו אותו וייטבעו אותו בנקודה עמוקה באגן.

"בלי רעש"

לדברי גולדשטיין, חלק ניכר מהמסוע שיוביל את המלח שיגורד מקרקעית בריכה 5 יהיה נסתר מן העין וייבנה מאחורי סוללת הגנה מעפר. בכוחו של המסוע האדיר להניע כ-20 מיליון טונה מלח בשנה. התוואי של המסוע, מאחורי הסוללות, יימנע מפגע סביבתי, כך שלטענת אנשי מי"ה לא ניתן יהיה לראות אותו מקו המלונות.

המרחק בין סוללות העפר למלונות עין בוקק נאמד ב-5 ק"מ. "הערמות של המלח ליד המסוע יהיו נמוכות, לא ישמעו רעש במלונות, המסוע עצמו לא ייראה ולא תיגרם פגיעה נופית", אמר היום גולדשטיין ל"גלובס". "מדובר בפרויקט לאומי, שיתקיים תוך פגיעה מינימלית בערכי טבע, וישדרג לחלוטין את האזור".

לצד פיתוח התשתיות שיאפשרו את ביצוע מלאכת קציר המלח, במפעלי ים המלח ובחטיבה החדשה ממשיכים בהיערכות להעתקת התחנה המשמשת כיום את מי"ה, לשאיבת מים מהאגן הצפוני אל בריכה 5 התעשייתית. התחנה הקיימת עלולה לצאת משימוש בתוך שנים ספורות - בעקבות ההתייבשות של האגן הצפוני. על רקע החשיבות של הזרמת מים, באופן שוטף מהאגן הצפוני אל האגן הדרומי, בכוונת מי"ה להשקיע כמיליארד שקל בבניית תחנת שאיבה חדשה, בנקודה צפונית יותר, וזאת תוך חצייה של שפך נחל צאלים.

 מלח