קרן המטבע: שוק הנדל"ן בנחיתה רכה; חשש לשוק העבודה

קרן המטבע הבינלאומית חולקת שבחים לכלכלת ישראל ומעריכה ששוק הנדל"ן בדרך ל"נחיתה רכה", אך באותה נשימה מפצירה בממשלה לנקוט צעדים מיידיים להגביר את שילובם של גברים חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה - או שהצמיחה תיפגע משמעותית בטווח הבינוני.

בדוח השנתי של קרן המטבע על כלכלת ישראל, שפורסם היום (ב'), ממליצה הקרן לממשלה לקבוע יעד השתתפות בשוק העבודה של 76.5% לגברים חרדים ונשים ערביות בגילאים 20-64, ויעד של מעל 60% לכלל האוכלוסיה במגזרים אלה. היעד הוא לשנת 2020. לשם ההשוואה, שיעור הערבים והחרדים המשתתפים בשוק העבודה בגילאים 20-64 עמד על 70% בשנת 2010.

"ההשתתפות הנמוכה של חרדים וערבים בשוק התעסוקה כבר גרמה לעוני. אם הממשלה לא תטפל בנושא זה, הדבר יאט את הצמיחה בחדות בטווח הבינוני", נכתב בדוח. "אם לא ייפתרו בעיות אלה, ישראל תעמוד בפני משבר בהוצאה הציבורית. המיעוטים הללו מתרבים במהירות. אם לא יעלו שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ופריון העבודה, צמיחת התמ"ג תיפגע".

"החרדים והערבים רוצים לעבוד אך המדינה לא עושה מספיק כדי לעזור להם. המדינה חייבת להעמיק ולהרחיב את הסיוע. אחרת: הצמיחה לנפש תרד לרמה של 1% לשנה בלבד, והגידול בהוצאה התקציבית תיאלץ להצטמצם לרמה של 2.5% בלבד - כל זה כבר בטווח הבינוני", קובעים כלכלני הקרן.

לפי הדוח, על הממשלה לקבוע יעד של שיעור תעסוקה של 60% לשתי האוכלוסיות הללו כבר ב-2020. בקרן ממליצים: למצוא תחלופה לחוק טל, לפתח תשתיות תחבורה לילדים ערבים, להסיר חסמים להקמת עסקים בשתי הקהילות לרבות הרחבת השקעות בתשתיות פיזיות, שינוי והרחבת תוכנית הלימודים תוך השוואתה לשאר האוכלוסיה, הגדלת האכיפה של חוקי העבודה על מנת להגן על אוכלוסיות חלשות, ולהמשיך להתנות תשלומי העברה בכניסה לשוק העבודה.

למרות שרמת ההוצאה בישראל דומה לזה של שאר מדינות ה-OECD (סביב ה-44% מהתמ''ג), רמת ההוצאה האזרחית, היא נמוכה בהרבה לעומת אותה קבוצה זו (33.4% מהתמ''ג בלבד) בגלל ההוצאה הגדולה על ביטחון ועל תשלומי ריבית. על כל פנים, הפירות החברתיות של אותה הוצאה היא נמוכה בישראל ביחס ל-OECD, בעיקר שני פרמטרים: הגנה חברתית (הוצאות על הפנסיה), הוצאות בריאות והוצאה על עידוד העבודה, למרות שישנן שתי אוכלוסיות שלמות המאופיינות בשיעור השתתפות נמוכה (חרדים וערבים). מנגד, ההוצאה לחינוך היא מבין הגבוהות ב-OECD.

בדוח צוין עוד כי רמת ויעילות השירותים הציבוריים היא נמוכה יחסית. אלא שהסיבה להוצאה הנמוכה בפנסיה במונחי תוצר נובעת מהעובדה שאוכלוסיית ישראל צעירה (מספר פנסיונרים קטן). לנוכח העובדה כי ההוצאה לבריאות גם מתרכזת בשנים האחרונות של החיים (בעיקר קשישים), גם המבנה הדמוגרפי של אוכלוסיית ישראל מסביר את ההוצאה נמוכה יחסית. יתרה מזו, אם מנטרלים את "אפקט" הגיל" בישראל, ההוצאה לבריאות בישראל היא דווקא בין הגבוהות ב-OECD. הדוח לא רק בוחן את היקף ההוצאה אלא את יעילותה. כמו כן, בדוח צוין כי ההוצאה לבריאות היא גם יעילה מאוד והיא ניכרת בתוצאות. בנושא חינוך, יעילות המערכת פחות ברורה כאשר שעור בעלי הבגרות גבוה אך תוצאות מבחני פיזה נמוכות יחסית.

בדוח צוינה השונות הרבה בין רמת ההשקעה והתוצאות בין האוכלוסיה הערבית ליהודית. תוצאה דומה מתקבלת בתחום הבריאות. הדבר מדגיש את אי השוויון שפוקדת את החברה הישראלית. בדוח צוין כי מנגנון החלוקה מחדש (קצבאות) בישראל מאוד לא יעיל שכן הוא אוניברסלי (ולא תלוי במבחן הכנסה) וגם אינו תלוי בהשתתפות בשוק העבודה. בהקשר הזה נכתב גם כי היקף תשלומי העברה מזכיר יותר מדינות אנגלו-סקסיות ופחות את הסקנדינביות המאופיינות בשיעור גבוה של מיסוי. בדוח מציינים כי ישנן שלוש חלופות להקטנת אי השוויון: להגדיל את תשלומי העברה, לשפר את יעילותן, או לחתור להגדלת שכרם של האוכלוסיות החלשות באמצעות שיפור החינוך והתשתיות.

קרן המטבע צופה צמיחה של 2.8% במשק הישראלי השנה, והאצה בצמיחה ל-3.8% בשנת 2013. הקרן משבחת את החוסן שהפגין המשק בשנים האחרונות, שנות משבר בכלכלה העולמית, אך בכל הנוגע לפערים החברתיים ולשוק העבודה, הקרן שופעת ביקורת על הממשלה.

"השוויון בתשתיות הוא מתחת לממוצע ב-OECD", נכתב בדוח. במקום אחר נכתב כי "שיעור העוני גבוה מהממוצע ב-OECD ועומד על 20%. גם האי-שוויון, כפי שהוא נמדד במדד ג'יני, עלה". את תשתיות התחבורה בישראל מכנה הקרן "עלובות".

הקרן מתייחסת גם להתקררות שוק הנדל"ן במסגרת הפרק העוסק ביציבות הבנקים. לפי הדוח, בועת הנדל"ן עדיין מהווה איום על יציבות הבנקים, אם כי צעדי הממשלה הפחיתו איום זה. בניגוד לדוח הקודם בו הזהירה הקרן מ"נחיתה קשה" של שוק הנדל"ן בישראל, הפעם הקרן מעריכה כי השוק בדרך ל"נחיתה רכה", כלומר לא תהיה התרסקות מחירים שתפגע בנוטלי משכנתאות וביציבות הבנקים כפי שקרה במדינות אחרות בעולם.

"הבום הנדל"ני בשנים האחרונות מגביר את פגיעות הבנקים, אם כי הנתונים האחרונים מעידים על 'נחיתה רכה', בין היתר בשל צעדי הממשלה", נכתב בדוח.