ישראלים נוטים לראות את ישראל כמרכז העולם, אולם בתעשיית הרכב העולמית נוטים להתייחס אליה כפי שהיא: בקושי פסיק על מפת המכירות הגלובלית של רוב היצרנים. אבל לפחות בשני מוקדים היא בולטת היום על מסך הרדאר של התעשייה, ולשניהם אחראית במידה רבה החברה לישראל - מיזם הרכב הסיני קורוס ומיזם הרכב החשמלי של בטר פלייס. הדוח השנתי של החברה לישראל הוא אחד המקורות הגלויים הבודדים שניתן לקבל מהם תמונת עומק על המיזמים.
המכונית הסינית-הישראלית שבדרך
מיזם קורוס לייצור כלי רכב בסין, שהחברה לישראל שותפה בו בכ-50%, הושק רשמית לתקשורת בשלהי 2011, אולם בדוח השנתי מצאנו לא מעט פרטים חדשים, שעולה מהם תמונה מרתקת של מיזם רכב ייחודי. נסכן את המוניטין שלנו ונהמר, שאם הפרויקט יתקדם במסלול המתוכנן ללא תקלות בלתי צפויות מכיוון הכלכלה העולמית, הוא עתיד להיות המיזם החשוב ביותר של תעשיית הרכב הסינית כולה בשנים הבאות ואולי אפילו אחד המיזמים החשובים ביותר בתעשיית הרכב הגלובלית.
הסיבה לחשיבותו היא שילוב של מיקום ועיתוי. שוק הרכב הסיני עצמו הוא הגדול בעולם היום, ואף ששיעור הצמיחה בו צנח בשנה שעברה למספר חד-ספרתי, כ-12 מיליון כלי הרכב החדשים שנמכרו בו ב-2011 הם רק קצה הקרחון. בסין אמנם פועלים עשרות יצרני רכב, אבל רובם סוחבים על גבם את "מורשת העבר": מפעלי ייצור מיושנים, פלטפורמות רכב עתיקות, מרכזי מחקר ופיתוח המפגרים לעתים בשנים אחרי המערב, עודף כוח אדם שמגביל את היכולת לאמץ אוטומציה ותלות בידע של שותפים מערביים זרים בעבר ובהווה, שיוצר חיכוך מתמיד בנושא זכויות יוצרים.
מיזם קורוס נבנה כ"דף חלק", במתכונת של חברות רכב מערביות: גיוס מאות מהנדסים ומעצבים מערבים, שימוש אינטנסיבי במיקור חוץ אירופי לצורך פיתוח כלי הרכב, הקמת מפעל חדיש על 200 דונם, שטרם נראה כמותו בסין, שימוש בטכנולוגיות מערביות מהדור האחרון ובעיקר התאמה של המכוניות לסטנדרטים מערביים עדכניים, שיבטיחו "כניסה חלקה" לשווקים התובעניים ביותר במערב.
עד כה נחשף רשמית רק אב-טיפוס ראשון של מכונית סדאן משפחתית. פיתוח הדגם הושלם ואבות טיפוס שלו כבר נעים בסין, אבל הדוח של החברה לישראל מגלה שזהו רק הראשון במשפחת דגמים שמפתחת עבור המיזם היצרנית האוסטרית מאגנה-שטייר - מקבלניות החוץ הגדולות של יצרני הרכב האירופיים.
הסדרה העתידית של קורוס, ששם הקוד שלה CF, תכלול גם גרסה של המכונית עם חמש דלתות (האצ'בק), שפיתוחה כבר נמצא בשלבים מתקדמים. מדובר ברכב כביש-שטח ואפילו רכב היברידי על בסיס רכב הכביש-שטח, שיהיה ככל הנראה "היברידי נטען" בנוסח VOLT של ג'נרל מוטורס. כלי הרכב הזה, מלמד הדוח, הוא "קדימון" למכונית חשמלית מלאה, שגם היא נמצאת כיום בשלבים מוקדמים של טרום-פיתוח.
ההשקעה: מיזם של 3 מיליארד דולר
עד כה (נכון ל-19 במארס) השקיעו החברה לישראל ושותפתה צ'רי במיזם קורוס 624 מיליון דולר - סכום מכובד אם לא ענק במונחים של תעשיית הרכב. אבל זו כנראה רק ההתחלה. הדוח מגלה שהמיזם פועל לגיוס מימון חיצוני - בנקאי ככל הנראה - בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר, וזה כבר סכום רציני, שיאפשר לחברה הצעירה להיות שחקנית גלובלית.
רמז לכוונות הגלובליות אפשר למצוא גם ביעדי הייצור: בתוך ארבע שנים צמיחה מהיקף ייצור של כ-150 אלף כלי רכב בשלב ההשקה לכ-500 אלף מכוניות.
על פי הדוח, ההשקה המסחרית של הרכב בסין מיועדת לסוף השנה הבאה, ולאורך השנה החברה מתכוונת לפתוח "עשרות סוכנויות" בסין. גם פיתוח הקונספט השיווקי והקמת מערכת התמיכה לאחר המכירה מגובש בסיוע מיקור חוץ.
עוד דבר מעניין שעולה מהדוח הוא שיתוף פעולה בין קורוס ל-HP, לצורך פיתוח מערכת טלמטיקה ובקרה מרחוק על כלי הרכב. כנראה מדובר בפרויקט דומה לזה של בטר פלייס - שם משוגרות המכוניות מבראשית עם "חבל טבור" שמקשר אותן למערכת שליטה ומידע של יצרן הרכב.
ומה לגבי השוק הישראלי? אף שלשותפה המרכזית בפרויקט קוראים החברה לישראל, השוק המקומי הזעיר שלנו לא עומד במרכז המטרה השיווקית שלו. עם זאת, ישראל עשויה בהחלט לשמש שדה ניסויים ול"השקה רכה" של המכוניות לפני שיגורן למערב אירופה, כפי שנוהגות חברות סיניות דוגמת SAIC בשוק הישראלי.
נושא התקינה, המכשול העיקרי בייבוא רכב סיני לארץ, מטופל מראש. לפי הדוח השנתי, החלו כבר בשלב המבחנים של אבות טיפוס מלאים וחלקיים של המכונית הראשונה בנושאים כמו בטיחות, חיסכון בדלק, בידוד רעשים וכדומה. "נכון למועד הדוח, אב הטיפוס מתאים או עולה מעבר לדרישות הרכב האירופיות, כמו דירוג 5 כוכבים במבחני NCAP האירופיים", נכתב בדוח. רמז נוסף לאוריינטציה הגלובלית של המיזם אפשר למצוא בניסויים לאב-טיפוס, שמתבצעים לא רק בסין אלא גם באוסטריה ובשבדיה.
הגורם האסטרטגי הנעלם, שלא מוזכר מפורשות בדוח אך יש לו משקל רב בהצלחתו העתידית של המיזם, הוא הממשלה הסינית. ענף הרכב בסין כפוף באופן טוטאלי לרגולציה של השלטון המרכזי, ואפשר בהחלט להניח שהמיזם לא היה מגיע לאן שהגיע אלמלא זכה לרוח גבית אינטנסיבית מכיוון הממשל.
כרגע, מיזם קורוס נבלע ב"רעש הרקע" שמייצרים עשרות יצרני הרכב הסיניים, אולם אם הממשלה הסינית תחליט להעניק לו גיבוי מלא ולהציבו כ"חוד החנית" בייצוא הרכב הסיני למערב, תהפוך חברת הרכב הצעירה של החברה לישראל לנקודת חיכוך מרכזית ביחסי הסחר בין סין למערב.
בטר פלייס: הפיקנטריה בין השורות
הדוח של החברה לישראל חושף גם כמה פרטים על התפתחות עסקיה של בטר פלייס - מיזם הרכב הגלובלי השאפתני השני, שבו מעורבת החברה לישראל. בטר פלייס היא חברה פרטית ולפיכך המידע הגלוי עליה הוא לרוב מקומי או "מסונן", כלומר מידע שבטר פלייס עצמה בוחרת לפרסם. החברה לישראל חושפת כמה פרטים מעניינים חדשים, למשל שבטר פלייס עשויה להפוך את אוסטרליה ליעד לא רק מבחינת פרישת התשתית, אלא גם מבחינת הייצור והפיתוח של מכוניות חשמליות עם סוללה מתחלפת, על בסיס מכונית הולדן הפופולרית מאוד במדינה.
לראשונה, מצאנו בדיווחים גם נימה של דאגה ביחס להתפתחויות באירופה. "המשבר באיחוד האירופי וההשלכות שלו על מדינות ושווקים נוספים עלולים להשפיע לרעה על יכולתה של בטר פלייס לגייס כסף", נכתב, "בנוסף, במידה והמשבר האמור יחריף, יכול ותהיה לכך השלכה על ביקוש הלקוחות ועקב כך הוא עלול לגרום לירידה במכירות הצפויות".
עוד פרטים מעניינים על התפתחות השוק של הרכב החשמלי בארץ מצאנו בדוח השנתי של קבוצת קרסו, השותפה של בטר פלייס בשיווק ובתחזוקת המכוניות החשמליות בישראל. קרסו אמנם לא רואה בשותפות הזאת תרומה מהותית להכנסותיה בתקופה הקרובה, אבל היא נחושה לשים רגל בשוק המתפתח של הרכב החשמלי באופן עצמאי, ללא שותפה לזיכיון ולרווחים.
החברה מדווחת כי בכוונתה לשווק בישראל בקרוב את המכונית החשמלית של ניסן, "ליף", וזו מכונית שבהחלט יכולה לתקוע מקל במאמצים השיווקיים של בטר פלייס. זוהי חשמלית ייעודית, הנשענת על סוללה ומנוע דומים לאלה של הפלואנס החשמלית אך היא מציעה אלטרנטיבה למערכת המורכבת של הסוללה המתחלפת ותחנות ההחלפה בדמות "מטען מהיר" (פתרון פשוט יותר), ובעלות מלאה על הרכב והסוללה בסגנון "קנה וסע", ללא תלות בספק שירותים חיצוני. בהתחשב בכך שלקרסו יש גם כל הידע והחלפים הדרושים לתחזוקת רכב חשמלי, זוהי יריבה רצינית מאוד מבית. עם זאת, בענף מעריכים שהליף תפנה בעיקר ללקוחות שנוסעים מספר נמוך יחסית קטן של ק"מ בשנה, להבדיל מהרנו של בטר פלייס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.