כמו נישואים שכבר לא עובדים, על גוש האירו להשלים עם גורלו - ולהתגרש. כך אומר היום (ג') נוריאל רוביני. נושא זה עלה בחודשים האחרונים פעמים רבות על סדר היום, אולם כעת מסביר רוביני, יחד עם אחד המנהלים בחברה שלו, ארנאב דאס, את הדרכים בהן ניתן לבצע זאת.
במאמר שכתבו השניים ל"פייננשל טיימס" הם טוענים כי על אף ששתי תוכניות ההלוואות (LTRO) שהעניק הבנק המרכזי האירופי לבנקים ביבשת שיככו את הכאבים לרגע, הבעיות הבסיסיות של גוש האירו נותרו לא פתורות.
רוביני ודאס טוענים כי מדינות כמו יוון, ספרד ופורטוגל יצטרכו לאמץ שינויים מבניים נוספים. כמו כן, הם מעריכים שלגוש האירו אין את הרכיבים הנחוצים על מנת להרכיב איחוד מוניטרי מוצלח. "יכול להיות שיהיה קשה להפרד - אבל זה עדיף מלדבוק בנישואים כושלים", טוענים השניים.
ההצעה שלהם לפרידה היא כזו: פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד - החוצה; כל השאר - נשארות בגוש. המדינות שייצאו צריכות לשנות את כלכלותיהן כך שלא יתבססו על צמיחה שמקורה בחוב, אלא על ייצוא וצמיחה שמקורה בהכנסות, ואלו שישארו צריכות לאזן את הכלכלות שלהן לעבר דרישה מקומית. עוד הם מציעים לסדר מחדש את סוגיית המטבע על מנת להשיג את הפתרון המוצע, אולם מודים כי יהיו שיבושים.
רוביני ודאס מציעים להקים מסגרת עבודה מוניטרית זמנית שתבטל את מנגנון שער החליפין שהוביל ליצירת האירו, ובמקום זה להרחיב צעד-צעד מנגנוני סחר חליפין. כך, לטענתם, האינפלציה תחזור למצבה הנורמלי. חוזי היציאה מגוש האירו יהיו נקובים במטבעות החדשים-ישנים של המדינות היוצאות. השניים מסכימים גם כי ייתכן שיהיה צורך בהלאמה של בנקים מסויימים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.