בחברת החשמל עשו באחרונה בדיקה מעניינת: כמה כסף הייתה יכולה לחסוך התחנה הפחמית החדשה (פרויקט D) אם הייתה פועלת כיום במתכונת מלאה.
על הקמת הפרויקט הוחלט בממשלה כבר ב-2002, בתקופת כהונתו של אביגדור ליברמן כשר תשתיות, אלא שבמשך שנים התמהמהו בממשלה בקידומה. שרי אוצר ותשתיות השתמשו בפרויקט D כקלף מיקוח במשא ומתן עם ועד העובדים. הרעיון היה להציע לוועד, בראשות דוד (מיקו) צרפתי, אחוזים בבעלות על התחנה בתמורה להסכמתו לרפורמה בחברה. הרפורמה נתקעה, ו-D איתה. "מדיניות אנטי ועד", קוראים לזה בחברת החשמל.
רק ביוני 2008 אושרה הקמת תחנה D בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). התחנה, בהספק של 1,260 מגוואט ובהשקעה של 2.5 מיליארד דולר, הייתה אמורה להיבנות בצמוד לתחנת הכוח רוטנברג באשקלון. אלא שבינתיים התארגנה קואליציה מרשימה של ארגונים סביבתיים ותושבי אשקלון ויישובי הסביבה למאבק בתחנה, בגלל זיהום האוויר המוגבר שיוצר הפחם לעומת הגז.
בראש המאבק התייצב השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, בעצמו תושב אשקלון. שר האנרגיה, ד"ר עוזי לנדאו, הגדיר עם כניסתו לתפקיד את הקמת D אחד היעדים המרכזיים שלו, אך מהר מאוד הבין שההתנגדות להקמת התחנה חזקה מדי. לנדאו החליט ללכת בדרך הפשרה. הוא הגיע להסכם עם ארדן, שלפיו התחנה תופעל בגז טבעי והפחם ישמש בה רק כדלק גיבוי למצבי חירום.
תכננו סוס, יצא גמל
תחנות כוח המופעלות בגז טבעי עושות שימוש בסולר או במזוט כדלק גיבוי, אבל תחנה עם גיבוי פחם אין כמעט בעולם. מהפשרה בין לנדאו לארדן נולדה תחנת כוח מוזרה, כמעט יחידה במינה, ממש כמו הבדיחה על הוועדה שמונתה לתכנן סוס ומרוב פשרות יצא גמל: תחנה בעלת נצילות אנרגיה נמוכה שעלות הדלק שתצרוך גבוהה ב-2 מיליארד שקל מזו של תחנה פחמית רגילה.
מי שעוצר כיום את הקמת התחנה הוא משרד האוצר, שלא מוכן לממן את התחנה הדו-דלקית המוזרה. אבל גם אם האוצר יוותר, לא תיפתר הבעיה. תחנה D אמורה להיות מופרטת. לפי מתווה הרפורמה שכבר סוכם, 51% ממנה יהיו בשליטת משקיע פרטי ו-49% בידי חברת החשמל. איזה משקיע ירצה לרכוש תחנה לא יעילה ובעלת ביצועים נחותים מאלה של מתחרותיה? לנדאו מתקשה עדיין להודות בכישלון. בפגישה שקיים בחודש שעבר עם הנרי פרוגליו, יו"ר EDF, חברת החשמל הלאומית של צרפת, הוא ניסה לעניין אותו בשותפות בתחנה D. הצרפתי הגיב בנימוס, אבל בשוק החשמל לא מאמינים שהתחנה תקום בעשור הקרוב.
ההשקעה שפוספסה
נחזור לבדיקה שקיימו בחברת החשמל. אילו הייתה D פועלת כיום במתכונתה המקורית, בפחם, ניתן היה להפחית למינימום את כמויות הסולר שרוכשת חברת החשמל לייצור חשמל. להערכת מומחי חברת החשמל, הפעלתה הייתה מביאה לחיסכון של 2.7 מיליארד דולר בעלויות הדלקים - סכום השווה לעלות הקמת התחנה. במילים אחרות, בזכות משבר הגז המצרי, D הייתה "מחזירה את עצמה" בתוך פחות משנתיים. זו הייתה יכולה להיות ההשקעה הכלכלית המוצלחת ביותר בתולדות חברת החשמל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.