עם הפסד של 24.6 מיליון שקל ב-2011 וחוב בגובה 280 מיליון שקל, מבקש צביקה בארינבוים, בעל השליטה בחברת BGI השקעות, לבצע חלוקת דיבידנד מיוחד, שלא מרווחי החברה, בהיקף של 36 מיליון שקל. זאת, כאשר בקופת החברה היו בתחילת 2012 מזומנים והשקעות לטווח קצר בהיקף של 116 מיליון שקל.
הבוקר הודיעה BGI כי פנתה למחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א על מנת שיאשר את החלוקה, תוך שהיא מציינת שנושי החברה יכולים להגיש התנגדות למהלך בחודש הקרוב. הבקשה הוגשה לאחר שדירקטוריון החברה אישר את החלוקה, לאחר שהגיע למסקנה כי "לא קיים חשש סביר שחלוקת הדיבידנד תמנע מן החברה את יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן".
BGI היא חברת השקעות שפעילותה העיקרית היא החזקה של 36% בחברת האופנה המחויטת בגיר גרופ, בה שולטת קרן פימי של ישי דוידי (לאחר שהשקיעה בבגיר מאז 2007 כ-120 מיליון שקל בהון ובהלוואות). לאחרונה מכרה BGI את החזקתה בבנק לפתוח תעשייה לידי מנורה תמורת 323 מיליון שקל, מימוש שבעקבותיו היא צפויה לרשום רווח הון של 26 מיליון שקל בדוחות הרבעון הראשון של 2012.
BGI נמצאת בשליטת חברת ZBI של בארינבוים, אף היא חברה ציבורית. ZBI (לשעבר פולגת) נדרשת לפרוע בספטמבר הקרוב את תשלום הקרן והריבית האחרון למחזיקי האג"ח, בהיקף של כ-17 מיליון שקל (אלו נסחרות בתשואה סולידית של 3%). החברה האם סיימה את 2011 עם הפסד של 31.6 מיליון שקל, ובקופתה היו בתחילת השנה הנוכחית 146 אלף שקל בלבד. בהיעדר החזקות אחרות ומקורות מימון נוספים, תיאלץ החברה להסתמך על הדיבידנד המיוחד מ-BGI אשר חלקה בו, אם יאושר, יסתכם בכ-28.7 מיליון שקל.
בקופתה של BGI אמנם מצוי הכסף לתשלום הדיבידנד, אולם לאור מצבה של בגיר גרופ והחוב שלה עצמה, ייתכן כי נושי החברה יעדיפו לשמור על המזומנים שבקופתה ככרית ביטחון לעתיד. מתוך היקף חוב כאמור של כ-280 מיליון שקל, כ-143 מיליון שקל הם למחזיקי האג"ח (הנסחרות בתשואה של 8%), והיתרה לבנקים.
הסדר חוב עם הבנקים
מצבה של בגיר גרופ רחוק מלהיות מזהיר. רואי החשבון כותבים בדוחותיה כי "יכולת החברה לעמוד בפרעון התחייבויותיה בשנה הקרובה מותנה במימוש תוכנית החברה, הכוללת צמצום עלויות, השגת מקורות מימון נוספים והגעה להסדר חוב עם הבנקים בדבר פרעון ההתחבויות כלפיהם". עוד מוסיפים רואי החשבון כי "הגעה להסכם סופי עם הבנקים ומימוש חלק מתוכניות החברה אינו בשליטתה הבלעדית של החברה ולפיכך קיימת אי ודאות לגבי השגתם". בבי.ג'י.איי אמנם מדגישים כי החל משנת 2011 הם חדלו מלהכיר בחלקם בהפסדי החברה, אולם העמידו לבגיר גרופ שטרי הון והלוואות בעלים בהיקף של כ-33.7 מיליון שקל. בהתחשב בכך שאת 2011 סיימה חברת האופנה עם הפסד של 38.6 מיליון דולר וגירעון בהון העצמי של 33.7 מיליון דולר, היא עשויה להיתקל בקשיים בהחזר החוב כלפי בי.ג'י.איי. מלבד זאת, אם בעתיד תידרש בגיר גרופ להון נוסף מבעלי מניותיה, עשויה בי.ג'י.איי להתקשות להמשיך ולתמוך בה.
מדוחותיה של בגיר גרופ, המנוהלת על ידי דני טרגן, עולה כי ירידה בהזמנות של רשת מרקס אנד ספנסר באנגליה פגעה בצורה משמעותית בפעילותה. כך, הכנסות בגיר בשנה החולפת הסתכמו ב-85.3 מיליון דולר, ירידה של 18% ביחס לשנת 2010. בעוד שבהכנסות בארה"ב נרשמה ירידה קלה יחסית של 6.9% ל-31 מיליון דולר, הרי שההכנסות בבריטניה צנחו ב-26.9%, לסך של 51.1 מיליון דולר. רוב הירידה מיוחסת כאמור להזמנות מרשת מרקס אנד ספנסר הבריטית, שהיקפן היה נמוך ב-20 מיליון דולר לעומת 2010, והסתכם ב-34.6 מיליון דולר.
לא רק באנגליה היו לבגיר בעיות. החברה החליטה באוקטובר אשתקד לסגור את פעילותה בגרמניה, והגישה לבית המשפט בקשה לחדלות פירעון. בעקבות הבקשה, רשמה בגיר הפרשה לירידת ערך מוניטין ונכסים בלתי מוחשיים אחרים בהיקף של כ-10.1 מיליון דולר, וכל 64 עובדי החברה בגרמניה פוטרו.
בתחילת חודש ינואר השלימה בגיר את מכירת פעילותה בישראל לידי שותפתה, משפחת רייך, בתמורה ל-15 מיליון שקל. בעקבות עסקה זו צפויה החברה לרשום בדוחות הרבעון הראשון רווח הון של 6.6 מיליון שקל.
דיבידנד חריג - לא בפעם הראשונה
הבנקים לאומי ודיסקונט, אשר העמידו מימון לרשת חנויות בגיר בישראל ואישורם נדרש לביצוע העסקה, קיבלו כחלופה לביטחונות לחוב מניות בבגיר גרופ, המהוות 20% מהון המניות של החברה. בהתאמה, ירד חלקן של פימי ובי.ג'י.איי ל-40% ו-36% בהתאמה ממניות בגיר גרופ.
אין זו הפעם הראשונה שבארינבוים מבקש למשוך דיבידנד שלא מהרווחים מחברות שבשליטתו. בסוף דצמבר 2004 הוא רכש בתמורה ל-34 מיליון דולר 70% מחברת פולגת (אז החברה האם של בגיר) מידי קבוצת אי.די.בי, ושלושה חודשים בלבד לאחר מכן השיב לעצמו את רוב השקעתו באמצעות חלוקת דיבידנד בסכום דומה מקופת החברה הנרכשת, ולא מתוך יתרות הרווח שלה (הפחתת הון שזכתה לאישור ביהמ"ש). ההמשך ידוע - ופעילות פולגת, כולל המפעל בקרית גת שהעסיק 300 עובדים, נסגרו בתחילת 2008, על רקע חוסר היכולת להגיע לרווחיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
