בכיר בתנובה: "אייפקס לא רוצים מנהל חזק; רק כסף מעניין אותם; רודב הבין את זה והלך"

"שלמה רודב לא ספר את בעלי השליטה. תנובה היא חברה פרטית, ותפקיד היו"ר הוא לייצג את בעלי השליטה. רודב הוא אדם שלא עושה חשבון לאף אחד, אז הם גרמו לו להתפטר", אומר מקורב לרודב.

"גלובס" מביא את הסיפור מאחורי הקלעים ועונה על השאלות המרכזיות בעקבות התפטרותו המפתיעה אמש (ג') של שלמה רודב מתפקיד יו"ר תנובה. מדוע התפטר? מי ינהל את קונצרן המזון הגדול במשק? מתי אייפקס תמכור את השליטה? ומה יעשה מאיר שמיר?

הטיסה של ניקו

ביום חמישי שעבר יצא ניקו הנסן, יו"ר ועדת ההשקעות של קרן אייפקס, בחזרה ללונדון אחרי סדרת ישיבות שגרתית בישראל. הנסן, האיש שלו מדווחים מנהלי פסגות ותנובה מאז הביא להרחקתה של זהבית כהן מהניהול השוטף באוקטובר אשתקד, היה מוטרד.

חילוקי הדעות עם רודב גברו והלכו. המהלכים שהוביל רודב בתנובה - התייעלות, עימות מול העובדים, פיטורים וסגירת פעילויות מפסידות - אולי ישביחו את תנובה בטווח הארוך, אבל בטווח הקצר הורידו את ערכה ופגעו ביכולת של אייפקס למכור אותה במחיר גבוה.

בסוף השבוע נפלה ההחלטה. ביום שלישי עלה הנסן על המטוס וחזר לישראל. משדה-התעופה הוא הגיע היישר למשרדי הנהלת תנובה בגלילות ונכנס מיד לישיבה בארבע עיניים עם רודב. השיחה תוארה כ"קשה אך נעימה", ובסיומה רודב כבר לא היה יו"ר תנובה.

מאוחר יותר באותו ערב כינס רודב ישיבת דירקטוריון בהולה, ובפתח הישיבה הודיע כי "על רקע חילוקי דעות מקצועיים עם בעלי השליטה", הוא מבקש להתפטר, והתפטרותו נכנסת לתוקף מיידי. רודב סירב להגיב. "אין לי עניין להתראיין או לענות על שאלות, אמר ל"גלובס" הבוקר (ד').

רודב התנגד לדיבידנד

רודב הוא מנהל עצמאי, שמוביל בדרך שלו, בלי רעש ובלי יחסי ציבור, איש עסקים מנוסה ואדם אמיד מאוד שבנה את עצמו במו-ידיו. רודב לא אוהב שמתערבים לו בניהול, אבל העצמאות שלו לא הייתה הנושא.

בסופו של דבר רודב אינו זר לאנשי אייפקס. הוא כיהן כיו"ר בזק בזמן שאייפקס היו בעלי השליטה ועשה קדנציה מוצלחת מאוד. גם אייפקס אינה זרה לרודב. הוא רגיל ל"אובססיית הדיווח" של הקרן. שיחות הוועידה השבועיות שצריך לקיים עם לונדון מדי יום שני אחרי-הצהריים, עמידה במדדי ביצוע נוקשים, הכול מדיד ונתון למעקב.

הבעיות בין רודב לאייפקס היו עמוקות יותר משאלת עצמאות היו"ר. רודב ואייפקס לא ראו עין בעין את עתיד תנובה.

"הראייה העסקית של רודב אינה מתאימה לחברה ולא משרתת את הצרכים העסקיים של אייפקס", אומר מקור יודע דבר. רודב רצה להוביל מהלכים עסקיים ארוכי-טווח, לבצע השקעות בתשתית, לבנות את פעילות החברה על בסיס מוצק, לייעל את מערכי ההפצה וליישר קו ביחסים עם העובדים גם במחיר של עימות איתם.

למדיניות כזו נדרש זמן ויש לה מחיר כבד ברווח לטווח קצר. באייפקס חרקו שיניים. תנובה, למרות הכחשות נמרצות של אייפקס, נמצאת על המדף.

באייפקס עברו בחודשים האחרונים כל חברת מזון גדולה בעולם כדי לעניין אותה ברכישת תנובה. אפילו לפינלנד הגיעו, אך ללא הצלחה. כולם הנהנו בנימוס, אבל לא מעבר לכך.

הדבר האחרון שחסר לאייפקס כעת זה מהלך שיפגע ברווחים של 2012-2013. בטח אחרי שבשנת 2011 ניקה רודב את השולחן, וכתוצאה מכך צנחו רווחי תנובה ב-90% והגיעו ל-50 מיליון שקל.

בעיה אחרת הייתה הדיבידנד. בינואר חילקה תנובה דיבידנד של 280 מיליון שקל, שמצטרף לדיבידנדים בסך 1.85 מיליארד שקל שחולקו מאז העברת השליטה. רודב התנגד בחריפות לחלוקת הדיבידנד.

בשנה רגילה, שבה תנובה מרוויחה 500 מיליון שקל, חלוקת דיבידנד בהיקף כזה היא צעד סביר. בשנה שבה הרווח צונח בגלל מחיקות, ההנהלה מובילה מהלכי התייעלות, העובדים דורשים תוספת שכר ונענים בשלילה בגלל "מצב עסקי קשה" - בשנה כזו חלוקת דיבידנד היא צעד מתריס ומקומם.

רודב לא רצה לחלק דיבידנד. "השערות יסמרו כשייפתחו הפרוטוקולים ויבינו מה קרה שם", אומר בכיר בתנובה ל"גלובס". אחרי שאייפקס לחצו, רודב הסכים, אבל הנסן לא שכח לו את התנגדותו.

מי יהיה יו"ר תנובה?

בתנובה הרוחות סוערות. אחרי המחאה החברתית, חקירת רשות ההגבלים העסקיים, התפטרות זהבית כהן וסכסוך העבודה, הדבר האחרון שהיה חסר עכשיו הוא החלפת יו"ר ועוד בצורה כה טראומתית.

הנה מונולוג של בכיר בתנובה: "ניקו נכנס עם רודב לחדר, ורודב הלך הביתה. כמו שאייפקס רצו. אייפקס לא רוצים מנהל חזק. כל מה שהם רוצים זה לקנות בזול ולמכור ביוקר. זה כל מה שמעניין אותם. לא העובדים, לא הרפתנים, לא הלקוחות; רק כסף. רק IRR. אבל תנובה זה לא עסק לעשות סיבוב וללכת, זה מותג, זה הבית של כל ישראלי, כולנו גדלנו בתנובה. ה-DNA של אייפקס זר לנו. שלמה רודב הבין את זה ולכן קם והלך הביתה".

מי יחליף את רודב? אתמול מונה אחד הדירקטורים, שמואל אבן, ליו"ר זמני לשבועות ספורים. אך מי יהיה היו"ר הקבוע? איזה מנהל בכיר במשק, גנרל בדימוס או איש עסקים יסכים לבוא לחברה שהיו"ר הקודם שלה נדחף החוצה בצורה כזו? איזה מנהל רציני יקבל על עצמו תפקיד כשהוא יודע שעצמאותו מוגבלת, אין לו יד חופשית, והוא נשלט מרחוק על-ידי הבוסים בלונדון? כל זאת בשעה שגחלי המחאה החברתית רוחשות, ולאחר שתנובה הפכה סמל לחברה הפוגעת בצרכן. אתגר קשה יש למר הנסן במציאת מחליף לרודב.

אייפקס על העץ

באייפקס נמצאים בלחץ גדול. בהחזקה השנייה שלהם בישראל - פסגות - מתגלה האמת המרה: זהבית כהן ביצעה השקעה גרועה. רכישת פסגות תניב במקרה הטוב את החזר ההשקעה, ובמקרה הרע הפסד ענק.

פסגות היא בית השקעות מצוין, אבל השווי המופרך שבו נרכשה, 2.7 מיליארד שקל, גבוה מדי. רק באחרונה שוערכה פסגות, כנראה לא בפעם האחרונה, ל-2 מיליארד שקל.

בתנובה הגיע הזמן לממש את הרווח ולמכור. תיאורטית יש זמן. ועדת הריכוזיות אינה בעיה, אם וכאשר יעברו מסקנותיה בחקיקה, תכפה על אייפקס מכירה עד שנת 2017. בפועל, אייפקס תמכור הרבה קודם.

זה עניין מתמטי. אייפקס כבר החזירה את השקעתה בתנובה ורשמה כמעט 300% רווח. אבל השבחה משמעותית נוספת בתנובה כבר לא תהיה. מעתה שווי החברה יעלה במקצת וסביר יותר שיירד. מאחר שה-IRR נגזר גם מזמן ההחזקה, ככל שאייפקס תחזיק יותר זמן בתנובה - שיעור התשואה השנתי יקטן.

הבעיה של אייפקס חמורה יותר, כי שווי תנובה כבר יורד. הערכת השווי העדכנית של תנובה, שנתנה גיזה-זינגר-אבן למבטח שמיר, בעלי מניות מיעוט ושותפה של אייפקס, היא 5.2 מיליארד שקל. קחו את המספר הזה בזהירות: כרוכש פוטנציאלי, לשמיר יש אינטרס ברור בשווי נמוך שיהווה רצפה למשא-ומתן על קניית החברה.

לאייפקס יש הערכת שווי משלה, 8.7 מיליארד שקל. זה הסכום שהציגה למשקיעיה. גם הוא מוטה. בעסקת לאומי, תנובה הוערכה בכ-8 מיליארד שקל. זה היה לפני המחאה, לפני הפגיעה בהכנסות, לפני המחיקות ברומניה. האם שווי תנובה עלה מאז? נראה שלא. אבל גם לאייפקס צרכים משלה, כמו להציג למשקיעיה תשואה גבוהה.

האמת נמצאת כנראה אי-שם באמצע. שווי תנובה ירד בשנה האחרונה, אבל לא בצורה כה חדה כפי שעולה מהערכת השווי שניתנה למבטח שמיר, ובטח שלא עלה. בין כך ובין כך הערכת השווי יוצרת בעיה לאייפקס. הערכות שווי אינן מדע מדויק, אבל במקרה זה נראה כי החבל נמתח מדי. הנסן יכול לספר לעצמו סיפורים שתנובה שווה 8.7 מיליארד שקל, אבל עם רווח מייצג של 400-500 מיליון שקל בשנה, מכפיל 17 לחברת מזון נראה מופרז.

בסוף צריך למצוא קונה שיסכים לשלם סכום כזה, ובמחיר הזה קונה אינו בנמצא. כך שאייפקס נמצאים על העץ, גבוה בלי סולם. הערכת שווי כה גבוהה לתנובה יוצרת להם בעיה. מה יסבירו למשקיעי הקרן אם תנובה תימכר בשנה הקרובה במחיר נמוך מ-8.7 מיליארד שקל?

שמיר ממתין בצד

מאיר שמיר ממתין בצד בסבלנות. הוא לא ממהר. שאיפתו לרכוש את השליטה בתנובה ידועה היטב. ועם 20.7% מהמניות בבעלותו הוא ב-WIN-WIN. מימון יש לו, שותפים יש לו (אגב, רודב לא יכול להיות אחד השותפים בגלל החזקותיו ביפאורה, שלא היו עוברות את רשות ההגבלים העסקיים). הקיבוצים, בראשות קרוב משפחתו בדר, יחברו אליו. מבחינת שמיר הזמן פועל לטובתו.

אם אייפקס תצליח למכור את תנובה במחיר גבוה לצד שלישי, שמיר יוכל לנצל את זכותו ולהצטרף למכירה. אם אייפקס לא יצליחו למכור, שמיר יגיש הצעה ויקנה את השליטה במחיר שמתאים לו.

 תנובה