צעירים רבים המתלבטים בבחירת מקצוע, הולכים בסופו של דבר על פרגמטיזם צרוף ובוחרים להיכנס לעולם הכספים, גם אם הלב שלהם לא הולך שבי אחר דוחות אקסל ומספרים. "קודם כל שיהיה לי בסיס כלכלי איתן", הם יאמרו, "ואחר כך נעשה משהו בשביל הנשמה".
"אם נשאל את מרבית הסטודנטים שמגיעים ללימודי חשבונאות, 'למה אתם כאן'", אומר רו"ח אלי סנדרוביץ', מנהל אקדמי בתחום הפיננסים בהמי"ל, "הם יענו, 'כי בתיכון הייתי במגמה ריאלית'. התשובה הזאת תמיד מדהימה אותי מחדש, כיוון שאין קשר בין מתמטיקה לחשבונאות. בפועל, לרוב המכריע מביניהם אין מושג לאיזה עולם הם נכנסים, ומרביתם נמצאים בו כי הסביבה, בעיקר ההורים, אמרו ללכת על מקצוע עם ביקושים ומשכורות יפות".
לא ליצירתיים
זהבה רז-פיגנבאום, מנכ"ל חברת ההשמה מעוף, חושבת כי מדובר בבחירה שגויה: "אדם צריך לעסוק במה שהוא מצטיין בו, בלי קשר לשוק. אם אתה לא נלהב למקצועות הכספים, לא תצליח להתקדם בקריירה שלך, כיוון שלא תהיה לך הנעה פנימית לטפס במעלה הסולם".
סנדרוביץ' מסכים ומסביר, שמרבית הצעירים מתעלמים מההיבט הקריטי של התאמה אישיותית למקצועות הכספים: "מקצועות הכספים מתאימים לאנשים שסדר וניקיון הוא נשמת אפם. אנשים פדנטים, דייקנים, אובססיביים לפרטים הקטנים, אנשים של קלסרים ותיוקים. אגב, אין צורך בהבנה מתמטית מתוחכמת אלא יותר בחשיבה לוגית. לעומת זאת, אנשים יצירתיים יסבלו מאוד במקצועות הללו ואף ייכשלו בהם, אם לא בשלב הלימודים אז בשלב העבודה. מספיק שהמעסיק מזהה יצירתיות יתר בהתנהלות של עובד כספים כדי שייווצרו חיכוכים. בסופו של יום, אותו עובד יצירתי ירצה בעצמו לברוח מהמקצוע".
השחיקה הגבוהה
מקצועות הכספים מאופיינים בדרך-כלל ברמת שחיקה גבוהה. סנדרוביץ' לא כל-כך מסכים עם הקביעה הזאת: "אני שומע את התזה הזו, שהמקצוע הזה משעמם ושוחק, אבל כאן יש בורות ששווה להאיר: רמת השחיקה במקצועות הכספים תלויה מאוד בגובה הפוזיציה שבה אתה נמצא בהיררכיה. עובדים שנשארים ברמה הטכנית, קרי בעיסוקים כמו הרכבת דוחות וסגירת ספרים, אכן חווים שחיקה גבוהה מאוד בעבודה. זאת, משתי סיבות: ראשית, מופעל עליהם לחץ אימתני של לוחות זמנים (סוגיית הדד-ליין נמצאת ב-DNA של המקצוע, זוהי עבודה ללא שעון); ושנית, מכיוון שאופי העבודה מונוטוני - אדם אכן יכול לצאת מדעתו.
"לעומת זאת, בעולם הניהול של מקצועות הכספים, קרי מדרגת חשב ומעלה, אתה עוסק באחד המקצועות המרתקים יותר בעיניי: אתה חלק משדרת הניהול, שותף לקבלת החלטות, מביא את הצד הפיננסי אל שולחן ההנהלה, התפקידים שלך יותר ורסטיליים, אתה מתממשק מול הרבה מאוד אנשים, ומעורב בצד העסקי שהוא גם המעניין יותר בחיים הארגוניים. לפיכך, אם צלחת והגעת לדרג הניהולי בעולם הכספים, בחרת את אחד המקצועות הכי מטריפים, לפחות בעיניי, שיש בסל המקצועות".
היציבות התעסוקתית
"מקצועות הכספים נחשבים יציבים יחסית גם בתקופות של שבר כלכלי", אומרת רז-פיגנבאום. "נתון שמושך מאוד צעירים השואפים לדרגה גבוהה של ביטחון תעסוקתי. לא משנה מה היקף הפעילות של הביזנס וכמה הוא הצטמצם - תמיד צריך את האנשים שינהלו את הכספים ואת ההוצאות השוטפות. עובדה היא שבמשבר האחרון, כשהארגונים קצצו במחלקות השיווק והפיתוח העסקי, הם כמעט לא נגעו במחלקת הכספים - פשוט מכיוון שהיכולת לשרוד בתנאים כאלה נבנית, למעשה, על הווירטואוזיות של אנשי הכספים, והם אלה שיכולים להוות את קרש ההצלה של הארגון".
סנדרוביץ' מוסיף כי "אפילו בפירוק חברות, אנשי הכספים הם אלה שסוגרים אחרונים את הדלת, מכיוון שגם אז נדרשים רואה החשבון ופמלייתו כדי שישלמו את האגורה האחרונה לנושים. יתר על כן, תקופות של רגולציה חדשה יוצרות ביקושים מטורפים לאנשי כספים ברמה הבכירה, כמו שקרה בשנת 2006 כשנכנסו תקני ה-IFRS ובשנת 2010 כשנכנסה רגולציית ה-SOX".
ההתקדמות המקצועית
באלו טקטיקות כדי לעובד כספים זוטר לנקוט כדי להתקדם בקריירה? רז-פיגנבאום מציעה לו ללכת בשלושה ערוצים: "ראשית, מיד עם היכנסו לארגון, עליו להיצמד אל מנטור, קליבר בתחום, וללמוד ממנו את כל מה שניתן מבחינה מקצועית. שנית, העולם המקצועי הזה כל הזמן מתפתח, ולכן הייתי ממליצה לו, לעבור השתלמויות, קורסים בתחומי הרגולציה, וכן ללמוד על תוכנות חדשות שמפותחות בנושאי כספים. שלישית, כיוון שאמינות ואמון הן תכונות כל-כך מהותיות בתפקידי ניהול הכספים, הייתי ממליצה לו לעשות הכול כדי להפוך להיות איש אמונם של מקבלי ההחלטות, כדי שכשתיפתח משרה, הם באופן אוטומטי יהמרו עליו".
וכמובן שאי-אפשר לסיים בלי לברר - האם אפשר לדלג על ההשכלה האקדמית ובכל זאת להגיע לדגת ניהול בתחום? למשל, האם אפשר ללמוד קורס ערב של הנהלת חשבונות, להיכנס לארגון כעובד זוטר ולטפס בהיררכיה עד למשרה בכירה? סנדרוביץ' מאמין שזה אפשרי: "ישנם בהחלט מצבים שבהם מנהלי חשבונות עושים עבודה לא פחות טובה מרואה חשבון מוסמך, ובמקצועות שלנו קל מאוד לבלוט מבחינה מקצועית. מספיק שעובד הכספים הזוטר מדייק בנתונים, מגיש את הדוחות שלו כראוי, ועומד בלוחות הזמנים - הוא כבר נמצא בפוטנציאל של עובד 'נוצץ', שיכול להתקדם למשרה הבאה. יתר על כן, זה מקצוע שיש בו היררכיה עמוקה וברוב הפוזיציות הוא לא מציב תנאי סף להשכלה אקדמית. אמנם השכלה פורמלית אקדמית היא יתרון, אבל לא תנאי הכרחי. עובדה שסמנכ"ל הכספים של עיריית תל אביב חולש על מיליארדים, ועושה עבודה מדהימה גם ללא תואר בראיית חשבון".
כמה מרוויחים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.