הפנסיה שייכת גם לגרוש שלך

בני-הזוג כבר התגרשו בבית הדין הרבני, תשלום המזונות כבר הופסק, הילדים כבר בגרו, והרכוש חולק. אז מה בכל זאת קושר את בני-הזוג לשעבר ביחד, שנים לאחר שהחיים משותפים כבר נדמים כחלום רחוק? הצורך לחלק את הפנסיה.

בתי המשפט לענייני משפחה דנים במחלוקות סביב חלוקת הפנסיה לעיתים מזומנות, ונדמה כי נושא זה הוא בבחינת הקוץ בעקב הגירושים, גם כשנושאים אחרים, שלמראית-עין נראים מהותיים יותר, כבר מוכרעים או מוסכמים בין הצדדים. אולי זה נובע מהעובדה שתמיד נדמה שהפנסיה אינה מספיקה וכורכת אחריה ירידה חדה בהכנסה השוטפת, ואולי זה הצורך להמשיך לשלם לבן-הזוג שנים רבות כל-כך אחרי הפרידה.

כך או כך, אחת מנקודות המחלוקת הגדולות בנושא חלוקת הפנסיה בין בני-הזוג היא מועד החלוקה, שכן בני-זוג שנפרדים צעירים רואים את מועד החלוקה כרחוק מדי ומבקשים להקדימו, ובני-זוג המתגרשים בגיל מבוגר רואים אותו כמוקדם מדי ומבקשים לדחותו.

סעיף 8 לחוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט להפעיל שיקול-דעת ובמקרים חריגים לשנות את תנאי האיזון של זכויות מסוימות בין בני-זוג, לרבות זכויות הפנסיה.

כך, למשל, בית המשפט לענייני משפחה בטבריה קיבל השבוע את עתירתה של אישה להימנע מלשתף את בעלה לשעבר בזכויות הפנסיה שלה, לאחר שנכח כי יישומו הרגיל של איזון המשאבים לגבי הפנסיה ייצור מצב שבו האישה, שכבר נמצאת בפנסיה, תשלם לבעל חלק מפנסיה חודשית העומדת על 2,500 שקל בלבד - בעוד שהבעל, שממשיך להתפרנס בינתיים, יקבל מדי חודש ובמשך תקופה ארוכה גם את הכנסתו הגבוהה וגם את חלקו בפנסיית האישה, כך שהפרש ההכנסות בין בני-הזוג לשעבר יעמוד על 100%.

חשוב לציין כי על אף שמדובר בבעיה נפוצה, שכן בדרך-כלל האישה יוצאת לפנסיה מספר שנים לפני הבעל לשעבר, ולכן צריכה לשלם לו את חלקו לפני שהיא מקבלת את חלקה בפנסיה שלו - בתי המשפט נוטים להתערב רק במקרים קיצוניים מאד, בדרך-כלל כשלמעט הפנסיה, לאישה אין רכוש רב למימוש או פוטנציאל להכנסה נוספת.

הגישה הרבנית

בתי הדין הרבניים, מאידך, מגלים גמישות גדולה יותר כאשר האישה נדרשת לחלוק את הפנסיה שלה עם בעלה לשעבר שלא צבר זכויות סוציאליות משלו.

על-פי ההלכה היהודית, עבודתה של האישה היא בגדר "מעשה ידיים על-ידי הדחק", בו היא אינה צריכה לשתף את בעלה, וכן סוברים הפוסקים כי זכות הבעל במעשה ידי אשתו נוגעת רק לכספים הקיימים בעין, ולא לכספים עתידיים שהיא אמורה לקבל עם יציאתה לפנסיה.

לפני שנה דן בית הדין הרבני בחיפה בעניינו של בעל אשר התנה את מתן הגט לאישה בקבלת מחצית הפנסיה שצברה במשך שנים רבות של עבודתה כמורה בגובה 4,000 שקל לחודש.

הבעל, שעבד כל השנים כספר עצמאי, נקלע לחובות כבדים, אך בית הדין פסק כי אין שום הצדקה שהבעל, שלא דאג לעצמו לקרן פנסיה על אף שלשיטתו היו שנים שהרויח בהן יפה, יקח מהאישה את "כבשת הרש". עם זאת, לפנים משורת הדין, כדי לא להשאיר את הבעל עירום וחסר כל לעת זקנתו, הורה בית הדין לאישה להעביר לו 25% מהפנסיה.

כמו בנושא דחיית מועד שיתוף הזכויות הפנסיות, בתי המשפט לענייני משפחה נוטים לדחות גם את העתירות ההפוכות, להקדמת מועד איזון זכויות הפנסיה.

בשנה שעברה נדחתה עתירתה של אישה שהתגרשה מעובד חברת חשמל וביקשה להורות לבעל להוון את זכויות הפנסיה שלו ולשלמן כסכום אחד כבר היום. בית המשפט קבע כי חששה של האישה שבעתיד לא תזכה ליהנות מחלקה בפנסיה אינו שיקול המצדיק חריגה מהכלל ששיתוף בזכויות ייעשה רק במועד הפיכתן לברות-מימוש.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".