"אנשים שמתים 'פתאום' - לא באמת מתים פתאום"

"בחצי השנה האחרונה רואים בפעם הראשונה חברות ישראליות מרגשות באמת בתחום של השילוב בין רפואה, סלולר וגאדג'טים לצרכן". כך אומרת ל"גלובס" מיכל גבע, שותפה בכירה בקרן Tri Ventures.

הקרן הזו, בה שותפים גם הרופאים האמריקנים הבכירים ד"ר פיטר פיצג'רלד ופרופ' מרטין ליאון מקליפורניה, ובה מושקעות חברות ענק כמו מדטרוניק ואבוט, מתמקדת באיתור טכנולוגיות בשלבים ראשוניים בתחום הקרדיולוגיה. אלא שהיום "טכנולוגיה בתחום הקרדיולוגיה" יכולה גם להיות אפליקציה או חיישן לביש.

"טשטוש גבולות"

"חלק נכבד מהחברות שאנחנו מסתכלים עליהן משלבות בין בריאות, טכנולוגיות מידע ומכשירים הנמצאים בידי החולה עצמו", אומרת גבע. "ישראל היא מקום מעולה לשילוב הזה. המעבר בין הדיסציפלינות והקשר בין אנשים מתחומים שונים מאפשרים את שיתוף הרעיונות ההכרחי".

פיצג'רלד: "גם בעמק הסיליקון וסביבתו יש התחלה של טשטוש גבולות בין התחומים, אבל לא באותה רמה ומהירות כמו שמדינה קטנה כמו ישראל מאפשרת. השיתוף הזה מעולה, כי הוא מביא לתוך התחום הרפואי אנשים מתחום מוצרי הצריכה האלקטרוניים, שמבינים טוב מאוד את הצרכן. כל חברות התקשורת והמידע פוזלות לתחום הרפואי - סמסונג, קוואלקום, וריזון, AT&T, גוגל וגם סוני".

התחום החדש מבלבל מעט את החברות הללו, כי עליהן להתמודד עם רמת אחריות שאינה מוכרת להן, הן לאבטחת המידע הרפואי, שלא יזלוג, והן להימנעות ממתן ייעוץ שאינו מאושר על-ידי רשויות הבריאות. כמו כן, דרושים מודלים עסקיים חדשים, כי צרכני הבריאות רגילים לשלם דרך ביטוחים ולא מכיסם.

ניטור מתמשך לאיתור הפתעות

לעומתם, תאגידי הבריאות מכירים טוב יותר את דרישות השוק, אך פחות את הצרכן הסופי. פיצג'רלד: "למזלנו, לטרי ונצ'רס יש שותפים אסטרטגיים משני התחומים, שמנחים אותנו לגבי התוכניות העתידיות שלהם בתחום הזה".

כרגע, היישום המלהיב ביותר של גאדג'טי בריאות בעולם הקרדיולוגיה הוא הרעיון של ניטור קבוע ורציף, למשל באמצעות חיישנים על הבגדים. "אנשים שמתים פתאום, שנופלים יום אחד ללא רוח חיים במסדרון או במשחק כדורסל. הם לא באמת מתים פתאום", אומר פיצג'רלד.

לדבריו, "תמיד התפתח אצל אותם אנשים משהו שכנראה לא היה בשעתו חמור מספיק כדי לעורר את תשומת הלב של הרופאים בבדיקות השגרתיות. ניטור רציף של אדם לאורך חייו מאפשר לראות מתי חל שינוי משמעותי אצלו לעומת נתוני העבר שלו עצמו. זו הדרך הכי טובה להתריע על התקפים צפויים".

מלבד ניטור, תחום מעניין נוסף הוא האימון, למשל אימון ראיה או אימון נשימה, המשולב בכל טלפון סלולרי או קונסולת גיימינג, שגם ינטרו את בריאות המשתמש באמצעות חיישנים או מצלמות, תת-תחום חם נוסף הוא ה-Copliance, עמידה של החולים במשטר הטיפול שלהם.

"אדם בן 65 בארה"ב נוטל בממוצע 10 תרופות שונות", אומר פיצג'רלד, "ובנוסף עליו לדאוג לתזונה בריאה ולמשטר ספורט". לשם כך פותחו אפליקציות של תזכורות וסדר בתרופות, משחקים מיוחדים שנועדו להנעים את התזכורות, מידע רפואי המוגש בצורה יצירתית, שנועד לעודד את ההתנהגות הבריאותית וכדומה.

"לא לעשות אותה טעות פעמיים"

"אחד הדברים שעוזרים לי עם המטופלים שלי, הוא לחלוק את המידע גם עם בן משפחה או אהוב. כך, אותו בן משפחה יכול לקבל מידע שהחולה מתרשל במשטר הטיפולים, ולבדוק מה קורה איתו".

גם לעולם השלישי ניתן לפתח גאדג'טים רפואיים. אומר פיצג'רלד. "בהודו יש יותר טלפונים סלולריים מאשר אסלות. באסיה הכל כל כך שונה. מישהו מבייג'ין אולי יעשה ניתוח ב-20 אלף דולר, בעוד אם אתה גר בכפר, כנראה לא תעשה ניתוח כזה, אלא תקנה מקל. אבל אולי תקנה מקל חכם שמשדר נתונים לגבי מצב ההליכה שלך לבן שלך ולרופא בעיר".

בהרצאה שנתנו פיצג'רלד וגבע בפני סטודנטים בתוכנית לביו-רפואה במכללה למינהל, בראשות ד"ר ירון דניאלי, סיפר פיצגרלד. "אני קצת מבוגר, ויש לי ניסיון במאבק עם טכנולוגיות להפיכתן למוצרים. בוודאי עשיתי את כל הטעויות האפשריות, אבל הסוד הוא לא לעשות אותן פעמיים".

פיצג'רלד לא חסך ממאזיניו גם את הפרטים. "טעות אחת היא למשל לפתח מוצר מצוין לשוק שאין בו רופאים רלוונטיים. הייתי מעורב בחברה שפיתחה טכנולוגיה להוצאת קריש דם מהמוח לאחר שבץ. אין ספק כ זהו צורך אדיר, אלא שאין מספיק רופאים שמסוגלים להיכנס למוח עם קטטר, כמו שנכנסים ללב. לכן למוצר הזה נדרש זמן רב מאוד להגיע מהקליניקה אל השוק".

בסוף המוצר הגיע, כי החברה השקיעה בהכשרה נכונה וחינוך הרופאים. אבל התכנון הפיננסי לא לקח את הצורך הזה בחשבון, ולכן היה אופטימי מדי, מה שהוביל את החברה למשבר. "היזם של היום חייב לתכנן את עתיד החברה הרבה יותר רחוק מאשר בעבר", מודה פיצג'רלד. "האחריות על היזם הרבה יותר גדולה".

"לוותר קצת על אגו"

דוגמה נוספת לטעות היא בתחום הקניין הרוחני. אסור להתמקד אך ורק בפטנטים שלך. חשוב לתת את הדעת ליתר הידע הנמצא בשוק. "לפעמים, כדי להציע הצעה באמת מפתה לרוכש פוטנציאלי, אתה צריך לבנות פורטפוליו שלם של פטנטים, על-ידי רכישה של קניין רוחני מאחרים, או שיתוף פעולה איתם, ולא רק על-ידי עקיפתם. זה דורש קצת ויתור על אגו".

לדבר גבע, "ארה"ב כבר אינה השוק שישלם כל מחיר עבור הטכנולוגיה הלוהטת הבאה. כבר כעשר שנים שהיא עוברת שינוי: הם מסתכלים לא רק על הטיפול הכי טוב, אלא על איך למנוע סיבוכים, איך לנטר מחוץ לבית החולים, וכמובן איך להפחית עלויות".

גבע הוסיפה כי "ההתלהבות מהפטנט הייחודי הבא פחתה. גם אנחנו צריכים ללכת לתחומים שהם יותר פרקטיים".

לסיום השיא פיצג'רלד גם עצות למשקיעים: "אני לעולם לא מפנה עורף ליזם, גם אם הרעיון שלו לא כל כך טוב. יזם אמיתי, יזם פורה, ובמיוחד יזם ישראלי, אין לו רק רעיון אחד. בעוד חצי שנה הוא יחזור אלי עם משהו חדש".