שלמה רודב ניסה ליישם בתנובה את המודל של בזק

התפטרותו של שלמה רודב מתפקיד יו"ר תנובה מציבה סימן שאלה גדול סביב המשך התנהלותה של הקבוצה ותוכניותיה העסקיות.

רודב הגיע לתנובה במטרה להכין את החברה לקראת מכירה, לאחר מחאה חברתית שפגעה בתוצאותיה הכספיות וגרמה נזק קשה לתדמיתה, ויותר מכך, סתמה את הגולל על אחד המרכיבים העיקריים בתוכנית העסקית של תנובה: העלאת מחירים.

ל"גלובס" נודע כי בטרם המחאה, הופיע בתוכנית העסקית של תנובה תחשיב של תוספת הרווח הצפוי לחברה כתוצאה ממדיניות העלאת המחירים.

תחילה אמנם דובר על כך שלרודב תהיה "יד חופשית" בניהול הקבוצה, אך הדרך שבה הוא בחר להשביח את החברה הביאה את אייפקס לחשוב שוב על העניין, ובסביבתו של רודב, שנימק את התפטרותו ב"חילוקי דעות מקצועיים", אומרים כי הוא החליט ללכת כשהבין שאין לו עוד יד חופשית בניהול הקבוצה.

כך או כך, רודב נקט קו ברור ולא מזגזג, והדבר שהנחה אותו הוא עצירת הדימומים, יציאה מפעילויות הפסדיות ומפעילויות שאינן בליבת הפעילות של תנובה וקידום תהליך התייעלות אגרסיבי. לצד כל אלה, ביקש רודב להשקיע מאות מיליוני שקלים בתשתיות כדי לשפר את איכות המוצרים. הוא נהג לומר כי בתנובה יראו השקעות שלא נראו כמוהן מעולם בחברה.

ערוותה של אייפקס נחשפת

המהלך המשמעותי ביותר של רודב היה סגירת הפעילות ברומניה, שגרמה הפסדים מתמשכים שהצטברו למאות מיליוני שקלים. הפעילות ברומניה הייתה על השולחן בתנובה חודשים ארוכים, ובמהלכם ניסו למכור את הפעילות או למזגה עם חברה מקומית.

הניסיונות כשלו, וההפסדים העמיקו. רודב החליט לחתוך, וערוותה של אייפקס נחשפה. עם סגירת הפעילות התברר כי היא לא עומדת בהתחייבויות לספקים ומותירה בעלי חוב, ביניהם בנקים אירופיים. זה לא עשה טוב לתדמית.

בעקבות הסגירה נחשפו נתונים שלא היו ידועים עד אז. באייפקס סברו כי היה אפשר לסגור את הפעילות באופן אלגנטי יותר, שימנע מהחברה את המבוכה ולא יציג אותה כמי שלא ידעה על היקף ההפסדים.

רודב הנהיג קו שלפיו בוחנים כל פעילות לגופה, כלומר, אין נאמנות למותג, לפעילות או לשותף אם הם אינם מספקים את הסחורה, את הרווח. בהנהלת תנובה אומרים כי הרעיון היה למכור או לצאת מכל פעילות הפסדית, וההחלטות היו אמורות להתקבל על בסיס התוצאות הכספיות של הרבעון הראשון של 2012. כלומר, בקרוב מאוד.

רודב גם ביקש לאחד את מחלבות תל-יוסף, המייצרות גבינות צהובות, עם אלון תבור, המייצרת קוטג', יופלה ושאר מוצרים בגביע. תנובה נערכה להשקעה של 230 מיליון שקל באלון תבור, ורודב סבר שהסמיכות של המחלבות והעובדה שמחלבת תל-יוסף הרבה פחות מתקדמת, יוצרת כפילות מיותרת. סגירת מחלבת תל-יוסף הייתה אמורה להביא להתייעלות, אך גם לפיטורים של רבים.

"ביצים לא יעלו על משאית חלב"

לצד הפעילות הרווחית במיוחד של תשלובת החלב והתשואה הפנומנלית שאייפקס רשמה על הנדל"ן של החברה, בתנובה יש לא מעט פעילויות הפסדיות או מאוזנות בלבד. רודב ביקש להעמיד למכירה את פעילות הבשר של תנובה, המתנהלת תחת המותג "אדום-אדום", ולבחון את המשך פעילותה של תנובה בתחום הדגים הקפואים. גם יתר הפעילויות היו אמורות לעלות לשולחן הדיונים.

ל"גלובס" נודע עוד כי רודב ביקש להתייעל בתחום הביצים, שבמסגרתו תשולב הפצת הביצים עם הפצת מוצרי החלב באותן משאיות ובימים שבהם יש פחות עומס בהפצת מוצרי החלב.

ועד עובדי תנובה מנע פיילוט של המהלך, ויו"ר הוועד, אחיאב שמחי, אמר ל"גלובס": "שום ביצה לא תעלה על משאיות החלב". הפיילוט היה אמור להכריע גם בשאלת המשך פעילותה של תנובה בתחום הביצים.

תחת רודב החלה תנובה באיחוד הפעילות של הרדוף וסוי מג'יק. לפי הערכות בחברה, הרדוף תפסיק לפעול כחברה נפרדת, ורוב עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים. יריית הפתיחה בתהליך ההתייעלות האגרסיבי, שאמור לכלול גם את תשלובת החלב, הייתה פיטורים של עשרות עובדים במטה החברה. רודב סבר כי יש לנקוט קו נוקשה יותר מול העובדים. לשיטתו, המודל שיישם בבזק הוא הנכון. המחיר: פיטורים של מאות עובדים.

באייפקס רצו להעלות את ערך החברה, אבל לא ראו עין בעין עם רודב. בתום פגישה ארוכה בינו לניקו הנסן, החליט רודב להשאיר את המפתחות על השולחן.