מבחן דרכים: שברולט אורלנדו - לתכלית ולא לראווה

שוק הליסינג הישראלי הוא תופעה ייחודית בעולם הרכב. לא רק בשל גודלו, אלא גם בשל יכולתן של קומץ חברות ליסינג לשלוט בגורל המכירות של סגמנטים שלמים בשוק. אחת הדוגמאות הבולטות היא פלח המיניוואנים הקומפקטיים עם 6-7 מקומות ישיבה. חלקן של חברות הליסינג בפלח זה בארץ נאמד ב-80%-90%, וכל מי שניסה אי-פעם למצוא רכב משומש כזה מבעלות פרטית, יודע בדיוק על מה אנחנו מדברים.

רוב הכלים הללו נרכשים בארץ על-ידי משפחות פעילות ושוחרות פנאי, שזקוקות בעיקר לחלל הטענה רב-שימושי, שנוצר לאחר ששורת המושבים השלישית מאחור מקופלת. במקור, המושבים בשורה השלישית מיועדים בעיקר להסעות מזדמנות של החברים של הילדים מביה"ס, לנסיעות-חמולה וכאופציה למקרה של התרחבות לא מתוכננת של התא המשפחתי (תאונות קורות).

אפיון לקוחות זה כה נפוץ בארץ, עד שגם מעבידים שמרנים, שלרוב נוטים לכפות על עובדיהם בחירת רכב-צמוד מתוך מגוון מצומצם, אימצו את הפלח כחלק מאפשרויות הבחירה הבסיסיות של העובדים. בהתאם, גם המחירים והמפרטים מתכנסים סביב אותו מכנה משותף: מנוע בנזין, מידות חיצוניות שאינן גדולות משל משפחתית מרווחת, ומחיר בסיס בטווח של 160-170 אלף שקל.

מבנה של קופסה

למעט מרכיב המנוע, דיזל במקום בנזין, שברולט אורלנדו מתאים היטב לתבנית הזו. זהו רכב עדכני למראה, שניכר בו שתוכנן לתכלית ולא לראווה: הקורה האחורית אנכית כמעט, פרופיל הצד קופסתי, ורק החרטום המאסיבי מוסיף מעט לייף-סטייל עם ניחוח שטח הרפתקני. כצפוי, את עיקר תשומת הלב על כבישי ישראל קיבלנו מבעלי רכבי מאזדה 5 עם סטיקרים של חברות היי-טק, שניכר בהם כי הם קשורים מאוד למכונית שלהם ומגלים חשדנות כלפי כל מתמודדת שמנסה לטעון לכתר.

מבנה של קופסה אולי אינו העיצוב הכי אופנתי, אבל כל מורה לגיאומטריה יספר לכם שהוא ממקסם את ניצולת החלל הפנימי. ואכן, ישיבה באורלנדו מעניקה לרוב הנוסעים תחושה של נסיעה במיניוואן גדול מכפי מידותיו. הגג הגבוה מתנשא הרחק מעל לראשים, שורת המושבים המרכזית מאחור מרווחת יחסית למקובל בפלח ויכולה לאכלס שני מבוגרים ונער, וגם בשורה השלישית מאחור יש מרווח ראש הגיוני. עם זאת, מרווח רגליים מתקבל על הדעת מובטח רק ליושבים בכיסאות 1-5. המושבים בשורה השלישית כופים על היושבים בהם תנוחת ישיבה מוזרה ומכווצת. ילדים עד גיל תיכון לא יתלוננו, אבל כל ניסיון לדחוק מאחור מבוגר יסתיים בעימות פיזי. כשכל המושבים פתוחים מרווח המטען סמלי לחלוטין, אך קיפול המושבים האחוריים כבר יוצר חלל הטענה בנפח שהוא מהטובים בפלח. מי שיוותר על עוד נוסע-שניים בשורה האמצעית, יוכל לדחוק פנימה גם ארגזים במידה חריגה מחנויות "עשה זאת בעצמך".

סביבת הנהג מעוצבת במתכונת המוכרת של דגמי הדור האחרון של שברולט. לוח המחוונים שימושי ותכליתי, הקונסול המרכזי מאורגן למופת ובמרכזו יש מסך מגע גדול, שמישהו טרח ובמיוחד עבור ישראל הסב את התפריטים שלו לעברית. תנוחת הישיבה מציבה את הנהג במרחק סביר מהכביש וגובה הגג/סף הכניסה מסייע מאוד לכניסה/יציאה מהרכב בתנוחה טבעית ומכובדת.

איכות הייצור טובה, כמקובל בדגמי שברולט-קוריאה, וגם על כבישים משובשים מאוד קשה לשמוע רעשים מיותרים מהמרכב. איכות חומרי הדיפון סבירה, אם כי נתקלנו כבר בפלח זה ביצרנים שמתאמצים יותר להרשים.

אופי משעשע

על הכביש אורלנדו מתנהג בצורה טיפוסית לכלים בפלח. נוחות הנסיעה סבירה על כבישים מהירים ועל אספלט באיכות בינונית ומעלה, אך כבישים משובשים ונפוצים מטלטלים את הכלי לא מעט. התנהגות הכביש מרגישה "משפחתית" ונעימה, ולמרות משקלו הכלי נענה בצייתנות לפקודות ההגה. לכלי אין יומרות ספורטיביות, אך עדיין הוא לא יקפח נהגים עם מודעות כביש מפותחת (וגם לא יפחיד אותם) על כבישים מפותלים ותובעניים.

המאפיין הייחודי של אורלנדו הוא מנוע הטורבו-דיזל 2 ליטר - הדיזל היחיד שמוצע בפלח זה בארץ (למעט גרסת TDI הנדירה של פולקסווגן טוראן). לישראל מגיעה הגרסה החזקה יותר של המנוע עם 163 כ"ס, ולמרות שהספק זה אינו חורג מהמקובל אצל המתחרות, היתרון המרכזי הוא מומנט כפול כמעט מזה של מנועי הבנזין המקבילים - לא פחות מ-36 קג"מ ב-2,000 סל"ד.

המומנט המאסיבי, בשילוב עם תיבה אוטומטית צייתנית, מעניק לכלי אופי משעשע ומהנה. כל קיק-דאון בועט את הכלי קדימה, כאילו איזה V6 בריא מסתתר מתחת לחרטומו, ולחיצה בריאה על הדוושה ביציאה מרמזור מסחררת את הגלגלים. הכלי סוחב במרץ בעליות תלולות ואין לו בעיה לשייט בנחת במהירויות שיגרמו נחת לזכייני מערכת מצלמות המהירות החדשה. הביצועים האבסולוטיים אמנם ממוצעים למדי, אבל התחושה הסובייקטיבית היא של נהיגה בכלי שיכול לזלול ללא מאמץ כל מסלול וכל שיפוע לאורכה ולרוחבה של הארץ. את הביצועים הללו הוא מייצר עם מעט מאוד רעש מורגש, למעט בעת התנעה קרה בבוקר.

שברולט אורלנדו עולה בישראל 170 אלף שקל. זהו מחיר גבוה בכמה אלפי שקלים משל טויוטה ורסו ומאזדה 5 - שמובילות את המכירות בפלח. אבל בשוק שבו ההנחות לציי רכב ושערי המטבע קובעים את המכירות, סביר להניח שהפער הזה יתקזז במחירי העסקאות הריאליים. בשורה התחתונה, אורלנדו הוא כלי שימושי ונעים, שמהווה תוספת חשובה לשוק ציי הרכב בארץ - ולו רק בשל העובדה שביכולתו לחנך את הקהל ליתרונות מנועי הדיזל המודרניים.

 שברולט אורלנדו

חלק מהמתחרות

מאזדה 5

ב-161 אלף שקל מקבלים את 5, המובילה הוותיקה והיציבה של הפלח בישראל. הדור החדש שלה מציע שיפורים בתחום איכות הייצור והחומרים ונוחות הנסיעה, אם כי הוא עדיין מיועד בעיקר לשישה נוסעים ולא לשבעה.

טויוטה ורסו

ורסו קצרה יותר מאורלנדו, אך מציעה בסיס גלגלים דומה ומרווח פנים מכובד. יש לה מנוע 2 ליטר בנזין ותיבת הילוכים CVT, שמעניקים לה תצרוכת דלק נמוכה מאוד ואיכויות ייצור גבוהות. כל זה ב-158 אלף שקל.

רנו גראנד-סניק

רנו גראנד סניק עולה 160 אלף שקל ומציעה ללקוחותיה מנוע של 2 ליטר בנזין ותכנון פנימי רב-תכליתי ומרווח מאוד.