לימור לבנת צריכה לרדת למגרש

איפה שרת הספורט לימור לבנת?

האלימות במגרשים גוברת - התחילה בדרבי התל אביבי, עברה דרך התפרעות אוהדי בית"ר במלחה, והסתיימה, נכון לשבת האחרונה, כששניים מחברי הצוות המקצועי של מכבי פ"ת, היכו ובעטו בעלי חטיב, שחקן הפועל חיפה, בעודו שרוע מחוסר הכרה על הדשא.

האם לבנת ביקרה את הפצועים? הגיעה למגרשים כדי לבחון את המצב מקרוב? נפגשה עם המפכ"ל המשטרה וביקשה ממנו להגביר את האכיפה במגרשים? דאגה שלוזון יכריז על ביטול מחזור המשחקים שבו התרחשה ההתפרעות? אז זהו - שלא.

מה כן?

אחרי כל אירוע כזה לבנת כינסה את "הועדה למניעת אלימות בספורט" שאותה היא הקימה, לדיון חירום ומתבטאת בחריפות לתקשורת נגד התופעות המכוערות האלה, כמתבקש. אבל מילים, קשות ככל שיהיו, לא יעצרו את ההתדרדרות ענף הספורט.

להגנתה, טוענת השרה, שפיפ"א ואופ"א לא אוהבות שממשלות מתערבות בספורט, שאמור להיות משוחרר מכל אינטרס פוליטי, ובכל פעם שנדמה להן שממשלה דוחפת את ידיה עמוק מדי לתוכו, הם מאיימים שירחיקו אותה מהמפעלים העולמיים והאירופאיים.

לשרים יש כוח גדול מאוד ביד. חקיקה. ב-2008 נחקק החוק נגד האלימות בספורט, במסגרתו הוגדרו פרמטרים של מספר סדרנים ושוטרים על מספר אוהדים, ניתנו להם סמכויות אכיפה מיוחדות, כולל סמכות להורות לאוהד מתפרע לעזוב את המקום ושימוש בכוח סביר, ואפילו נקבע עונש מאסר של שנתיים בגין התבטאות גזענית, שנת מאסר על כניסה לשדה המשחק ואיסור על הכנסת חפץ אסור.

בית המשפט רשאי לתת צווי הרחקה מהמגרשים לתקופה של עד שלוש שנים. תפקידו של השר, וכאן אנחנו מגיעים ללבנת, הוא להיות ממונה על ביצוע החוק והוא מוסמך להתקין תקנות ולשנות את הגדרת העבירות. האם שרת הספורט שלנו עשתה משהו בנידון? לא.

כשכבר היתה לשרה הזדמנות לשפר את המצב, באמצעות הצעת "חוק השקיפות" שיזם ארגון "היציע", ארגון שהקימו אוהדי הקבוצות בישראל יחד עם ח"כ איתן כבל, שי חרמש, יריב לוין ודב חנין, שמטרתו ליצור שקיפות של ההתנהלות הכספית של הקבוצות ומינוי נציגי ציבור בהנהלות שלהן, היא התנגדה, בנימוק, של איסור על עירוב ספורט בפוליטיקה. אגב, גם לוזון התנגד. מעניין למה.

כששר התקשורת רצה לעשות מהפכה בסלולאר, הוא הפעיל את כובד משקלו ועשה מהפכה וכששר השיכון רצה להעביר קריטריונים לדיור בר השגה, הוא נלחם כדי שיעברו בכנסת.

לימור לבנת לא עושה מספיק. עליה לדחוף לחקיקה נוקשה יותר נגד מתפרעים, עם עונשים כבדים הרבה יותר, מה שהיה כופה על המשטרה לטפל באלימות באפס סובלנות. כמו באנגליה. להציב מצלמות, לצלם את המתפרעים, לדאוג שהם יעצרו, יענשו ויורחקו מהמגרשים, לעצור תקציבים מהטוטו-וינר שנמצאים בסמכותה ולהפנות אותם להגברת נוכחות משטרתית במגרשים, ולדרוש מההתאחדות הפחתת נקודות לכל קבוצה שמעורבת באלימות. בלי חנינות ותחנונים.

השרה לבנת לא מצליחה להבין שלציבור הישראלי כבר אין לאן לברוח כשלוקחים לו את הכדורגל. אם לא יהיה פה שר ספורט חזק ואכפתי, שיתחיל לעשות סדר ויתפוס את התפקיד שלו ברצינות, מישהו יפצע קשה או ימות.