שוב יצא לו הביבי

אחרי שלוש שנים יציבות למדי, כמעט שיא במונחי הפוליטיקה הישראלית, רה"מ, בנימין נתניהו, מרשה לעצמו לחשוף קצת את הביבי. הוא מרגיש מספיק חזק ופופולרי כדי להוריד את המסכות ולחזור לרטוריקה המסיתה והמפלגת, זו שהשתמש בה בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה ומאוחר יותר כשר אוצר בממשלת שרון.

השמאלנים ששכחו מה זה להיות יהודים, עובדי המגזר הציבורי השמנים שמהווים נטל על גבם של עובדי המגזר הפרטי השדופים, והנה עכשיו תורם של החרדים והערבים למצוץ לנו את הדם. בואו ננכה אותם מהסטטיסטיקה, ותראו איך מצבנו מצוין. אח"כ ננכה גם את החד-הוריות שעושקות את הביטוח הלאומי, רק בגלל שלא מצאו בעל נורמלי. מה שהתחלנו ב-2003 נגמור ב-2012.

העיתוי אינו מקרי. הרי נתניהו לא יודע לספר אפילו בדיחה טובה בלי לשנן אותה, בלי לכתוב על גבי פתק קטן באיזו נקודה עליו לעשות תנועה עם הידיים. כשנתניהו אומר "בניכוי החרדים והערבים מצבנו מצוין", הוא נערך לקיץ הקרוב.

הוא יודע שהמחאה הבאה לא תהיה ספונטנית כקודמתה, אז הוא מתכונן אליה בהתאם. כשהמסרים ימוקדו הפעם בממשלה ולא בקוטג', יכין נתניהו מסרים משלו. לדבר שוב על הטייקונים והמונופולים כבר לא יעבוד. ספינים נוטים להיכשל בפעם השנייה.

יש הם, ויש אנחנו - זה המסר החדש. אנחנו היצרנים, והם הטפילים. לא חשוב שבמקום עבודה אחד יהודי אשכנזי יכול להרוויח פי 80 מיהודי אשכנזי אחר. לא חשוב ששניהם ישלמו מס מנופח על הדלק, מע"מ מיותר על המים ופי כמה יותר על גן ילדים ביחס לרוב המדינות המפותחות. לא חשוב שממשלת נתניהו נותנת לחרדים יותר מכל ממשלה אחרת, לא חשוב ששר האוצר, יובל שטייניץ, התגאה רק השבוע בכך שבקדנציה שלו הממשלה הגדילה "בעשרות אחוזים" את הסיוע להתנחלויות. למה לדבר על מתנחלים כשהרבה יותר נוח לדבר על ערבים וחרדים. למה לבלבל עם מספרים כשאפשר לפלג, להפחיד ולהסית.

השנאה מאחדת

נתניהו לא באמת רוצה שהמחאה תתמקד בחרדים כי היא תחשוף את העיוות בסדרי העדיפויות של הממשלה, את הכסף שהולך למוסדות שמתנכרים למדינה ומנציחים דור נוסף של עניים, חסרי השכלה אקדמית וכלים להשתלבות בשוק העבודה.

הוא לא רוצה שתדעו שמרגע שהממשלה ושוק העבודה גילו מעט עניין בחרדים, התחילה עלייה לא מבוטלת בשיעור התעסוקה שלהם. נתניהו גם לא באמת רוצה שהמחאה תתמקד בערבים כי היא תחשוף הזנחה ואפליה של שנים, ותלמד ששיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים זהה כמעט לחלוטין לגברים היהודים.

שיעור ההשתתפות של נשים ערביות נותר נמוך, אולם מחקרים הראו עלייה מובהקת ברמת ההשתתפות בכל מקום שבו המדינה סבסדה מעונות לילדים. נתניהו לא רוצה מחאה. הוא רוצה שתשבו על הספה בבית ותקטרו. לא עליו, אלא על האויב החדש-ישן. נתניהו מייצר שנאה, כי השנאה מאחדת. בליל הסדר שבא עלינו לטובה, כשתשבו עם הילדים סביב השולחן, תזכרו שיש לנו כלכלה מצוינת. בלי ערבים וחרדים.