היכונו לפריצה

צמד המטבעות החשוב במסחר העולמי הינו ללא ספק הדולר/אירו. באופן די תמוה, כאילו החליטו הגופים הגדולים על משחק פינג פונג ביניהם, נע הצמד בטווח צר יחסית כבר זמן רב. הדולר לא מצליח לפרוץ את מחסום 1.3 דולר לאירו, נחלש, מגיע לגבול 1.35 דולר לאירו וחוזר חלילה. אין קשר בין התנועה לבין הנתונים הכלכליים שמתפרסמים כל העת.

 היכונו לפריצה 1

לעניות דעתי, מהיכרותי רבת השנים עם שוק המט"ח ומבלי שנשתעבד לניתוח הטכני לבדו, מצב כזה לא יימשך עוד זמן רב. אין ספק כי השוק מחכה לטריגר שיסייע לפרוץ את אחד הגבולות. אם יורשה לי להמר, אני מעריך שיהיה זה הגבול התחתון והדולר ימשיך להתחזק כלפי האירו.

זה האינטרס של כל העולם למעט ארה"ב כמובן. לא שאין לה שליטה. ראינו מה עשתה תכנית ההקלה הכמותית מספר שתיים. זה היה למעשה התירוץ בו השתמשו בסיבוב האחרון בו התחזק האירו. תכנית הקלה כמותית מספר שלוש בדרך, הדליפו יודעי דבר, וכשהסתבר לאחר פרוטוקול הפד שמדובר בבלון, הוא התפוצץ ברעש והאירו חזר מהר מאד למקומו הטבעי נכון לעכשיו.

הפעם כך נראה,המצב שונה. על מנת להיחלץ מהבוץ העמוק בו הוא נמצא, זקוק גוש האירו בין השאר למטבע חלש הרבה יותר. הכלכלנים חלוקים בדעותיהם האם צריך הגוש להיפרד מהמדינות הבעייתיות, או להמשיך כגוש אחיד, אולם כולם תמימי דעים שאירו חזק יחבל בכל מאמצי ההתאוששות.

גם בארה"ב מודעים לנושא ולא היו רוצים לראות את משבר החוב באירופה פורץ שוב. גם לאמריקנים ברור כי משבר כזה יקשה עוד יותר על ניסיונות ההתאוששות שלהם עצמם. לכן לעניות דעתי ומבלי שיודו בכך, הם יעדיפו בטווח הקצר התחזקות של הדולר שתסייע למניעת משבר נוסף באירופה.

חזרו לקרקע המציאות

באירופה כמובן החזירו אירועי השבוע שעבר את כולם לקרקע המציאות. נתוני אבטלה קשים בספרד שממשיכים להשפיע על הגוש ועל רמת האבטלה שלו שממשיכה לצמוח ולשבור שיאים חדשים מדי חודש. הנפקות אג"ח האחרונות שהיו בספרד נסגרו בעליית תשואות ובביקושים נמוכים משמעותית מהנפקות קודמות. התמונות הקשות מיוון מזכירות לכולם שהבחירות בפתח. כל אלו מבטיחים שפריצת הגבול הולכת ומתקרבת.

 היכונו לפריצה 2

והדולר/שקל. הגבולות כאן שונים במקצת, אולם כל מי שהבטיח פריצת 3.7 כלפי מטה בינתיים חש אכזבה. גם כאן נוצר מעין פינג פונג מחודש נובמבר בין 3.7 ל-3.85 שקלים. יחד עם זאת, כאן באה לידי ביטוי פעילות ספקולטיבית ערה שגרעה בחודש האחרון 3% מסל המטבעות.

הדולר הצליח לשמור על יציבות עקב התחזקותו בעולם ומי ששילם את המחיר הכבד היה האירו. להזכירכם, כ-30% מהיצוא הישראלי יוצא לגוש האירו ואם נוסיף להאטה החריפה שם גם את היחלשות המטבע, הרי שמצבו של היצואן הישראלי שמייצא לגוש האירו ולא הגן על עצמו, לא ממש מזהיר בלשון המעטה.

התחזקות זו לא נעלמה מעיניו הבוחנות של בנק ישראל. אחד הנתונים המפתיעים שסיפק הבנק בדו"ח האחרון שלו ומשום מה לא זכה לתשומת לב ראויה, היה הגדלת תקרת היתרות ל-90 מיליארד דולר. משום מה, בחרו העיתונאים להתמקד בנתון לא רלוונטי ולא מדויק של הפסדי בנק ישראל בשנת 2011. הפסדים בגובה 4 מיליארד שקל שנבעו מהפרשי ריבית בין זו שהוא משלם על המק"מ וזו שהוא מקבל על נכסיו במט"ח.

רבים שכחו לציין שני דברים. האחד, שבנק ישראל הרוויח על הנייר כ-17 מיליארד שקל כתוצאה מהיחלשות השקל, אולם עקב שיטת הדיווח בה הוא נוקט, לא נרשם רווח זה. והשני היא שרק מחצית מההפסד ניתן לייחס לרכישותיו האחרונות, שכן אין ויכוח שיש צורך ביתרות מט"ח. השאלה היחידה היא כמה. גם מי שלא מסכים עם בנק ישראל יודע שהמינימום ההכרחי הוא 40-50 מיליארד דולר, כך שגם אם לא היה מבצע רכישות בהיקף כה רחב, היה נגרם הפסד של 2-3 מיליארד שקל. אני סבור שהתועלת למשק כתוצאה מהרכישות הייתה גבוהה משמעותית מההפסד שנוצר.

את הספקולנטים זה לא מטריד בינתיים, דגש על בינתיים. התחזקות הדולר בעולם ופריצת הגבול מול האירו תוביל קרוב לוודאי לגל חדש של היחלשות השקל. עד כה בנק ישראל לא מכר דולר אחד מהיתרות בהן החזיק, גם לא כשהדולר הגיע ל 3.87 שקלים. להערכתי, בנק ישראל לא ידלל את אחזקותיו לפני שער 4 שקלים ואולי אפילו 4.1 ש'. כשזה יקרה יבינו כולם כמה הרוויח הבנק מהמהלך וכמה זה סייע למשק.

יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס. Rika40@012.net.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.