תביעת הענק נגד מנהלי לידקום קמה לתחייה

שנתיים וחצי לאחר קריסתה של חברת לידקום, קמה לאחרונה לתחייה תביעה שהגישו מחזיקי האג"ח של חברת תשתיות התקשורת - כך נודע ל"גלובס". באמצעות הרמטיק נאמנות, תבעו מחזיקי האג"ח לפני יותר משנה 115 מיליון שקל מנושאי משרה בלידקום, מחברת הביטוח שלה (AIG ישראל) וממשרד רואי החשבון שליווה אותה, קסלמן וקסלמן PWC.

בתחילה ביקש נאמן האג"ח, הרמטיק, לפטור אותו מאגרה בנימוק שמדובר בבקשה לתביעה ייצוגית, אך בית המשפט דחה את הבקשה. בהמשך גייס הנאמן כ-1 מיליון שקל מידי חלק ממחזיקי האג"ח ופנה לבית המשפט הכלכלי לקבלת הוראות.

במארס השנה קבעה שופטת בית המשפט הכלכלי בתל-אביב, דניה קרת-מאיר, באופן תקדימי, כי בנסיבות העניין יוכל הנאמן לפעול בשם אותם מחזיקי אג"ח ששילמו את האגרה (המהווים יותר ממחצית המחזיקים). המשפט יחל לאחר שהפיקדון שגייס הנאמן יומר לאגרה, וגובה התביעה יותאם כלפי מטה לכ-80 מיליון שקל. התביעה צפויה להתברר בבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה אצל השופט עופר גרוסקופף.

מחזיקי האג"ח מקווים שיזכו בתביעה, ושחברת הביטוח שהעניקה כיסוי אחריות לנושאי משרה בגובה של עד כ-20 מיליון דולר תשלם את הכסף. הטענה המרכזית שלהם היא שדיווחי החברה אודות מצב עסקיה היו לקויים במהלך הנפקת האג"ח שביצעה בדצמבר 2006, ולאחר מכן.

עו"ד רחל לויתן, המייצגת את חברת AIG ישראל, מסרה בתגובה כי "כל התיקים נגד דירקטורים הם למעשה נגד המבטח. המפרק, הכונס או הנאמן מכוונים את החיצים שלהם נגד חברת הביטוח, שכן היא מקור כסף".

"איפה הערת ה'עסק חי'?"

מחזיקי אג"ח לידקום, המיוצגים בידי עו"ד אריה דנציגר, דורשים פיצוי בגין פרטים מטעים לכאורה בתשקיף החברה, בדוחותיה הכספיים ובדיווחיה השוטפים. בתביעה נכתב כי "מצג החברה בפני הנאמן, הרמטיק, היה מצג-שווא רשלני וחסר בסיס, כאילו מדובר בחברה שמסוגלת לקיים את התחייבויותיה כלפי מחזיקי האג"ח, ללא מאמץ מיוחד של גיוס מקורות מימון נוספים בשנים 2009-2010".

רשימת נושאי המשרה בלידקום הנכללים בכתב התביעה כוללת את המנכ"ל לשעבר, אריק אלקלעי, ואת הדירקטורים יצחק אנג'ל, צבי לימון ויוני קפלן.

מניות לידקום והאג"ח שהנפיקה לגופים מוסדיים נרשמו למסחר בבורסה בתל-אביב בסוף 2008. הריבית בהנפקה נקבעה על 6.65% לשנה ובהמשך הועלתה ל-7.15%, בעקבות הורדת דירוג אגרסיבית של חברת מידרוג מ-3A בהנפקה ל-Baa2 בדצמבר 2008. ביולי 2009 עלתה הריבית ל-9.9% בעקבות הורדת דירוג נוספת ל-Ca.

לתשקיף לידקום צורפה הערכת כלכלני מידרוג, לפיה "לחברה לא יהיה כל קושי לפרוע את חובותיה כלפי מחזיקי האג"ח בשנים 2009 ו-2010". עם זאת, על כריכתו צוין במפורש כי "החברה אינה עומדת בהתניות פיננסיות שנקבעו בינה לבין הבנקים, ולפיכך רשאים הבנקים להעמיד חלק מהתחייבויות החברה כלפיהם לפירעון מיידי".

קרן האג"ח הייתה אמורה להיות משולמת ב-10 תשלומים שווים מדי חצי שנה, החל מיולי 2009, אך היא לא שולמה מעולם. זאת, הגם שבמהלך אסיפת אג"ח שהתקיימה בחודש יוני במשרדי החברה, כך נטען בתביעה, הבהיר המנכ"ל אלקלעי כי בכוונת החברה לפרוע את כל התחייבויותיה בזמן וכי חל "שיפור משמעותי" בגבייה מלקוחות בהודו ובאפריקה.

מחזיקי האג"ח טוענים כי רואי החשבון של החברה אמורים היו לצרף הערת "עסק חי" עוד בדוחות יוני 2008, בכדי לשקף נכונה את מצבה הפיננסי (הערה שכזו פורסמה רק בדוחות יוני 2009). בנוסף, לא הובהר בדוחות כי החברה נאלצה לבצע הצגה מחדש של הלוואות מבנקים בישראל בגלל הפרות של קובננטים.

סיימה את 2011 ברווח

במהלך אסיפת מחזיקי אג"ח בחודש דצמבר 2008 - ערב רישום האג"ח למסחר - ציינו מנהלי לידקום כי החברה תגיע בקרוב להסכמות עם הבנקים, וכי הם לא צופים בעיה בהחזר החוב בזמן. אלקלעי אמר כי "שני המוטיבים המרכזיים בתוכנית העבודה של 2009 הם יכולת תזרימית משופרת והמשך שיפור הרווחיות התפעולית".

זמן קצר לאחר מכן לידקום קרסה, לאחר שהתפרסה למדינות רבות מדי בזמן קצר מדי, וללא בקרה ראויה על מבנה הוצאותיה. כחברת תשתיות היא הייתה זקוקה לאשראי גדול, אך כשההכנסות ירדו, הבנקים סגרו לה את הברז, והיא נקלעה למבוי סתום.

הדוחות הכספיים האחרונים שפורסמו היו לסיכום המחצית הראשונה של 2009, והכילו הפסד של כ-137 מיליון שקל, לאחר שההכנסות נחתכו בחצי ל-237 מיליון שקל.

מחזיקי האג"ח המודאגים כינסו במהלך 2009 מספר אסיפות נושים, אך הטריגר לקריסה הגיע דווקא מצד העובדים שלא קיבלו את משכורתם ופנו בנובמבר 2009 לבית המשפט בבקשת פירוק.

מהלך זה לא הותיר ברירה ל-5 הבנקים המלווים, הנחשבים לנושים מובטחים, והם ביקשו וקיבלו את פירוק החברה ומינוי עו"ד עופר שפירא לכונס הנכסים מטעמם.

מחזיקי האג"ח, שלא מחזיקים בשעבודים כלשהם, נשארו מאחור ללא שום יכולת לקבל את כספם בחזרה מלבד בדרך משפטית זאת.

במקביל, התפטרו המנכ"ל וכל חברי הדירקטוריון, ועו"ד שפירא מונה כאמור לכונס הנכסים של החברה בסוף שנת 2009. מאז הוביל שפירא תוכנית הבראה, ולידקום הצליחה להתאושש ולחזור להיות שחקן בשוק תשתיות התקשורת באפריקה ובמרכז ודרום אמריקה.

כיום החברה לא מדווחת לבורסה על תוצאותיה, אך ל"גלובס" נודע כי את 2011 סיימה עם הכנסות של כ-97 מיליון דולר ורווח של כ-15 מיליון דולר. מנכ"ל החברה מינואר 2010 הוא עופר אחירז.

רקע: האקזיט המזהיר של האחים סלוק ושושן, ההפסד הצורב של גרשון זלקינד

לידקום הוקמה בשנת 1982 כחברה פרטית במסגרת קבוצת התקשורת אלגדפון (כיום Fore Group) של האחים משה ואלי שושן וגד ודב סלוק, במטרה לספק תשתיות לרשתות תקשורת סלולרית, בעיקר למפעילים בשווקים מתעוררים.

מניות לידקום הונפקו בבורסת ה-AIM בלונדון בשנת 2005 לפי שווי של 58 מיליון דולר, ובשיאה נסחרה החברה בשווי של 150 מיליון דולר. פחות משנה לאחר ההנפקה מכרה בעלת השליטה Fore Group את מניותיה בלידקום (42%) תמורת 53 מיליון דולר.

כ-3 שנים לאחר שהונפקה, בתחילת 2008, קרסה מניית לידקום למחיר שנראה היה כאטרקטיבי עבור מספר בעלי הון שהריחו הזדמנות עסקית. בחברה החל מתפתח מאבק שליטה, כאשר ישי דוידי (באמצעות קרן פימי), אילן בן-דב וגרשון זלקינד (אלקו) אספו מניות לידקום בכמויות גדולות. זלקינד סומן כמנצח, לאחר שהציע להזרים (באמצעות אלקו) עד 167 מיליון שקל לקופת החברה תמורת 40% מממניותיה.

אלא שכעבור שבועות ספורים נסוג זלקינד מתוכניתו. גם קרן הגידור הבריטית Old Lane, שהגישה הצעה נגדית לרכישת השליטה בלידקום, תפסה בתורה "רגליים קרות", ובעקבות הידרדרות שווי החברה והחמרת המשבר הכלכלי, הפסיקה לאחר מספר חודשים את המגעים להשקעה בחברה הישראלית.

זלקינד נותר עם החזקה של כ-12%, שהקנתה לו ערב קריסתה של לידקום את התואר "בעל המניות הגדול בחברה". אלקו נאלצה להפריש להפסד ב-2009 השקעה של כ-40 מיליון שקל שביצעה בחברה - הרבה יותר מההפסד שרשמה קרן פימי שמחקה בגין לידקום מיליוני דולרים בודדים.

בנובמבר 2009, ערב קריסת לידקום, החזיקו במניותיה מלבד אלקו בעיקר חברת ההשקעות רימון של צבי לימון ודני טוקטלי (7.4%), סיטיגרופ (6.1%) והפניקס (4.9%). כמנכ"ל החברה שימש עופר בלוך, שהחליף את אריק אלקלעי רק 3 חודשים קודם לכן (עבור שכר של כ-100 אלף שקל בחודש).

בלוך, שהגיע ללידקום עם ניסיון ניהולי רב מתפקידיו הקודמים כמנכ"ל נטפים ו-yes, הבין במהירות את חומרת המצב ופרש לטובת משרת מנכ"ל נייר חדרה. בעקבותיו התפטר גם דירקטוריון לידקום, שכלל פרסונות כמו יוני קפלן, נציב מס הכנסה לשעבר; יעקב פרי, יו"ר בנק מזרחי-טפחות; שכי גרליץ, מנכ"ל נס; ויצחק אנג'ל, לשעבר מנכ"ל ליפמן, שכיהן כיו"ר הדירקטוריון.

 לידקום