ספורט מקצועני? עדיף למלא לוטו

כשאנטואן ווקר התראיין בחודש שעבר לתוכנית Outside the Lines ברשת ESPN, זה לא היה ראיון פרישה רגיל של שחקן NBA. המראיינים ביקשו מווקר להסביר להם אין לעזאזל הוא הצליח לשרוף 108 מיליון דולר שעשה בקריירה. חוץ מההימורים שמוטטו אותו סופית ("היה לי חשבון פתוח שבו יכולתי בכל ערב להמר עד חצי מיליון דולר, לפעמים נתנו לי לחרוג ואז הפסדתי 750 אלף דולר בערב"), סיפר ווקר איך סחב על גבו פמליה שלמה של אנשים שמצצו לו את הדם. "כשהייתי צעיר הייתי מצרף לנסיעות למשחקי חוץ שמונה-תשעה אנשים", הוא סיפר בראיון. "זה סגנון חיים מאוד יקר, זה אומר עוד שמונה-תשעה חדרים במלון. שמונה-תשעה כרטיסי טיסה נוספים".

הסיפור של ווקר החזיר את אנשי ה-NBA לחפש את הנקודה שבה החלו המשכורות בליגה להיות אישו, והפכו את ה-NBA למה שהיא היום: ליגה נוצצת שהשכר הממוצע בה הוא הגבוה בעולם הספורט - כ-5.5 מיליון דולר לעונה לשחקן. נקודת המוצא הנוחה ביותר להיאחז בה היתה עונת 1979/80, העונה שבה נכנסו לארי בירד ומג'יק ג'ונסון לליגה. בעונה שלפני כן הליגה כבר התחילה את תהליך "הקליטה" של השניים, והפכה את מוזס מאלון לשחקן הראשון בליגה שחותם על חוזה של 1,000,000 דולר לעונה (במדי יוסטון רוקטס). כשמג'יק ובירד נכנסו לליגה, ביחד עם חוזה המיליון של מאלון, ההיסטוריה שינתה פניה: כבר באותה עונה 12 שחקנים בליגה הצליחו להשיג חוזים של 500 אלף דולר או יותר, סכומי עתק במונחים של אז. בירד נכנס כבר על תקן של כוכב גדול גם מבחינה כספית, וקיבל בעונה הראשונה שלו את השכר הרביעי הכי גבוה בליגה - 750 אלף דולר (מאוחר יותר הליגה חסמה את האפשרות של רוקי'ס לקבל שכר גבוה).

***

אבל ה-NBA לא היתה הליגה הראשונה שהביאה את חוזה 7 הספרות הראשון. המחסום נשבר לראשונה בספורט האמריקני ב-1972, כאשר שחקן ההוקי קרח בובי האל הסכים לעזוב את ליגת ה-NHL וחתם בקבוצת וויניפנג ג'טס הקנדית. בעונה הנוכחית ירוויחו 1,800 שחקנים בארה"ב סכום של לפחות מיליון דולר. למעשה כל שחקן שני שיצליח להגיע לאחת מארבע הליגות המקצועניות הגדולות בארה"ב, יבטיח לעצמו שכר שנתי של מיליון דולר.

השיעור הגבוה ביותר של מיליונרים הוא ב-NBA: כ-70% מהשחקנים הרוויחו בעונה שעברה את השכר הזה (363 שחקנים מתוך 520 ששיחקו בשלב זה או אחר). אבל בארה"ב טוענים שהמספרים הם לא כאלו מרשימים. הבלוגר אנדרס אלברז (The Wage of Wins Journal) מצא שמאז 1990 נכנסו לליגה 1,461 שחקנים בלבד, מתוכם 490 (או 33%) לא הצליחו לצבור אפילו מיליון דולר ממשכורות במהלך קריירת ה-NBA שלהם. "הנה השוואה מצחיקה", כותב אלברז, "1,600 איש בממוצע זוכים בכל שנה בארה"ב בלוטו בלפחות מיליון דולר! כן, זה נכון, הלוטו מייצר יותר מיליונרים בשנה אחת, ממה שה-NBA כולה ייצרה במשך 20 השנים האחרונות".

 אחוז השחקנים עם שכר של מעל מיליון דולר בעונה בספורט האמריקאי

***

הבעיה בספורט האמריקני היא לא בקצפת של המשתכרים, אצל שחקנים כמו קובי בראיינט (25 מיליון דולר לעונה בלייקרס) או אלכס רודריגז (30 מיליון דולר ביאנקיז), אלא בהתפלגות: ב-MLB התפארו בשבוע שעבר כי 47% מהשחקנים ירוויחו העונה מעל מיליון דולר (שיא כל הזמנים), אבל גם ציינו כי בסביבות 90 שחקנים, שהם כ-10% מכוח העבודה בליגה, יתוגמלו בשכר מינימום של 480 אלף דולר ברוטו בלבד, כשחלק מהם מפרנסים משפחות שלמות של עשרות אנשים.

מ-480 אלף דולר ברוטו תורידו מס פדרלי של 35% ועוד מס שכל מדינה מורידה (בקליפורניה עוד 10.55% על הכנסה של מעל מיליון דולר, ביוטה 5% על הכנסה מהדולר הראשון וכו'). קחו בחשבון גם את העובדה שאורך קריירה מקצוענית בספורט האמריקני הוא קצר מאוד יחסית לכל מגזר אחר בשוק העבודה (3.5 שנים ב-NFL, 4.8 שנים ב-NBA, 5.6 שנים בבייסבול, ו-5.5 שנים בהוקי קרח), והנה קיבלתם את הסטטיסטיקה הכי מרשימה ובלתי נתפשת בספורט האמריקני: 78% משחקני הפוטבול פושטים רגל שנתיים אחרי הפרישה; 60% משחקני ה-NBA מגיעים לאותה נקודת שפל חמש שנים אחרי שהפסיקו לשחק.