המירוץ לנשיאות ארה"ב: סנטורום פרש, רומני ינצח את אובמה?

המאבק על הבית הלבן נכנס אמש (ג') להילוך גבוה בעקבות הודעתו של ריק סאנטורום שהוא פורש מההתמודדות על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות. פרישת סאנטורום, נוצרי אדוק ופופוליסט חברתי, שמשך נתח גדול ממצביעי מסיבת התה והימין הקיצוני של מפלגתו, מותירה את המתמודד המוביל, מיט רומני, כמועמד הרפובליקני בפועל, משחררת אותו לכאורה מהכורח להקדיש זמן ומשאבים פיננסיים לחזר אחרי המגזרים הימניים של מפלגתו ומאפשרת לו לחדד את הההתקפות על היריב האמיתי הנשיא המכהן, ברק אובמה. בפועל, בסיס התמיכה של רומני בתוך מפלגתו מוסיף להיות רעוע.

רק שני מתמודדים ניוט גינגריץ' ורון פול נותרו במירוץ הרפובליקני ושניהם נחשבים זניחים. אין להם שום סיכוי לזכות במועמדות מפלגתם. בכל זאת, גינגריץ' הזדרז להודיע שהוא נשאר בהתמודדות על הסוף, כלומר עד ועידת המפלגה הרפובליקנית בטאמפה, פלורידה, באוגוסט, שבה תבחר המפלגה באופן רשמי במועמדה לבית הלבן.

"אני מחויב להישאר במירוץ לכל אורכו, כלומר עד טאמפה, כדי שלתנועה השמרנית (של הרפובליקנים) תהיה בחירה אמיתית בין שתי אופציות", אמר גינגריץ'. "אני פונה בענווה לכל תומכיו של סאנטורום לבקר באתר האינטרנט שלי כדי לבחון את הרקורד הקונסרבטיבי שלי ולהצטרף אלינו כדי להביא את הערכים שלנו לטמפה".

גינגריץ', שנהנה מתמיכה פיננסית עקיפה, בסך כ-16 מיליון דולר, משלדון ומרים אדלסון, הודה השבוע, בראיון, שרומני יהיה, קרוב לוודאי, המועמד הרפובליקני, אך החלטתו להישאר במירוץ נובעת מרצון להשפיע על עדכון מצע המפלגה, שינוסח בוועידה בטאמפה. הוא הדגיש את תמיכתו החזקה בהרחבת קידוחי נפט בארה"ב, בלי ליחס חשיבות רבה מדי להגנת הסביבה, ובהפרטת הביטוח הלאומי.

מבחינת הממסד הרפובליקני, לפחות, פרישתו של סאנטורום שמה קץ, למעשה, למירוץ התוך-רפובליקני, אבל היא אינה משככת לגמרי את התסיסה החזקה בפלגים הימניים של המפלגה, בעיקר מסיבת התה והנוצרים האדוקים, שמעולם לא נפלו בשבי הקסם השמרני המזויף, לדעתם, של רומני.

בחודשים שחלפו השיל רומני את דימויו המתון ואימץ דעות שמרניות קיצוניות, לרבות התנגדות גורפת להפלות (למרות שהוא תמך בהפלות כאשר היה מושל מדינת מסצ'וסטס, בין 2003 ל-2007), ואפילו התנגדות מרומזת לאמצעי מניעה (שנובעת מתמיכתו בעקרון שביצית מופרית היא אדם לכל דבר), בתקווה לזכות בתמיכת הימין הקיצוני, הגוש שמכריע בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית.

אבל השמרנים לא קנו את הפרזנטציות האלה. אחד מהאסטרטגים של רומני חשף את האמת הפנימית של הקמפיין בראיון גלוי לב (ולא חכם) שבו הכריז, כי לאחר סבבי הבחירות המקדימות, רומני יתחיל את הקמפיין מחדש, כשהפעם היעד יהיה קהל הבוחרים הכללי, וגם המסרים ישתנו בהתאם לא עוד ערכים שמרניים קיצוניים, לא עוד דגש על הפלות והתנגדות גורפת לוויתורים למהגריים בלתי חוקיים, אלא קמפיין נגד "המדיניות הכלכלית הכושלת של אובמה". מה שאמר רומני עד עכשיו, יימוג כאילו נכתב על "לוח מחיק".

הצהרה זו לא הוסיפה אמינות לרומני בגוש הימני הרפובליקני. אמנם, קרוב לוודאי שגם מתנגדיו החריפים ביותר בתוך המפלגה מעדיפים אותו על פני הנשיא המכהן, אבל השאלה היא האם הם בכלל יטרחו להצביע. ברור שרומני לא יצליח לסחוף אותם, והשאלה תהיה האם שנאתם לאובמה תגבר על אדישותם, במקרה הטוב, או סלידתם, במקרה הרע, מרומני. האם הם יסכימו בכלל לצאת לקלפי אם ירד שלג?

סאנטורום, בניגוד למקובל, לא אימץ את המועמד המוביל ולא קרא לתומכיו לתמוך בו. הוא לא הזכיר את רומני אפילו במילה אחת, רמז שמעריציו בוודאי לא יחמיצו.

"בסוף השבוע הזה החלטנו, שבעוד שהמירוץ הזה הגיע לקיצו, ואני משעה את הקמפיין שלי, המאבק שלנו טרם הסתיים", הכריז סאנטורום, כשדמעות מסתמנות בעיניו ובעיני אשתו שניצבה לידו. "... זה משחק ארוך ארוך ורחוק מאוד מסיומו".

לכאורה רומני הוא המועמד הרפובליקני בפועל, אך הוא אינו יכול לטעון שכל המפלגה ניצבת מאחוריו, מפני שבסיס התמיכה הביתית בו רחוק מלהיות מוצק. מבחינת רפובליקנים רבים הוא הרע במיעוטו. אבל הוא חייב להתחיל להתנהג עתה במועמד לנשיאות, לא כמתמודד בפריימריז. זה הרקע למצבו הקשה שבו רומני מוצא עתה את עצמו: מצד אחד, הוא חייב להתחיל למתן את עמדותיו הימניות הקיצוניות כדי לזכות בתמיכת הבוחרים ה"עצמאיים", כלומר מצביעים שאינם דמוקרטים או רפובליקנים, גוש שקובע בדרך כלל מי יהיה הנשיא הנבחר. מצד אחר, הפריימריז טרם תמו. מתוכננים סבבי בחירות מקדימות ביותר מ-20 מדינות, ושמרני אמריקה רק ממתינים לראות האם רומני הוא אכן לוח מחיק, שכפי שיועצו התוודה, האם הכרזתיו השמרניות החדות כתער יכהו לפתע, במאמץ לחזר אחר הבוחרים הכלליים.

במקביל, נאלץ רומני להתמודד עם מציאות קשה אחרת: אובמה פופולרי הרבה יותר ממנו. שיעור התמיכה של רומני בקרב הנשים בארה"ב נמוך ב- 19% בהשוואה לתמיכתן באובמה: 38% לעומת 57%., לפי סקר חדש של וושינגטון פוסט ו-ABC. לפי אותו סקר, בקרב בוחרים רשומים, זוכה רומניח בתמיכה של 51%, בהשוואה ל-44% ברומני. בקרב גברים, יש שוויון בין אובמה לרומני או שהתמיכה ברומני חזקה ב-4% עד 6%, תלוי בסקרים. עקב אכילס של אובמה הוא המצב הכלכלי, אבל זה הולך ומשתפר, למרות עליה מתונה בלבד במספר מקומות העבודה החדשים במארס. ההתאוששות הכלכלית שוללת בכך תחמושת יעילה מהקמפיין של רומני.

יתר על כן, בציבור האמריקני השתרשה ההערכה שהמפלגה הרפובליקנית מנהלת "מערכה נגד נשים". זו הערכה שמקבלת, כמובן, דחיפה חזקה מהדמוקרטים, אבל היא נשענת גם על מציאות שאין להכחישה: הרוב המכריע של המתמודדים על מועמדות המפלגה הרפבוליקנית לנשיאות, ומספר רב של מושלי מדינות רפובליקניים הביעה תמיכה לא רק באיסורים מחמירים על הפלות אלא גם בבדיקות וגיאנאליות פולשניות שנועדו להשפיל נשים שמבקשות להפיל. רובם ככולם הכירו בעקרון שביצית מופרה היא אדם, עיקרון ששולל, למעשה, את השימוש בגלולה.

ההערכה שהרפובליקנים אסרו מלחמה על נשים פוגעת קשות בסיכויי רומני. ידש לו גם בעהי קשה בקרב הבוחרים ההיספניים, מגזר האוכלוסיה בעל הצמיה החזקה ביותר בארה"ב, שאינו מוכן למחול לו על עמדתו הנקשה נגד מהגרים בלתי חוקיים, שרובם ככולם מגיעים ממקסיקו ומאמריקה התיכונה.

מבחינת רומני, המסלול הבטוח ביותר יהיה, אפוא, חידוד משמעותי של ההתקפות על אובמה. ארגונים פוליטיים ימניים, שלפי חוק חדש זכאים לקבל תרומות ללא הגבלה (כמו גם ארגונים שמאלניים) מגייסים עתה עשרות מיליוני דולר לקמפיין עז וארסי נגד הנשיא המכהן. אין גם ספק שתומכי אובמה אינם טומנים ידם בצלחת. בחודשים הקרובים נהיה אפוא עדים למלחמת בחירות שדוגמתה לא ראינו עד עתה.