תכנון צריך, אך תקציב עדיין אין: ועדת טרכטנברג המליצה בקיץ שעבר להגדיל את המלאי התכנוני של יחידות דיור מאושרות ל-60 אלף יח"ד בשנה, אך למינהל התכנון וההנדסה במשרד הבינוי והשיכון אין תקציב מספיק על מנת להוציא אל הפועל את תכניות העבודה הנדרשות על מנת להגיע ליעד זה. כך עולה מבדיקה שערך "גלובס".
"בסיס התקציב הנוכחי של משרד הבינוי והשיכון מיועד לתכנון זעום ואינו מאפשר לעמוד ביעדי השיווק שהציבה הממשלה במסגרת תכנית טרכטנברג", אמר ל"גלובס" שר השיכון אריאל אטיאס. "תכנון יחידות דיור על קרקע מדינה הוא השלב הראשון והמרכזי בשיווק יחידות דיור. הבירוקרטיה, העמידה כעניים בפתח, הלחצים והתחנונים, שבהם נוקט המשרד במטרה להשיג תקציבים לתכנון ממשרד האוצר, מעכבים את קצב הגדלת היצע הקרקעות ומשבשים את התכניות שגם כך אורכות זמן רב עד להשלמתן. אנו דורשים תקציב שיספיק לשנה של תכנון בלי חסמים ממשרד האוצר".
50 מיליון חסרים
מה דורש משרד השיכון? במשך שנים בסיס תקציב משרד הבינוי והשיכון המיועד לתכנון עתודות קרקע חדשות עמד על 12.5 מיליון שקל, ולטענת המשרד זהו תקציב שאינו גדל ואינו מספיק לתכניות העבודה השנתיות.
לאחר בקשת המשרד להגדלת התקציב, קיבל משרד השיכון לפני כחודש עוד 10 מיליון שקל, המיועדים לתכנון בכל הרמות ברחבי הארץ, כולל תכנון מפורט לביצוע (השלב האחרון בתהליך התכנון של המשרד, הדורש את החלק הארי של התקציב - לפיתוח השטח, תשתיות, כבישים והכנה לקבלת היתר בנייה). אך האומדן התקציבי לתכנון של משרד השיכון לשנת 2012 עומד על 72 מיליון שקל, ולפיכך חסרים בקופת המשרד 50 מיליון שקל.
הדלק שמניע
לדברי ליאורה זיידמן, מנהלת מינהל תכנון והנדסה במשרד הבינוי והשיכון, ישנן אלפי יחידות דיור שלא יוצאות לאור מתכנון לשיווק, משום שטרם בוצע תכנון של הקרקע והתשתיות. לדוגמה: 1,800 יח"ד באתר N במודיעין, 1,350 יחידות בדרום-מזרח גדרה, 820 יח"ד בשכונת שער הגיא ביוקנעם, ועוד.
בחלוקה למחוזות, נמצאות בסך הכל כ-105 אלף יח"ד בשלבי תכנון שונים: במחוז גליל של משרד השיכון, כעשרת אלפים יח"ד בעיקר בשלב התכנון המפורט לביצוע תשתיות; במחוז חיפה, כ-26 אלף יח"ד בשלבים שונים, בעיקר בבדיקות היתכנות; במרכז, כ-41 אלף יח"ד בפיתוח עתידי (מתוכן 25 אלף במודיעין); במחוז ירושלים, 12 אלף יח"ד בעיקר בשלבי תכנון אחרונים; ובמחוז דרום, 16 אלף יח"ד, כשהחלק הארי בשלב האחרון של תכנון לביצוע תשתיות, אומרת זיידמן בראיון בלעדי ל"גלובס".
זיידמן מדגישה כי על פי רוב, הכספים לתכנון מגיעים אל משרד השיכון במהלך השנה, כך שעד סוף השנה היא מאמינה שתקבל כ-72 מיליון שקל בסך הכל; אלא שה"טפטוף" הזה לא מאפשר לה לתקצב מראש צוותים חיצוניים, שבהינתן הכספים מראש, היו יכולים כבר להוציא לפועל תכניות רבות.
"אנחנו זקוקים לכסף זמין, זהו הדלק המניע את צוותי התכנון", אומרת זיידמן. "כשהכסף לא מגיע מיד בתחילת השנה, נוצר 'דיליי'. אם בסיס התקציב היה גדול יותר מלכתחילה, במקום לגדול מודולרית במשך השנה, היינו יכולים לקדם הליכים כבר מעכשיו".
העובדה שהתקציב לתכנון מצריך את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת מביאה "לעיכוב של חודשים רבים בתכנון ולדחייה בשיווק קרקעות למכרזי בנייה", אומרים בכירים במשרד השיכון. "כמו כן, תקציב שאינו קבוע, לא מאפשר הכנת תכנית עבודה לקידום תכנון עתודות קרקע ארוכת טווח עם יעדים מוגדרים מראש".
שכנוע ומשא ומתן
לדברי זיידמן, "אנחנו קובעים מראש ליזמים ולקבלנים תחנות מובנות, לפיהן הם צריכים להתקדם. ואנחנו צריכים להתקדם עם תכניות הפיתוח באותו הקצב; אנחנו צריכים להכשיר את השטח, כדי שהיזם יעלה על הקרקע, ובסופו של דבר יאכלס את הדירות. אם אקבל את הכסף רק בסוף השנה, אוכל להפעיל את מכרזי הביצוע שלי לצוותי פיקוח חיצוניים רק שנה אחר כך".
חשוב להבין, היא אומרת, ש"אנחנו אחד המשרדים המשמעותיים ביותר המכינים מלאי תכנוני של יחידות דיור, ובכמות מאד גדולה של אתרים. ברגע שנגמרת ההתקשרות עם צוות התכנון, צריך להתחיל מחדש, צריך התקשרות בתוקף. בשל חובת המכרזים, תהליכי התקשרויות לוקחים הרבה זמן. אנחנו מראים תכניות עבודה לאוצר, ומקבלים כסף. אך אם מרבית התקציב יינתן בהתחלה, נוכל לבנות את התכנית בצורה נכונה ולקדם את התהליכים שמחכים. ככל שיהיה לנו יותר כסף, נקדם יותר מלאים. אנחנו לא מייצרים מלאים היכן שלא צריך".
אגב, מעבר לתקציב של 72 מיליון שקל - המיועד לתכנון עתודות קרקע חדשות - יש צורך בכספים נוספים, מציינת זיידמן: 35 מיליון שקל למימון מנהלי פרויקטים חיצוניים, המלווים מההתחלה ועד הסוף את הפיקוח על ביצוע התשתיות; וכן, 20 מיליון שקל למימון מודדים, המכינים את תשתית המידע לתכנון.
לדבריה, "צריך להפעיל שכנוע ומו"מ כדי לקבל את התקציבים. כן, באוצר מבינים בשנים האחרונות את הצרכים שלנו יותר מתמיד. הם מבינים שבלי תכנון לא יהיה מלאי יחידות דיור זמין. אבל אנחנו כבר באפריל, ומבחינתנו זה מאד משמעותי. הייתי יכולה לבנות תכנית חומש אם היה לי בסיס תקציב גדול יותר בכל תחילת שנה. אני לא יכולה לבנות על התקציבים, כשכל שנה מתנהל מו"מ עם משרד האוצר".
מהיום להיום
זיידמן מדגישה כי "שום תכנית לא יוצאת מהיום להיום", גם לא דרך ועדות הדיור הלאומיות, שהוקמו בהוראת שעה על מנת להאיץ את אישורן של תכניות בנייה למגורים. הווד"לים הם לא כלי לתכניות שבהן אנו מטפלים, בשל המורכבות של האתרים הגדולים, של התכניות, החסמים, והתשתיות", אומרת זיידמן. "בכלל, התכניות הללו, אלה שמגיעות לוד"לים הן תכניות מהן כבר הוסרו החסמים, והן היו גם ככה עוברות בוועדות התכנון". והיא מוסיפה שכיום "אין כמעט אף תכנית בניין עיר 'נקייה', כלומר תוכנית "שמיד אפשר להוציא אל הפועל. היום אין כמעט עתודות קרקע 'נקיות' מחסמים שבמטה קסם ייצאו אל הפועל - אין כזו סיטואציה".
מגבלה אפקטיבית
בתגובה, נמסר ממשרד האוצר כי "כיום עוסקים בפעילות תכנון מגורים מספר גופים ציבוריים וביניהם מינהל התכנון במשרד הפנים, מינהל מקרקעי ישראל, רשויות מקומיות ומשרד הבינוי והשיכון.
"בעקבות עליית מחירי הדיור בשנים האחרונות וירידת המלאי התכנוני, יזם משרד האוצר דיון תקציבי עם משרד הבינוי והשיכון על מנת לתגבר את תקציבי התכנון של המשרד. בהתאם לכך, תוגבר תקציב התכנון של משרד הבינוי והשיכון לשנים 2011-2012 בסך 150 מיליון שקל, וזה עונה על כל דרישות תכנית העבודה של משרד הבינוי והשיכון.
"על כן, המגבלה האפקטיבית של הגדלת המלאי התכנוני איננה תקציבית אלא קצב פעילות התכנון המבוצעת על ידי משרד השיכון והבינוי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
