נאומי הפוליטיקאים וקובעי המדיניות הכלכלית בסוף השבוע מתחילים להישמע כהכנה לאליבי. במיוחד אהבתי את נאומו של הנגיד האמריקאי בן ברננקי בניו יורק, נאום שהזכיר לי את נאומיו של קודמו אלן גרינספן.
עם פרוץ משבר 2008 כשכוונו חצים רבים לעבר מי שנחשב עד אז כנגיד הטוב ביותר בכל הזמנים, טען גרינספן כי לא מדיניות הריבית שלו הובילה למשבר, אלא התייחסות מקלת ראש לשימוש במכשירים פיננסיים מתוחכמים.
זה מאד מעניין. אותי לימדו שלפני שקובעים מדיניות רצוי לבחון את תנאי הסביבה ולוודא שהם תומכים במדיניות שנקבעה. כישלונו של גרינספן נבע לדעתי בראש ובראשונה מחוסר הבנה של יכולות המינוף ומשמעותן הרת האסון ליציבות הכלכלה.
ובסוף השבוע לא מדבר הדוד בן על תכניות הרחבה כמותית ולא על הכלכלה האמריקאית. בנימה של התנצלות טוען ברננקי כי שוק משכנתאות הסאב פריים ובועת הדיור היו בסך הכול הגפרור שהצית את המשבר אולם רמת מינוף גבוהה, מימון לא יציב ומחסור בניהול סיכונים ופיקוח היו נקודות התורפה שהובילו למשבר.
לדבריו הבנק הפדרלי צריך להתמקד ברגולציה לא פחות מאשר בקביעת מדיניות מוניטארית. קידום היציבות הפיננסית יהפוך להיות יעד שווה ערך לניהול המדיניות המוניטארית.
בוקר טוב לך הדוד בן.
ראית את ידידך הטוב לויד בלנקפיין, מנכ"ל ויו"ר גולדמן זאקס, מוסיף עוד שני מיליון דולר למשכורתו הדשנה בעוד הכלכלה האמריקאית מקרטעת ועוד עשרות אלפים נוספו בסוף השבוע למעגל מחפשי העבודה והתעוררת? רמת מינוף גבוהה? רגולציה? מה קרה פתאום? אינך חושש יותר מנחת זרועם של ידידיך תאבי הבצע בבנקים להשקעות?
הבנקים להשקעות הם היחידים שמרוויחים ממדיניות הדפסת ופיזור הכסף. כל היתר נהנים כרגע מאשליית העושר שנובעת מגל העליות האחרון בשווקי המניות, אשליה מסוכנת הדומה לאשליית הרווחים של מהמרי הקזינו שלא קמו מהשולחן. אשליה שיכולה להימשך חודשים רבים ולהתפוצץ תוך מספר ימים.
והחברים בגוש האירו שהולכים באותה הדרך בדיוק מגלים חיש מהר כי הזרמת כספים דרך הלוואות חירום לבנקים, אינה הפיתרון מכיוון שהם אינם מגיעים ליעד שקובעי המדיניות רצו שאליו יגיעו-הכלכלה הריאלית. הלוואות חירום בהיקף אדיר של קרוב לטריליון אירו נבלעו על ידי הבנקים כלא היו.
המספרים שנחשפו בסוף השבוע מגלים כי הבנקים בספרד נטלו 28% מסך ההלוואות בגוש האירו ובחודש פברואר הכפילו את סך ההלוואות שנטלו ביחס לינואר. נאומו של ראש ממשלת ספרד רק הכניס את המערכת ללחץ.
ספרד לא תוכל לעמוד ביעדי הקיצוץ והוא מודאג מאד מההמשך. השילוב הקטלני בין התחייבויות הבנקים, החשיפה לנדל"ן ואחוזי האבטלה המפחידים שממשיכים לצמוח מדי חודש בחודשו, אינו מבשר טובות. תשואות אגרות החוב ממהרות להגיב ונוסקות ועלויות הביטוח בשיא. לכן חפצים קברניטי הכלכלה לחזור למתכון רכישות האג"ח, בתקווה שאם זה לא יעזור בטווח הארוך אולי זה יצליח לעצור את הסחף הממשמש ובא בטווח הקצר.
ומכיוון שכך שוב נשואות עיני כל העולם בתחינה לעברה של ארה"ב. בפגישה שתיערך בסוף השבוע הקרוב ינסו טובי הכלכלנים וקובעי המדיניות לשכנע את ארה"ב לתרום חלק משמעותי יותר לבנק העולמי למען הניסיון לחילוצה של אירופה מהמשבר. עד כה סירבה ארה"ב למהלך שכזה. מעניין מה יקרה עתה.
בסופו של דבר, מאיפה שלא נסתכל על זה,יש רק שורה תחתונה אחת - תכנית ההרחבה הכמותית היחידה שהשיגה את יעדה הייתה QE1. תכנית לגריטת רכב.
כסף שהלך ישירות לכלכלה ריאלית וסייע לה לעמוד על רגליה. כל השאר פעלולים פיננסיים, ויאגרה לשוקי ההון ועידוד התעשייה הפיננסית הממונפת על חשבון כל העולם. ביום שיהיו לכם, קובעי המדיניות, אומץ להגביל את התעשייה הזאת אפשר יהיה להתחיל לדבר על פתרון אמיתי למשבר.
-
יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
-
-
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
-
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
