"השפעותיה של המחאה החברתית לא ייגמרו בגביע של קוטג' - חלקם יגידו שיהיו הרסניות", כך מעריכים היום (א') בבית ההשקעות אקסלנס. כלכלני בית ההשקעות גורסים כי בין היתר, הסקטור העסקי צפוי "לשלם" בעקבות המחאה, כאשר רווחי חברות רבות ממגזר הקמעונאות, הדלק והסלולר ייפגעו - על רקע רגולציה מחמירה.
זאת, בעוד הממשלה לא צפויה לעמדו ביעדי הגירעון השנתיים על רקע ינסיון לתקן עיווותים מהשנים האחרונות במדיניות הכלכלית, ולאור צעדים נוספים שצפויים להינקט במסגרת מסקנות ועדת טרכטנברג - אשר תוסיף גם היא להוצאות, וזאת לצד קושי להעלות מסים עקיפים בראי לחצי המחאה הקודמת וזו העתידית, אשר רבים צופים כי תוצת מחדש בקיץ הקרוב.
"השפעתה של המחאה החברתית ניכרת מעונת הדוחות המקומית", כותבים באקסלנס. "יצרניות המזון שהיוו את אחד המוקדים העיקריים של המחאה, והופנו כלפיהן חיצי המאה הציגו ירידה ברווחיות במקביל עלייה בהכנסות".
באשר לגירעון, מבהירים בבית ההשקעות כי "תיקון העיוותים של מדיניות הממשלה מהשנים האחרונות שגרמו לעלייה באי השיוויון, בלחץ המחאה, צפוי לעלות לא מעט כסף", ומתייחסים לדוח בנק ישראל - המבהיר כי שיעור הצמיחה בישראל יצטרך להיות גבוה מאד, בכדי לאפשר לממשלה לעמוד ביעדי הגירעון לשנים הקרובות.
"לאחר שנים על עמידה עודפת ביעדי הגירעון וירידה ביחס חוב תוצר שהפכו למקור 'גאווה לאומי', נראה כי ישראל תציג נסיגה בנתונים בשנים הקרובות", כותבים באקסלנס. "כוחה של המחאה יקשה על העלאות מיסים עקיפים כגון מע"מ, מה שיוביל ככל הנראה לעלייה במיסים ישירים בעיקר ברמת החברות".
בשורה התחתונה, מציינים באקסלנס כי הפער בין הבורסה המקומית לשווקים הגלובליים טמון בעיקר בעודף הרגולציה, "שהואץ בעקבות המחאה החברתית". "מחאת הקוטג' שהחלה כהתגרות בענקית המזון המקומית, סיימה שלב ראשון במערכה בהפסד של קרוב ל-80 מיליארד שקל בתיק הנכסים של הציבור (תיק הנכסים של הציבור הינו 2.5 טריליון שקל, מתוכו כ-16% במניות ומהחלק המנייתי יש לקזז כ-20%)".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.