האם הנהירה למניות וקרנות דיבידנד מסוכנת?

חוסר ודאות ותשואות נמוכות באפיקים סולידיים, כגון אג"ח ופיקדונות, הם לרוב הסיבות שמאחורי ריצת המשקיעים למניות דיבידנד ולקרנות המתמחות באפיק זה. אך האם מדובר בהשקעה מושכלת או שמא זהו טרנד אופנתי בלבד, שעלול שוב להביא להפסד המשקיעים?

לפי ג'ייסון צוויג, פרשן כלכלי ב"וול סטריט ג'ורנל", התשובה לכך ברורה - למשקיעים כדאי לחשוב פעמיים לפני שהם רצים כעדר אחר הטרנד הזה.

תחילה מעט נתונים: מניות הדיבידנד נהנות ממוניטין של יציבות והחזר השקעה רציף, המסתכמים בתזרים מזומנים גבוה וצפוי מראש, ומפחיתים מעט את הסיכון בהשקעה. לדברי צוויג, 9 מיליארד דולר זרמו מתחילת השנה לקרנות נאמנות המתמקדות במניות דיבידנד אמריקניות, אולם הוא סבור כי חלק מהמשקיעים נשענים על ביצועי העבר. "בשנה שעברה 100 המניות שהעניקו את התשואה הגבוהה ביותר במדד S&P 500, היכו את השוק בכ-8% בממוצע", הוא אומר לאתר SmartMoney.

ומה לגבי השוק המקומי? קרנות הדיבידנד המקומיות מנהלות כיום כ-270 מיליון שקל, ומתחילת השנה נפדו מהן 9 מיליון שקל; זאת לאחר בשנה שעברה נחתך מדד תל דיב ב-31% ות"א 100 איבד כ-20% מערכו. ביצועיהן של קרנות הדיבידנד המקומיות היו בהתאם: לא מעט מהן הציגו הפסדים בשיעור גבוה יותר. עם זאת, נציין כי מתחילת השנה חל שינוי לטובה, ורוב הקרנות רושמות תשואה חיובית של כ-3.3% בממוצע, שעה שמדד ת"א 100 עלה בכ-5% ותל דיב התחזק ב-1.6% בלבד.

הקופון הוא לא העיקר

"קרנות נאמנות מוטות דיבידנד הן דרך לגיטימית להשקיע במניות, אבל אסור לבלבל בינן לבין השקעה באג"ח, ובניגוד לדעה הרווחת - הן גם לא בטוחות יותר ממניות אחרות בשוק", מסביר צוויג. השקעה באג"ח משולה בבסיסה למתן הלוואה, המוחזרת בתוספת ריבית. גם השקעה במניה המחלקת דיבידנד מזכה את בעליה בתשלום מדי רבעון, אך אין בכך שום הבטחה שמחיר המניה לא ירד. לכן, על המשקיעים לזכור כי למרות הקופון, עדיין מדובר בהשקעה מנייתית, על כל הסיכונים הכרוכים בכך.

הסיכון הזה תקף גם לבחירה סלקטיבית של מניות. נכון, מדיניות דיבידנד מובטחת, בפרט כשמדובר בחברה רווחית עם תזרים חזק ומינוף סביר, הופכת את ההשקעה לבטוחה יותר. אך הדפנסיביות לא חקוקה באבן, והדברים תמיד יכולים להשתנות - כמו שקרה בשוק התקשורת המקומי.

בזק, לדוגמה, נחשבה עד לא מזמן חברה בטוחה ויציבה. אבל אז הגיעו ועדת חייק והמהפכה הרגולטורית של שר התקשורת, משה כחלון, והשוק השתנה ללא היכר. המשקיעים במניית בזק אמנם זכו לתשואת דיבידנד של 13.7% בשנה שעברה, אך באותה התקופה המניה נחתכה ב-26% בעוד מדד ת"א 25 ירד ב-18% בלבד. אגב, גם מניותיהן של חברות התקשורת סלקום ופרטנר שמחלקות דיבידנד, נחתכו ב-40% ו-49% בהתאמה.

אין קיצורי דרך

"השוק תמיד מעניש את אלה שעושים את הדבר הנכון מהסיבות הלא נכונות, וחלק מהמשקיעים בקרנות נאמנות של מניות דיבידנד עלולים ללמוד זאת בדרך הקשה", אומר צוויג. אם כך, מהי הסיבה הנכונה להשקיע בקרנות אלה? לפי דניאל פריס, מחבר הספר "The Strategic Dividend Fund" ומנהל שותף בקרן Federated Strategic Value Dividend fund, המשקיעים נוטים להתעלם מפרמטר מאוד חשוב, והוא משך זמן ההשקעה.

לדבריו, מניות אשר מעניקות למשקיעים החזר מזומן, נוטות להיות יציבות יותר מבחינה עסקית, ובהשוואה לרוב המניות הן אכן מעניקות החזרים גדולים יותר - בטווח הארוך. עם זאת, נדגיש כי משך הזמן אינו הפרמטר היחיד בבחינת השקעה, ויש להתחשב גם באיכות החברה, יציבות הדיבידנד והעלאת שיעורו לאורך השנים, וכמובן בשיעור התשואה הממוצעת. בנוסף, על החשבון הסופי לכלול גם את עלויות דמי הניהול, בייחוד כאשר מדובר בקרנות נאמנות - שם העלויות גבוהות יותר בהשוואה לתעודות למשל, וכמובן את המיסוי מהרווחים.

כיאה לטרנד אופנתי, יש לזכור כי תשואות קרנות נאמנות מפורסמות בדיעבד, וכך קורה שלרוב משקיעים נכנסים להשקעה בהן כבר בגל עולה, מפסידים את העליות שכבר התרחשו, ונשארים עם הירידות שבדרך. "הייתי רוצה לחשוב שכל משקיע אשר רוכש קרן כזו, נכנס להשקעה מהסיבות הנכונות, אבל זה יהיה נאיבי מצדי. ברור שחלק מהמשקיעים פשוט מתבססים על ההחזרים הגבוהים של השנה שעברה, תוך שהם רודפים אחרי התשואה", אומר פריס.

בשורה התחתונה: אין דרך בטוחה להשיג תשואה גבוהה. בטווח הארוך מניות דיבידנד הן אולי מעט פחות מסוכנות, ומעט יותר מתגמלות בהשוואה לשוק המניות; אך בטווח הקצר הן יכולות לחשוף את המשקיע לסיכונים, הנובעים בין היתר מהשקעה לא מושכלת.

אחת האמרות הנפוצות בשוק ההון היא שלמשקיעים יש זיכרון קצר, וכל מה שהתרחש לפני 3 שנים ויותר הוא היסטוריה עתיקה. אם המשקיעים היו מסתכלים אחורה, הרחק ל-2008 למשל, הם היו מגלים שבאותה שנה קרנות דיבידנד רבות בוול סטריט אמנם העניקו תשואה של 3%, אך ההחזר הכללי עמד על תשואה שלילית של 35% בממוצע.

ראו הוזהרתם

■ הקופון אינו ערובה לכך שמחיר המניה לא ירד - מדובר בהשקעה מנייתית על כל המשתמע מכך

■ גורמים חיצוניים כמו סביבת מאקרו ורפורמות רגולטוריות, שאינם קשורים לחברה עצמה, עלולים להשפיע לשלילה על המניה

■ מניות דיבידנד נוטות להיות יציבות יותר מבחינה עסקית רק בטווח הארוך

■ יש לקחת בחשבון את עלויות דמי הניהול, בייחוד בקרנות נאמנות - שם העלויות גבוהות יותר, וכן את המיסוי מהרווחים

■ יש לזכור כי תשואות קרנות נאמנות מפורסמות בדיעבד, וכך קורה שלרוב משקיעים נכנסים להשקעה כבר בגל עולה, מפסידים את העליות שכבר התרחשו, ונשארים עם הירידות שבדרך