"רק לפני כמה חודשים גיליתי תקווה לגבי אירופה, אולם מנהיגי אירופה לא ניצלו את חלון הזמנים שנפתח בכדי לשנות את מדיניות הטיפול שלהם במשבר", כך סבור הפרופ' לכלכלה, חתן פרס הנובל פול קרוגמן, במאמר שכתב ב"ניו יורק טיימס"
לדבריו, בחודשים האחרונים נראה היה שהיבשת ניצלה "ממיתון כולל", על רקע צעדים של הבנק המרכזי האירופי להגברת הנזילות ביבשת (חלוקת הלוואות של כטריליון אירו למאות מוסדות פיננסיים), והשיב את האמון במערכת הפיננסית. "זה תמך בבנקים באופן ישיר, ותמך בממשלות באופן עקיף, הפאניקה חלפה", ציין.
אולם במקום לפתור את המשבר בעת זו, טוען קרוגמן, מנהיגי אירופה ניצלו את אנחת הרווחה ביבשת רק כדי "להכפיל את רעיונותיהם הכושלים, תוך שהם מקשים יותר ויותר על אחרים להאמין שניתן יהיה לשנות כיוון".
לטענת קרוגמן, אירופה סבלה ממספר שנים של מדיניות צנע, אשר פועלות "בדיוק כפי שכלכלנים לעורך ההיסטוריה מעריכים שיפעלו - הופכים את המיתון לקשה יותר", לדבריו. "המשקיעים מסתכלים על מצבה של המדינה כשהם מעריכים את יכולתה להחזיר את חובותיה, ותוכניות צנע לפיכך לא מסייעות בשום צורה להקטין את עלות ההלוואות של הממשלות".
אז מה האלטרנטיבה? קרוגמן מסביר כי כמו שבשפל הגדול (בשנות ה-30 של המאה הקודמת) על כלכלות העולם היה להפסיק להיצמד לבסיס הזהב כדי להוביל להתאוששות, כך "כעת המהלך המתבקש כיום באירופה הוא לעזוב את האירו", לדבריו.
"זה אולי לא נוח, אבל להמשיך במסלול הנוכחי ולהחיל תוכניות צנע נוספות על מדינות שסובלות גם כך מתקופה של מיתון - זה עוד הרבה פחות נוח", סיכם. "במקום להודות שטעו, מנהיגי אירופה נחושים להוביל את הכלכלה ביבשת - והחברה כולה - לנפילה חופשית מצוק. העולם כולו ישלם את המחיר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.