נובל מחכה לסופרטנקר

בין המשקיעים החדשים בטרנד פצלי הגז נמצאת גם נובל אנרג'י, השותפה בכל מאגרי הגז הישראלים. באוגוסט האחרון הודיעה נובל על השקעה של 3.4 מיליארד דולר במיזם משותף להפקת גז מפצלים באגן מרסלוס, הנמצא במדינת פנסילבניה בצפון מזרח ארה"ב. ההשקעה בפצלי הגז היא תחום חדש עבור נובל אבל החלטתה לגוון את השקעותיה מובנת לנוכח הסיכונים והקשיים שהיא חווה בפעילותה במזרח התיכון.

נשיא ומנכ"ל נובל צ'רלס דיווידסון נפגש אתמול עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הפגישה נערכה לבקשתו של דיווידסון שפנה ערב חג הפסח ללשכת ראש הממשלה וזכה למענה מהיר. הנושא הבוער על סדר היום היה המלצות הוועדה לבחינת משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח.

הרגולטור טוב בהעלאת דרישות

בנובל קיוו שהוועדה תאפשר לייצא כ-70% לפחות מהגז במאגר לוויתן אלא שזו הגבילה את היקף היצוא ל-50%. המלצות הוועדה גם אינן מאפשרות להמחות חלק ממכסת היצוא של תמר לטובת לוויתן למרות שמאגר תמר מיועד ברובו לשוק המקומי.

סוגיה בעייתית אחרת מבחינת נובל היא התנגדותה הנחרצת של הוועדה להקמת מתקני יצוא משותפים לגז על אדמת קפריסין. הוועדה דורשת שמתקן ההנזלה (LNG) יוקם בשטח בשליטה ישראלית. מדובר במתקן ענקי שעלותו נאמדת במיליארדי דולרים.

נובל ושותפותיה נכשלו לפני שנתיים בניסיונן לקדם הקמת מתקן קליטת גז קטנטן בגלל התנגדויות של שכנים. הסיכוי שיצליחו להשיג אישורים ומימון להקמת מתקן LNG נראים קלושים אבל את המדינה זה לא ממש מעניין.

ועדת צמח שקלה להציע השתתפות מדינה של עד 15% במימון המתקן - אך הרעיון נגנז. מבחינת נובל דרישות ועדת צמח הן מקל נוסף בגלגלים שתקעו לפניה ועדת ששינסקי, רשות החשמל, הממונה על ההגבלים העסקיים ואחרים.

הרגולטור הישראלי מצטיין בהעלאת דרישות אך מתקשה מאוד לגלות הבנה לקשיים העצומים שדרישותיו גורמות ליזמים. אפילו משרד האנרגיה, הגוף הממשלתי היחיד שניסה לתמוך בענף, הפך מאז עזיבתו של הממונה על הנפט יעקב מימרן לגורם בעייתי. כבר קרוב לשנה שלמימרן אין מחליף קבוע ובהיעדרו לא מתקבלות החלטות חיוניות והפקידים עסוקים בריבים עם משרדים אחרים.

נתניהו לפחות הביע אתמול נכונות ורצון טוב והזכיר את הוועדה להסרת חסמים שמינה בראשותו של מנכ"ל משרדו, הראל לוקר. היזמים יכולים רק לקוות שלוקר יהפוך לסופרטנקר של ענף חיפושי הגז.