רשות ני"ע פועלת על מנת לפקח על הברוקרים

רשות ני"ע מגבשת בימים אלה חקיקה שמטרתה לפקח על כל החברות בשוק ההון המוגדרות כברוקרים, כלומר עוסקות בקנייה ומכירה של ני"ע ונכסים לא סחירים, עבור עצמן ועבור לקוחות. כך נודע ל"גלובס". כיום נעשה הפיקוח על החברות הללו בעיקר על ידי הבורסה, מה שמקשה על אכיפה ישירה של הנושא על ידי הרשות, ובנוסף עיקר הפיקוח מתמקד ביציבות הגופים ופחות ביחסי ברוקר-לקוח.

עוד נודע כי במסגרת יצירת הפיקוח על הברוקרים, הרשות בוחנת אפשרות להכניס לחקיקה גופים נוספים שאינם מפוקחים על ידה כיום, וביניהם בתי השקעות (כיום הרשות מפקחת רק על חברות הבנות העוסקות בקרנות נאמנות, תיקי השקעות, תעודות סל ועוד), שחקני נוסטרו (חברות המבצעות מסחר בני"ע עבור עצמן ולא עבור לקוחות), חברות אלגו טריידינג (מכונות מסחר) ועושי שוק (גופים המייצרים נזילות בני"ע על ידי מסחר בבורסה).

כאמור, פעילותם של הברוקרים מפוקחת כיום בעיקר באמצעות תקנון הבורסה ומחלקת הפיקוח על חברי הבורסה. חברי בורסה שהם בנקים, מפוקחים גם על ידי הפיקוח על הבנקים. לאור תוכניותיה של הרשות, לא ברור מה יעלה בגורל התקנון והמחלקה, והאם סמכויות הפיקוח יועברו באופן בלעדי לרשות. כן תידרש הרשות לתאם את גבולות הפיקוח מול הפיקוח על הבנקים ואגף שוק ההון באוצר.

על היעדר החקיקה בתחום ניתן גם ללמוד מדוח קרן המטבע האחרון שפורסם לפני מספר שבועות, ובו נכתב כי "בפעילות הברוקר-דילר נעדר הסדר חקיקתי מתאים במסגרת המשטר הרגולטורי הקיים... היעדר פיקוח ורישוי של מתווכים הפועלים בתחומים אלה, יכול להיות בעל השלכות חמורות בהגנה על המשקיעים, ואם הפעילות הזו תגדל יש לה פוטנציאל להשפיע על יציבות השוק כולו".

הרעיון עלה כבר ב-2010

הרשות שבראשה עומד פרופ' שמואל האוזר, רואה בהסדרת החקיקה בתחומים אלה אחד מהפרויקטים החשובים שלה. בכנס "גלובס" שנערך בדצמבר 2011 אמר האוזר כי הוא "מסכים לביקורת של קרן המטבע. פעילות תקינה מצד הברוקרים והדילרים כמתווכים פיננסים היא רכיב חיוני לשוק ההון ולאמון הציבור. פעילות אמינה של המתווכים היא הכרחית גם ליציבות המערכת הפיננסית ואנו מתכוונים לשקול מחדש ולעדכן את כל מודל הפיקוח על ברוקרים-דילרים".

למעשה, כוונתה של הרשות לפקח על הברוקרים עלתה כבר ב-2010, עת פרסמה הרשות הצעת חוק להסדרת המתווכים בהשקעות. הרעיון היה לפקח על כלל המתווכים בשוק ההון: יועצי ומשווקי השקעות, מנהלי תיקים, אנליסטים, ברוקרים וגופים שנותנים שירותי משמורת לני"ע. לצורך כך, חשבו ברשות להקים מועצה שתפקח על כל המתווכים, אך לבסוף הוחלט לא לאחד את הפיקוח על כל המתווכים. ואכן, הפיקוח על יועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי תיקים הופרד לחוק ייעודי. לגבי הברוקרים, חוץ מחברי הבורסה, קיימות כיום לא מעט חברות המספקות שירותי תיווך בני"ע. מדובר בגופים שאינם חברי בורסה אך מספקים או יכולים לספק בעתיד שירותי ברוקראז', כמו לידר שוקי הון, אלטשולר-שחם, ילין-לפידות ועוד.

גופים נוספים עליהם רוצה הרשות לפקח הם חברות שפועלות בתחום ני"ע הלא סחירים (OTC) או כאלה שנותנים שירותי ברוקראז' בני"ע זרים כמו קמליה קפיטל מרקטס. מטרת החקיקה תהיה בעיקר להסדיר את היחסים בין הברוקרים ללקוחות שלהם, ולקבוע למשל הגדרה לעסקה הטובה ביותר שצריך לבצע הברוקר עבור הלקוח שלו. כן יקבעו חובות בסיסיות וכללי התנהגות של אמון והוגנות ומתן מידע ברור, ויקבעו מנגנונים שיעסקו בתמריצים המותרים לברוקרים.

 על מי רוצה רשות ני