בדרך כלל, תחזיות קרן המטבע הבינלאומית לגבי הצמיחה בישראל אינן שונות בהרבה מאלה של בנק ישראל. במקרים רבים הן זהות או שהפער ביניהן הוא מזערי. לא כך בתחזית הקרן על הצמיחה לישראל שכלולה בדו"ח החצי-שנתי שלה על הכלכלה הגלובלית (World Economic Outlook). הדו"ח פורסם אתמול (ג') לקראת כנס האביב של הקרן ושל הבנק העולמי, שייפתח ביום ו' בוושינגטון.
הדו"ח צופה צמיחה של התמ"ג הריאלי בישראל ב-2.7% ב-2012. לעומת זאת, התחזית הרשמית של בנק ישראל, שעודכנה ב-26 במארס השנה, צופה צמיחה בשיעור 3.1%. (התחזית הקודמת של הבנק ל-2012 היתה 2.8%). להשוואה: תחזית הקרן מספטמבר 2011 לצמיחה בישראל ב-2012 היתה 3.6%.
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר אתמול, בנאום באוניברסיטת בר אילן, כי "התחזית שלנו ל-2012 היא צמיחה נמוכה יחסית לעשור האחרון, 3.1%, ואנו מצפים להתאוששות מסוימת ב-2013, אבל הרבה תלוי במה שיקרה באירופה, ושם אין לנו כל השפעה". לפי כמה הערכות, דברי הנגיד הם מאמץ להכשיר את הקרקע לצמיחה נמוכה יותר השנה ולא מן הנמנע שבנק ישראל יישר את תחזיתו ל-2012 כלפי מטה.
דו"ח קרן המטבע צופה שהצמיחה בישראל תגיע לרמה של 3.8% ב-2013. (בנאומו אמר פישר, שיש לצפות ל"התאוששות מסוימת" בשנה הבאה).
הדו"ח צופה ירידה בשיעור האינפלציה בישראל. ב-2012 וב-2013 חזויה אינפלציה בשיעור 2% בכל שנה, בהשוואה ל-3.4% ב-2011. שיעור האבטלה ב-2012 צפוי לעלות ל-6%, בהשוואה ל-5.6% ב-2011. ב-2013 תסתמן ירידה לרמה של 5.8%. העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים (באחוזים מהתמ"ג), לפי תחזית הקרן ל-2012, הוא 0.9-. ל-2013 חוזה הקרן איזון.
בנאומו אמר פישר, כי רמת המחיה בישראל היא "לא כמו העשירים של אירופה ולא כמו העניים של אירופה". אך אם בוחנים את לוחות התחזיות של הקרן, הצמיחה החזויה לישראל ב-2012 גדולה מזו של כל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה ויפן ומדינות מתועשות אחרות. להדגמה: הצמיחה החזויה בארה"ב השנה היא 1.4%; מדינות גוש האירו, 0.3%; גרמניה, 0.6%; צרפת, 0.5%; איטליה, 1.9%-; ספרד, 1.8%-; הולנד, 0.5%-; יוון, 4.7%-; פורטוגל, 3.3%-; בריטניה, 0.8%. הצמיחה החזקה ביותר באירופה חזויה לאיסלנד: 2.4%.
בקרב מדינות המזה"ת וצפון אפריקה, לעיראק חזויה הצמיחה החזקה ביותר ב-2012 וב-2013: 11.1% ו-13.5%, בהתאמה. הצמיחה הנמוכה ביותר ל-2012 חזויה לסודאן (7.3%-) ולאיראן (0.4%, בהשוואה ל-2% ב-2011, ללא ספק בגלל הסנקציות הגלובליות שמוטלות עליה).
בפרק על המזה"ת וצפון אפריקה, קובע דו"ח הקרן כי התסיסה החברתית במדינות רבות והחולשה באירופה משפיעות וישפיעו לרעה על כלכלות האזור.
הקרן ממליצה למדינות המזה"ת לכוון את מדיניותן הפיסקלית במטרה לצמצם את העוני ולקדם מה שהקרן מכנה השקעות פרודוקטיביות. יחד עם זאת, הגידול בהוצאות על סובסידיות לדלק ולמזון, יחד עם לחצים להעלות את השכר והפנסיות במגזר הציבורי, יגבירו אל הלחצים על המערכת הפיננסית הציבורית, במיוחד במדינות שמייבאות נפט, וזה אינו מצב בר-קיימא לאורך ימים, בטווח הבינוני, נאמר בדו"ח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
