שותפויות תמר נגד חיבור יבשתי נוסף לאשקלון

שותפויות החיפושים המחזיקות במאגר "תמר" דיווחו הלילה (ד') על הסכם לשימוש במתקני "ים תטיס", במסגרת עסקת ענק בהיקף של 380 מיליון דולר. מדובר בהסכם קריטי במסגרת האצת פיתוח "תמר", לטובת תחילת הפקה אפשרית של גז מהמאגר כבר באפריל 2013.

במסגרת ההסכם תוענק לשותפויות "תמר" הזכות לשימוש במתקני "ים תטיס", לרבות הבארות, פלטפורמת מארי-B , מערכת הדחיסה, הצנרת ומתקן קבלת הגז באשדוד. כמו כן, במסגרת ההסכם לשותפויות "תמר" הזכות לבנות מתקני הובלה ואחסנה של גז מ"תמר" אל מתקני "ים תטיס".

מתנגדות לשלב ב'

אלא שבעוד שהשותפויות הסכימו להשתמש במתקני "ים תטיס" בשלב הראשון של פיתוח "תמר", הן מתנגדות להקמת חיבור יבשתי נוסף מהמאגר לאשקלון במסגרת שלב ב' שלו, כך נודע ל"גלובס". במקום התוכנית המקורית מציעות השותפויות להגדיל את תפוקת הקו היחיד המתוכנן באמצעות הכנסת מדחסים. עלות התוכנית שמציעות השותפויות נמוכה בכ-300 מיליון דולר מעלות התוכנית המקורית.

ההצעה מעוררת מורת רוח רבה ברשות הגז במשרד האנרגיה, שדורשת כבר שנתיים מנובל אנרג'י ומשותפותיה למאגר "תמר", קבוצת דלק, ישראמקו ואלון-גז, להתחיל בהקמת הקו הנוסף.

שלב ב' בפיתוח מאגר תמר הוא פרויקט חיוני למשק משום שהקו הנבנה כיום במסגרת שלב א' של פיתוח "תמר" לא יוכל לספק את מלוא הביקוש לגז טבעי. במסגרת שלב א' של פיתוח "תמר" הונח כבר צינור כפול של 16 אינץ' באורך 150 קילומטר על קרקעית הים, ממאגר "תמר" הנמצא כ-90 קילומטר מערבית לחיפה בצפון ועד לאתר הנמצא כ-22 קילומטר מערבית לאשדוד, שבו תוצב בעוד כשנה פלטפורמת הפקה חדשה הנבנית כיום בארה"ב בעלות של כמיליארד דולר.

מהפלטפורמה החדשה יוזרם הגז לאשדוד באמצעות צינור בודד של 30 אינץ' המסוגל להוביל כמות שנתית אפקטיבית של 7-8 מיליארד מ"ק (BCM) של גז טבעי.

שלב א' בפיתוח "תמר" אושר לפני שהופסקה הזרמת הגז לישראל ממצרים. כיום ברור כי כמות הגז שיוכל הצינור להזרים לא תספק את מלוא הביקוש הצפוי במשק לגז טבעי ב-2013. על רקע זה חשף "גלובס" בדצמבר כי ראש רשות הגז במשרד האנרגיה שוקי שטרן פנה במכתב רשמי לנובל אנרג'י ודרש ממנה להתחיל לאלתר בהקמת קו נוסף מפלטפורמת ההפקה לאתר קליטה יבשתי באשקלון. פנייתו הרשמית של שטרן באה לאחר שמאז הפסקת הזרמת הגז המצרי בינואר 2011 דורשת רשות הגז מ"תמר" לקדם את פיתוח שלב ב' של המאגר.

מימוש שלב ב' אינו מצריך אישורים סטטוטוריים מורכבים משום שהקמת מתקן הקבלה היבשתי באשקלון כבר אושרה בעבר במסגרת ההכנות לחיבור מאגר מארי-B של ים תטיס לישראל. עלות ההקמה של הקו הנוסף ותחנת הקבלה באשקלון מוערכת ב-400-500 מיליון דולר. שותפויות "תמר" טוענות כי אין להן כיום אפשרות לממן סכומים כאלה ומציינות כי עדיין לא קיבלו את המימון העיקרי לשלב א' של פיתוח "תמר". השותפויות מציעות במקום זאת להכניס מדחסים לקו הנבנה במסגרת שלב א' וטוענות כי בדרך זו ניתן להגדיל את תפוקת הקו בכ-25%. עלות התכנית מוערכת ב-100-200 מיליון דולר בלבד ולטענת השותפויות ניתן לבצעה בלוח זמנים מהיר מזה של התוכנית המקורית. ואולם במשרד האנרגיה מתעקשים על הקמת נקודת כניסה יבשתית נוספת כגיבוי לנקודת היחידה שדרכה עתיד לזרום כל הגז הטבעי של מדינת ישראל.

קבלת המימון העיקרי לפיתוח שלב א' מותנית באישור הסכם הגז בין "תמר" לחברת החשמל שנחתם בתחילת השנה בהיקף 14 מיליארד דולר. תוקף ההסכם מותנה עדיין בקבלת אישורי רשות החשמל והממונה על ההגבלים העסקיים.

"זקוקים לחוקי רגולציה קבועים"

מנובל אנרג'י נמסר בתגובה: "נובל מבינה את הצורך שיש למשק בהגדלת אספקת הגז הטבעי ובוחנת כמה אופציות כדי לאפשר את הרחבת אספקתו מתמר. לפני שנוכל להתחייב לחלופה זו או אחרת ולהשקיע את הסכומים המשמעותיים הנדרשים למימונה - אנו זקוקים לחוקי רגולציה קבועים ויציבים, זאת על מנת להעריך נכונה את האפשרויות העומדות בפנינו בהיבט הטכני, המסחרי ומבחינת לוח הזמנים".

ממשרד האנרגיה והמים נמסר בתגובה: "רשות הגז הטבעי במשרד לא הביעה עמדה בנושא, מאחר שלא התקבלה הצעה כזו לגבי הגדלת הקיבולת באשדוד מהחברה. המשרד חוזר ומדגיש את עמדתו הקובעת כי לצורך השמירה על ביטחון האספקה במשק האנרגיה של ישראל ואספקת גז טבעי סדירה למשק, יש צורך בכניסות יבשתיות נוספות על הכניסה הקיימת כיום".