כדאי לשים לב: תרגילי מנוסה מחברה רגע לפני קריסה

תסריט שבו חברה בעלת שם קורסת אמנם איננו נפוץ, אך היום הוא בהחלט נתפס כאפשרי, בייחוד לנוכח מקרים כמו חפציבה, אגרקסקו וכמובן דלק נדל"ן. זהו כמובן לא תהליך הקורה בן-ליל, כשלרוב מופיעים לאורך הדרך "תמרורי אזהרה" המתריעים מפני הבאות. שאול טבח, שותף בכיר בפירמת רואי החשבון "בייקר טילי ישראל", מסמן במיוחד עבור "גלובס" תשעה תמרורים שחשוב לזהות כדי לדעת לברוח רגע לפני שהשקעתכם יורדת לטמיון.

1. מינוף

"חברה עם מינוף מאוד גבוה והון עצמי נמוך, מועדת לפורענות", מזהיר טבח. בעיה זו מוכרת לדבריו בתחום החברות שמחזיקות נדל"ן להשקעה ומציגות את הנכסים על בסיס שווי הוגן, כמו דלק נדל"ן למשל. מינוף גבוה יכול גם להטיב עם החברה אך גם להרע את מצבה, ולכן טבח מציע לבדוק את רמת הביטחונות, תוך שהוא מזכיר כי לווים גדולים כמו בנקים או משקיעים מוסדיים דואגים לבטח את השקעתם בביטחונות טובים יותר מאלו שמקבל שאר ציבור המשקיעים.

2. גידול נכסים

כאשר חברה נקלעת לקשיים היא מחפשת דרכים להגדיל את נכסיה. טבח מציין כי בעתות מצוקה ישנה נטייה 'לייפות' את הדוחות הכספיים באמצעות נכסים לא מוחשיים, כגון רשימת לקוחות, עלויות פטנטים, השקעה בפיתוח ועוד - תופעה קלאסית אצל חברות היי-טק וסטארט-אפים. "אם החברה במצוקה, נכסים אלה לא באמת יעזרו לה, וביום הדין עלול להתעורר קושי למשש אותם", הוא מדגיש.

3. תזרים מזומנים שלילי

"בחברות מסוימות, תזרים מזומנים שלילי אינו בהכרח מעיד על התנהלות לא תקינה (בחברות נדל"ן למשל, הדבר נובע מהשקעות בנכסים, ל.א.), אך יש לרדת לעומקו של העניין ולבדוק את הסיבות לכך", אומר טבח. בהקשר זה הוא מזכיר את מעריב החזקות, שסובלת מתזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת מאז 2005, וכן את פולאר תקשורת, אשר לה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת משנת 2004. אגב, גם בחברת חפציבה, אולי הדוגמה הזכורה ביותר לחברה שקרסה, היה תמרור דומה של תזרים שלילי מפעילות עסקית.

4. תלותיות

חברות שתלויות בגורם אחד מרכזי - כמו ספק או לקוח - סובלות מיציבות נמוכה מאוד, כך שבעיות אספקה כאלה ואחרות עלולות להוביל למצב שהן משותקות. בנוסף, תלות זו מגדילה את הסיכון שהחברה נוטלת על עצמה. "ראינו את זה בנפילה של EMG, חברת הבת של אמפל, אשר הטילה את כל יהבה על הזרמת הגז ממצרים. לכן, כשחברה מתבססת רק על ספק אחד - אני די חושש", אומר טבח.

5. דחיית תשלומים

דחיית תשלום החובות הסוציאליים לעובדי החברה משפרת את התזרים השוטף שלה, בעוד שהפיגור עצמו מתגלה רק לאחר מספר חודשים. לדברי טבח, בחלק ניכר מחברות שמגיעות לכינוס נכסים מתגלה פער בין הסכום שהיו צריכות לשלם לעובדים לבין הסכום ששולם בפועל. "לעיתים השכיר אינו יודע שהמעסיק טרם העביר את חלקו בתשלום הפנסיה למשל, והוא מגלה זאת רק בדוח הפנסיה הרבעוני", מדגים טבח. "זה מאוד נפוץ בחברות שנקלעו לקשיים". הוא מציין כי גם דחיית תשלום לספקים מדליקה אצלו נורה אדומה: "פיגור שיטתי בתשלומים, שאינו כתוצאה ממחלוקת עסקית, הוא סימן לא טוב, בייחוד אם הוא כולל הסדרים כאלה ואחרים או סדרה ארוכה של צ'קים דחויים".

6. צניחה במחזורי המכירות

מצב זה עלול לנבוע ממחזוריות או להיות חד פעמי, אך הצניחה עלולה להתגלות בעתיד כמגמתית והרסנית. "צים, למשל, נפגעה מאוד מירידת מחירי הובלה ימית, וגם באגרקסקו היה סיפור דומה, כאשר איבדה 30% מנתח השוק טרם הקריסה", מזכיר טבח, ומסביר כי הסיבה הייתה ריבוי חברות פרטיות שנכנסו לשוק. "אם חברה כמו אגרקסקו מאבדת כזה נתח שוק - צריך להבין שזו קטסטרופה".

7. מבצעים והנחות שאינם סבירים

אלו מעידים על כך שהחברה זקוקה לכסף מזומן במהירות, ובכל מחיר (בדומה למקרה של רשת אייס, שהכריזה על פשיטת רגל ולאחר מכן נרכשה על ידי אלקטרה).

8. החלפה של בנקים מממנים

פעולה המעידה על קושי החברה לעמוד בהתחייבויות ועל ניסיונותיה להשיג אפשרויות אשראי נוספות.

9. תחלופת מנהלים

פרמטר זה אמנם אינו פיננסי, אך לעיתים קרובות הוא מצביע על בעיות קשות בחברה - כאלה שאפילו המנהלים לא מוצאים להן פתרון. "החילופים עלולים לנבוע מכך שלחברה מגיע מנהל חדש, רואה את 'הבלאגן' שמתרחש בה ועוזב. ראינו מקרים כאלה באורנג', בה התחלפו שלושה מנכ"לים בתוך שנתיים וחצי, וגם בתנובה, שם התחלפו מספר דומה של מנכ"לים תוך שנה וחצי".

שימו לב: מומלץ להימנע מהכללות, שכן הסימנים המוזכרים לעיל אינם בהכרח אינדיקציה לכך שהחברה עתידה לקרוס. השילוב בין הגורמים הוא שצריך להדליק אצלכם נורה אדומה.

 ידליקו לכם נורה אדומה