בשביל מה היא צריכה וו גרירה ברכב?

הנה מה שכמעט ולא תראו ברחוב שלכם: מכונית פשוטה עם ארבעה גלגלים, מראה, רדיו ואנטנה. למכונית כזו, אין הרבה מה להציע חוץ מיכולת להעביר אנשים מנקודה א' אל נקודה ב', דבר בסיסי, משעמם וחסר ערך בעיני הרוב כנראה. על כן היא נכחדה מעל פני האדמה.

את מקומה תופסים רכבי פנאי ושטח, עם כל התוספות. בזמן האחרון אני מבחין בזינוק חד במספר ווי הגרירה שאנשים ממעגל חברתי מסוים, מתקינים באחורי רכביהם. אני מודה שהמתקן הנ"ל גורם לי לאי נחת מסוים.

מי צריך אותו לעזאזל?

אני מתבונן באישה מטופחת המגיעה לבית הקפה השכונתי לפגוש את חברותיה. היא יוצאת מתוך רכב ענק, דמוי ג'יפ, בצבע שחור מבריק. אני שם לב לוו גרירה בירכתי הרכב ומבין כי תפקידו הוא לא לגרור דבר אלא לחדד את המסר כי מדובר פה באנשים שיודעים לעשות כסף וכדאי לכבד את זה. לנו יש כזה ולכם אין!

תמשיכו בבקשה לספוג את ההתייקרויות, ושבו בשקט.

אדם מניב הוא אדם מגניב

בחבל הארץ הזה, רוב האנשים יודעים להעריך שפע של מזומנים. אדם מניב, הוא אדם מגניב. כסף צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות. מי שרואה את וו הגרירה שהותקן ברכב יודע להבחין בדרך כלל, כי בעל הרכב אינו גורר דבר חוץ משיעול כרוני על הבוקר. אבל למי אכפת? "אתם יכולים להמשיך וללגלג", מהרהר בינו לבין עצמו האיש עם התוספת המיוחדת, "העיקר שיש לי חיוך של ניצחון, בזווית הפה", כי לי יש משהו שלכם אין.

יש לי מספיק כסף כדי לשלם על המשחקים שלי, גם כשאני בקושי משתמש בהם. אני יודע משהו שאתם לא יודעים. אני מבין שטח ויודע מוטוריקה. אני עוצמה כלכלית עשויה מפלדה מחוזקת בארבעה אומים מפלצתיים. אני יכול לסחוב אחרי את מי שרק ארצה, מתי שרק ארצה. אני בולט. אני מוביל. אני איתן.

אני, זאת אומרת הוו שלי.

במועדון הקצינים

נזכרתי כי לפני שנים, כשהייתי בצבא, אחד החיילים בבסיס ניסה להיכנס למועדון הקצינים כדי לקנות לעצמו שתייה בקנטינה. גבר אחד, קצין בדרגת סגן, לא הרשה לו להיכנס פנימה. "אתה פוגע בתנאי השירות שלי", הוא אמר לו וחסם בגופו את הכניסה.

לא ראיתי את הקצין מאז, אבל יש לי הרגשה כי גם הוא צייד את עצמו בוו גרירה. הוא מחויב לתנאי שירות. יש אנשים שדואגים לקבל את כל התנאים, ויש אנשים שיקבלו את התנאים הבסיסיים בלבד. תנסה להוציא מהכיס טלפון סלולרי בסיסי, כשאתה בחברת בעלי סמארטפונים עם כל השכלולים, הכיסויים, והאפליקציות. אתה מגלה כי יש לזה השלכות.

מי יסתכל עליך בכלל?

"זה לא רציני מצדך להסתובב עם הדבר המצחיק הזה. אתה לא נעלב, נכון?"

הגברת המטופחת מסיימת את הפגישה עם חברותיה, בבית הקפה. היא נכנסת לתוך רכבה המפואר, מתניעה אותו, ועוזבת את המקום. וו הגרירה שלה ממשיך להתריס וכאילו מפנה לעברי אצבע משולשת. שני בעלי ג'יפים מבהיקים, עם דלתות במשקל חצי טון כל אחת ויתר התוספות, רבים ביניהם בקול רם על מקום החניה שהתפנה. אני מזמין מונית. להתראות.