עוד תחרות לקופקסון? ממציא הרביף בשת"פ עם מרק-סרונו

חברת קדימה סטם סלז, שהקימו פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן ויוסי בן יוסף, מבעלי קרן ההשקעות קדימה היי-טק, חתמה על הסכם עם תאגיד התרופות הגרמני מרק-סרונו. שתי החברות ישתפו פעולה בפרויקט לפיתוח משותף ובדיקה של תרופות של מרק-סרונו לטרשת נפוצה. את המימון, בהיקף 5 מיליון אירו, תעניק ענקית התרופות.

רבל ומרק-סרונו שיתפו פעולה בעבר, שיתוף שהוליד את התרופה רביף, שפותחה בחברת אינטרפארם, מיזם משותף ישראלי של מכון ויצמן וסרונו. סרונו ומכון ויצמן רשמו כל אחד הכנסות של מאות מיליוני דולרים על התרופה, שמתחרה בין השאר בקופקסון של טבע. רבל שימש בחברה כמדען ראשי.

מאז התרכז רבל בפעילות אקדמית, וקדימה סטם סלז היא המיזם התעשייתי השני שלו. החברה הוקמה לפני שנתיים וחצי וכבר מונה 25 עובדים ומחזיקה מעבדות על פני שטח של 1,100 מ"ר. קדימה עוסקת בגידול מהיר של רקמות מתוך תאי גזע עובריים, לטובת שני שימושים עיקריים. האחד הוא סריקה של תרופות, במקום או בנוסף לניסויי חיות והשימוש השני הוא פיתוח רקמות להשתלה.

"כבל בלי בידוד"

ההסכם עם מרק-סרונו שייך לתחום הראשון והוא נוגע לבדיקת תרופות לטרשת נפוצה. "מחלת הטרשת הנפוצה נגרמת מפגיעה במעטפת המיילין שמקיפה את תא העצב", מסביר רבל. "התוצאה היא כמו כבל חשמל שאין לו בידוד - האות החשמלי בעצב לא עובר. בשלבים המוקדמים של המחלה הגוף מסוגל לתקן את המיילין ואחר כך הוא נכשל בכך. תרופות קיימות בשוק מאטות את התפרקות המיילין, אך לא יודעות לשחזר אותו". אגב, אותו התהליך מתרחש בחלק מהמקרים בהם יש פציעה בחוט השדרה שמובילה לשיתוק, ולכן כל תרופה בתחום יכולה לעזור גם בהחזרת ההליכה למשותקים.

קדימה מייצרת במעבדה תאים בשם אוליגודנדרוציטים, שאחראים על ייצור מיילין גם בגוף ובמבחנה. במסגרת ההסכם עם מרק-סרונו תנסה קדימה לגלות אילו חומרים יכולים לעודד את ייצור המיילין. "ניתן לבצע כך סריקה של אלפי חומרים", מסביר אריק חסון, סמנכ"ל התפעול של החברה. החברה השלימה פיילוט של הפרויקט אשתקד.

בן יוסף: "ההסכם אינו בלעדי אלא כל חברת תרופות יכולה להשתמש בטכנולוגיה שלנו לסריקת תרופות בתחומים שונים, ולכן אנחנו מצפים להסכמים נוספים בסדרי גודל כאלו עם חברות נוספות, אפילו בשנה הקרובה". בשבוע הבא מצפה החברה לביקור של נציגי חברת רוש. אחד הדירקטורים בקדימה סטם סלז הוא עופר חביב, מנכ"ל אבוג'ן, שכבר יישם את הגישה הזו של ריבוי הסכמים עם חברות בינלאומיות בחברה שלו.

הסוג השני של הפעילות הוא שימוש בתאים כתרופה. "האוליגודנדרוציטים יכולים לשמש לעידוד המיילניזציה, בעיקר להחזרת ההליכה לנפגעי עמוד שדרה. בקרוב ניכנס לניסויים בבני אדם", אומר רבל.

נאבקים גם בסוכרת

קדימה מפתחת מוצר עצמאי נוסף, בתחום הסוכרת. במפעל של החברה ניתן היום לייצר מתוך תאי הגזע העובריים את תאי הבטא, שנפגעים בסוכרת, וכך בעצם לרפא את המחלה. "מדדנו את כמות האינסולין שמפרישים התאים הללו בסביבות שונות, וראינו שהיא אכן מושפעת מכמות הגלוקוז, בדיוק כמו בתא בריא", אומר חסון. "כלומר, התאים הללו פעילים. לא חייבים להשתיל אותם בלבלב. מספיק שיהיה להם מגע עם מחזור הדם".

בקדימה סטם סלז הושקעו עד היום כ-7 מיליון דולר, מהם 5 במימון של משקיעים פרטיים והיתר מתקציב המדען הראשי. בין המשקיעים בחברה נמצאים דב שפיר, עמי וורד לידור, ג'וליאן רוג'רין, חברת ד"ר פישר, יצחק סטבינסקי וחיים כהן. החברה הוקמה בהסכם עם חברת ידע של מכון ויצמן, בראשות אמיר נייברג וחברת הדסית.