הקיטורים של יובל דיסקין

הבעיה העיקרית עם דברי ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, היא שאין סיבה להתייחס אליהם אחרת מאשר לדברים דומים הנאמרים במאות, אולי אלפים, אירועי "פורום יום שישי", מהסוג שבו שפך דיסקין את מררתו.

אלה אירועים בהם אנשים, רובם ככולם גברים, שבצעירותם נועדו בשישי אחר-הצהריים כדי "לתפוס חתיכות". עכשיו, כשהעידן הזה כבר מאחוריהם, הם באים כדי ללהג. הלכתי פעם למין דבר שכזה, וברחתי כל עוד נפשי בי. כמות הלהג הנשפכת שם היא בלתי נתפסת, שלא לומר בלתי נסבלת.

הלהג מורכב, רובו ככולו, מקטורת. וכל המרבה לקטר הרי הוא משובח. כפי שאפשר לראות מנאום דיסקין, אין כל חובה לגבות את הקיטורים בעובדות כלשהן. הכול באוויר. "אומרים ש..." זה תחליף להוכחה, "שמעתי ממקור מוסמך" זו כמעט ראיה משפטית. ועוד כיוצא וכנכנס באלה.

מי יודע יותר?

אבל דיסקין, תאמרו, אמור לדעת. היה ראש השב"כ. בטח, אבל הוא לא יודע יותר מראש הממשלה ומשר הביטחון. כל מה שהיה ידוע לו, הוא דיווח להם.

מכאן ואילך זה כבר עניין של שיקול-דעת. מה שדיסקין ושכמותו (מאיר דגן, למשל) טוענים, זה ששיקול-הדעת שלהם בעצם טוב יותר. יכול להיות שזה נכון, כשם שיכול להיות שלא. בדיוק כמו הדברים שהם אומרים.

נניח שדברי דיסקין על מנהיגי המדינה נכונים. מה הוא חושב שצריך לעשות? להחליף אותם? אבל איך? בבחירות זה הרי לא יילך. הם ייבחרו שוב, בוודאי נתניהו. אף אחד במערכת הפוליטית לא חושב אחרת. כלומר, שוב ייבחר מנהיג שאי-אפשר לתת בו אמון. מה עושים אז?

ריח של "פוטש"

אני לא יודע אם דיסקין התכוון לכך, אבל לי עולה באף ריחה של המילה "פוטש". ראשי שירותים חשאיים היו במקרים רבים עמודי התווך של הפיכות. ואל תגידו שאצלנו זה לא יכול לקרות. הנה, כבר עכשיו יש אצלנו מספיק פרשנים המבקשים להתייחס ברצינות אל דברי הביקורת הבלתי מוכחים והלא מבוססים.

עוד כמה גנרלים, בשילוב כמה עיתונאי חצר או סלון, והמסר, אולי הבלתי מכוון, עלול לחלחל. כי אין דרך אחרת: אם אין אמון "במשיחים (הנבחרים) מאקירוב ומקיסריה" - אין ברירה אלא לתת אמון במשיחים (הלא נבחרים!) מהשב"כ ומהמוסד, לא?

סובל משלשול?

מה ההבדל בין דיסקין לבין מנהיגי המחאה החברתית? שהם, אנשי המחאה, "גמרו לחרבן בחצרות של תושבי רוטשילד והלכו", כעדותו של דיסקין. בעוד שראש השב"כ לשעבר, אם להשתמש בסגנונו, בא למסעדה בכפר-סבא, עשה בה את צרכיו, האמיתיים והמדומים, אבל לא הולך. אדרבא, הוא מאיים שיאמר דברים גרועים עוד יותר, מה שמעורר את החשש שהוא אולי סובל משלשול.

דגן לא ישתוק לדיסקין

צפו למופעים מחודשים של מאיר דגן. דיסקין עשה לו תרגיל, תלש ממנו את הזרקורים והמיקרופונים? עכשיו דגן יראה לו, ויחזור עם כמה תובנות מוסדיות עוד יותר מבהילות.