הגיע זמן סחורות

שנים ארוכות הדיר הרוב המכריע של הגופים המוסדיים בישראל את רגליו מהשקעות בחו"ל, למרות שבנק ישראל הטיף להם במשך תקופה ארוכה לבצע הסטה לשם. הבנק הדגיש את הרציונל בביצוע הסטה זו, תוך דגש על מזעור הסיכון הגיאופוליטי, גיוון תיק ההשקעות והנזילות המוגדלת.

הסיבה המרכזית הרשמית להדרת חו"ל ההיסטורית של המוסדיים פשוטה - פערי ידע. המוסדיים המקומיים טענו, בצדק מסוים, כי הם חסרי התמחות ויתרון יחסי בהשקעה בשווקים זרים, ולפיכך הסטת כספים לחו"ל התבצעה בעצלתיים, תוך בניית פלטפורמה מקצועית שתשרת השקעות גלובליות.

האמת היא, שמאחורי האמתלה המקצועית הסתתרו להם ביצועי היתר של השוק הישראלי מול השווקים המפותחים. כל זמן שהשקעה בשוק המניות המקומי הניבה תוצאות משופרות מהותית מול ההשקעה במדדי מניות זרים, לא עמד בפני המוסדיים תמריץ אמיתי ללחוץ על דוושת הסטת המשאבים לשווקים זרים.

יתר על כן, ממוצע ההחזקות בנכסים זרים בתיקי ההשקעות של המתחרים שלהם בארץ היה נמוך יחסית, וביצועי מנהלי ההשקעות נמדדים בביצועים יחסיים, ולא מוחלטים, ולכן לא היה לרובם תמריץ לצעוד לפני המחנה.

התמונה השתנתה באופן מהותי בשנת 2011 ובתחילת 2012, שכן מרכיב ההשקעות בשווקים הזרים המפותחים הניב תשואת יתר דרמטית אל מול ההשקעה בשוק המניות המקומי. גופים מוסדיים, שבחרו אסטרטגית להחזיק ברכיב השקעות זרות מוגדל, נהנו מביצועי יתר אל מול קבוצת ההשוואה, "ומרוץ החימוש" בהשקעות בחו"ל צבר תאוצה.

שיעור חדירה זניח של סחורות

בהקשר זה מעניין לתת את הדעת כי רכיב השקעות לגיטימי וחשוב בדמות השקעה בסחורות נשמט גם כיום מתיקי ההשקעות של המוסדיים, זאת על אף פריחתו בשנים האחרונות בשווקים הגלובליים. ההסתייגות מהשקעה בסחורות מכל סוג - חקלאיות, מתכות או אנרגיה - משתקפת באחוז חדירה זניח בתיקי ההשקעות של המוסדיים.

חלק מרכזי מהנימוקים אשר הביאו בעבר לאפקט "המגרש הביתי" בכל האמור בהשקעה במניות תקף כיום להשקעה בסחורות, אולם בנושא זה הגופים המוסדיים טרם הרימו את הכפפה, ולא גרמו לתגובת השרשרת שהפכה את רכיב המניות הזרות בתיקיהם לסטנדרט.

לתפיסתנו, ראוי כי הגופים המוסדיים בישראל ימצאו את הדרך המקצועית הנכונה לגוון את תיק ההשקעות באמצעות השקעה של אחוזים בודדים בסקטור הסחורות. הדבר ניתן לביצוע בדומה להשקעה במניות זרות - אם באמצעות יועצים מקצועיים חיצוניים ואם באופן ישיר, באמצעות השקעה בתעודות סל ובקרנות נאמנות זרות מתמחות.

לשם השוואה, קרנות פנסיה באנגליה משקיעות כ-3 עד 5 אחוזים מנכסיהן בסחורות. המצב דומה במידה רבה בקרנות פנסיה אמריקניות, והמגמה של רוב קרנות הפנסיה היא להגדיל חשיפה לנכסים אלטרנטיביים בכלל, ובין השאר לסחורות.

באמצעות השקעה בסחורות שואפות קרנות הפנסיה הגלובליות להקטין את המתאם בין התנהגות הנכסים בתיק, וליהנות מהגנה אינפלציונית ומהצמיחה של הכלכלות המתפתחות "בדלת האחורית".

בעולם של ריבית שפל, השקעה בסחורות לא כרוכה בוויתור על אלטרנטיבת ריבית משמעותית. כשבנקים מרכזיים עולמיים מגוונים את תיק יתרות המט"ח בהשקעה בזהב , כדי לספק תשובה חלקית להדפסות המטבע האינסופיות בעולם, ומחירי הנפט בעלייה, לא יזיק אם גם תיקי ההשקעות הפנסיוניות שלנו יכללו השקעה בסחורות, במינון הנהוג בשווקים המפותחים.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של בית ההשקעות איילון