ניתוח "גלובס": מה צפוי לבתי ההשקעות בעתיד הקרוב?

האווירה הנוכחית בענף בתי ההשקעות, מזכירה קצת את מה שהתרחש בסוף שנת 2008 ותחילת 2009. זו הייתה התקופה שבה כולם דיברו עם כולם, וכל פגישה של בעלים או מנכ"ל עם אחד מהמתחרים שלהם, התפרשה מיד כמו"מ לעסקת מיזוג.

בסופו של דבר, מכל הדיבורים נולדו שלוש עסקאות גדולות עד בינוניות: מיזוג מיטב עם ישיר וגאון, התפרקות פריזמה ורכישת נכסיה על ידי פסגות ואקסלנס, ורכישת פרפקט על ידי אלטשולר שחם. מאז, על רקע השחיקה ברווחיות של בתי ההשקעות והמגבלות הרגולטוריות שהושתו עליהם, הברוקרים לא הפסיקו את הגישושים זה אצל זה, מה שהוליד גם את מיזוג דש איפקס-מיטב, שהגיע לאחר רכישת תכלית על ידי דש-איפקס ורכישת מבט על ידי מיטב. אך מעבר לכך עסקאות גדולות עדיין לא יוצאות לפועל.

זה קורה הרבה בגלל פערי מחירים בין המוכרים לקונים, אך גם לא מעט בגלל שעסקאות מיזוגים ורכישות הן אינן פשוטות, ודורשות מוח יצירתי ופיננסיירי.

ובכל זאת, מגמת הקונסולידציה לא צפויה להיעצר. הסביבה בה פועלים בתי ההשקעות רק הולכת והופכת קשה יותר עם הורדת תקרת דמי הניהול בגמל, כניסה אגרסיבית של הבנקים לברוקראז', והמשך שחיקת הרווחיות של קרנות הנאמנות ותעודות הסל.

יש גם מי שרואה בעסקת המיזוג בין מיטב לדש-איפקס את הגורם שיצית מחדש גל של מיזוגים ורכישות, כיוון שבעקבותיה הופר המאזן בשוק שישלט על ידי שני ענקים, שיותירו בצל את כל האחרים.

אז ענף בתי ההשקעות, כך נראה, עומד בפני שינוי, אבל כיצד זה יבוא לידי ביטוי בכל אחד מבתי ההשקעות? מי עשוי להימכר את להתמזג לתוך חברה גדולה יותר, ומי רוצה ויכול להמשיך להתמודד בכוחות עצמו? לפניכם תמונת מצב עדכנית.

אקסלנס: כבר לא גדול

המיזוג של מיטב ודש-איפקס, אם יקרה, יהפוך ברגע אחד את בית ההשקעות אקסלנס, שבבעלות הפניקס של יצחק תשובה, לגוף בסדר גודל בינוני. כשהגוף הממוזג החדש מצד אחד, ופסגות מצד שני, מנהלים מעל ל-100 מיליארד שקל, 63 מיליארד השקלים שמנוהלים באקסלנס כבר לא מספיקים כדי להכניס אותו לאותה הליגה.

וזה בהחלט עומד לתת את אותותיו בכל הנוגע ליכולת ההתמודדות של אקסלנס. כעת יצטרכו להשקיע שם יותר בשיווק ובפרסום, להתאמץ יותר כדי לשמור על אנשי המפתח בארגון שעשויים לשאוף להשתלב באחד משני הגופים הגדולים, וכן הלאה.

באקסלנס תמיד אמרו שהם מחפשים הזדמנויות רכישה, אבל עסקה לא בוצעה שם. רכישה של גוף כמו אי.בי.אי, למשל, הייתה עשויה לקרב אותו לליגה של הגדולים. אקסלנס רוצה לגדול בקרנות נאמנות ולאי.בי.אי יש חברת קרנות מצוינת, וצוות ניהולי איכותי. גישושים נרשמו גם עם כלל פיננסים, ועם עוד כמה גופים.

אחת הבעיות היא ששאלת הבעלות בחברת האם, הפניקס שמחזיקה ב-80% ממניות אקסלנס, עדיין אינה פתורה לאור המלצות ועדת הריכוזיות, ולכן לא סביר כי היא תשקיע כעת משאבים ברכישה גדולה או במיזוג.

אלטשולר-שחם: לא בלחץ

תוך עשור הפך אלטשולר-שחם מבוטיק השקעות קטן לבית השקעות בינוני המנהל 19 מיליארד שקל. הצמיחה הייתה בעיקר אורגנית, בזכות מוניטין חיובי ותוצאות טובות, ולכך נוספה גם רכישת פרפקט שתרמה 2.5 מיליארד שקל לנכסים.

אז מצד אחד, ברור שאת המאסה הקריטית אלטשולר שחם עבר כבר מזמן, והוא ממשיך לגייס כספים ולצמוח. מצד שני, הרגולציה ממשיכה להכביד גם בגודלו הנוכחי. כשגילעד אלטשולר הקים יחד עם קלמן שחם את בית ההשקעות, הוא ודאי לא תיאר לעצמו שחלק ניכר מעיסוקיו היומיומיים ומההוצאות של העסק יהיו בנושאים שקשורים לרגולציה וציות. לכן, לא ברור כמה זמן הוא ירצה להמשיך לנהל אופרציה, במקום פשוט לנהל השקעות. יחד עם זאת, בניגוד לאחרים, אלטשולר ושחם לא בלחץ, והם אף עשויים לרכוש חברות, אם הם יזהו הזדמנויות. ילין-לפידות:

הסיפור של צמד המנהלים דב ילין ויאיר לפידות, מזכיר מעט את זה של אלטשולר-שחם. גם במקרה הזה, הפך ילין לפידות מבוטיק השקעות קטן, לבית השקעות בינוני עם 17 מיליארד שקל נכסים מנוהלים.

ילין ולפידות מחזיקים בבית ההשקעות ביחד עם לידר שוקי הון בחלקים שווים, ובין הצדדים קיים מנגנון במב"י שנכנס לתוקפו באוקטובר 2010. ואולם, למרות ששיחות נעשו וגישושים עם מתעניינים נרשמו, עסקה עדיין אין. מבחינת לידר שוקי הון, ילין לפידות תורם לה יותר ממחצית מההכנסות והרווחים השנתיים, ומחפה על תקופות בהן החיתום והברוקראז' חלשים יותר. מצד שני, עמית ורדי, מנכ"ל לידר שוקי הון, לא יתנגד לממש את החזקתו בילין לפידות בתקופה שבה בית ההשקעות נמצא בשיא.

ניתן להעריך כי אם יגיע קונה שיהיה מוכן לשים על השולחן 400 מיליון שקל, וכן לספק לילין ולפידות הסכם העסקה מכובד לכמה שנים טובות - יש על מה לדבר.

כך או כך, אין כרגע תור ארוך של גורמים שיש להם את הכסף ומעוניינים להיכנס לתחום כל-כך מפוקח ותנודתי.

אנליסט: לא ממהרים לשום מקום

גם אנליסט הוא בית השקעות רווחי, בעל מוניטין, ללא חוב ובבעלות פרטית. התוצאות בדרך כלל טובות, אם כי לעיתים תנודתיות, אך הלקוחות ותיקים ונאמנים.

לאור מצבו, בעליו של אנליסט, שמואל לב ואהוד שילוני, לא ממהרים לשום מקום, ודחו לאורך השנים לא מעט הצעות לרכישה ומיזוג. אך ברור כי אם תגיע הצעה אטרקטיבית, גם הם ייפרדו ממפעל חייהם.

אי.בי.אי: מחיר כפול משווי השוק

אי.בי.אי לא הצליח להצמיח רגל משמעותית של פעילות חיסכון לטווח ארוך, והוא מתבסס כיום על שלושה מוקדי פעילות שאינם יציבים דיים והרווחיות בהם נשחקת: תחום הברוקראז' החוץ בנקאי בדעיכה, ולמרות שהפעילות הזו של אי.בי.אי נחשבת מצוינת, היא מושתתת על אנשים וקשה לתמחר אותה.

קרנות הנאמנות של אי.בי.אי נחשבות למצוינות, אך זו פעילות תנודתית. ניהול התיקים הוא ברובו ללקוחות מוסדיים שהרווחיות מהם נמוכה ביותר. כך, ההכנסות והרווחיות של אי.בי.אי הלכו וירדו בשלוש השנים האחרונות, למרות שמסוף 2008 הוא הצליח כמעט להכפיל את נכסיו ל-25 מיליארד שקל.

שמו של בית ההשקעות עלה פעמים רבות כיעד לרכישה, ואף נערכו שיחות עם מתעניינים שנתקלו במחיר הכפול משווי השוק (כ-350 מיליון שקל), אולם הבעלים, צבי לובצקי, דוד ויסברג ועמנואל קוק, תמיד הכחישו כי הוא נמצא על המדף. אבל ללא רכישה משמעותית בתחום הגמל, ועם המשך השחיקה, אי.בי.אי לא יישאר תחת הבעלות הנוכחית לאורך זמן.

הדס-ארזים: גישושים עם תמיר פישמן

אחת הדוגמאות הבולטות לגוף שלא הגיע למאסה הקריטית, אך בעיקר כורע תחת החוב הרובץ עליו, הוא בית ההשקעות הדס ארזים שבבעלות אייזיק סיטון ובניהול רמי דרור. בית ההשקעות הוקם על בסיס רכישת 51% מקופות הגמל של בנק מרכנתיל לפי שווי של 140 מיליון שקל. 49% הנותרים נרכשו לפני כשנתיים לפי אותו שווי.

עבור בית השקעות שמנהל רק 4 מיליארד שקל, חוב כזה גדול הוא מעמסה רצינית. וגם בלי החוב קשה לגוף בסדר גודל כזה לשרוד. בהדס ארזים מבינים זאת, ושיחות רבות עם גופים אחרים בוצעו, ביניהם בית ההשקעות הוותיק אי.בי.אי שחסרה לו פעילות קופות גמל. בשוק ההון מעריכים כי גישושים נערכים גם עם בית ההשקעות תמיר פישמן. אולם גם כאן מה שעוצר כרגע את המהלך היא התעקשות על מחיר גבוה מדי.

תמיר פישמן: עומד בפני שינוי

עם פחות מ-5 מיליארד שקל נכסים מנוהלים, ורצון של אחד השותפים לצאת מהעסק, בקרוב יחול שינוי בעלות בתמיר פישמן. בית ההשקעות נמצא בשליטת אלדד תמיר ודני פישמן (המחזיקים 27% מהמניות כל אחד), הבנק הקנדי RBC שמחזיק ב-27%, ומשקיעים קטנים נוספים.

בעקבות חילוקי דעות שנתגלעו בין פישמן לתמיר, הראשון מעוניין למכור את חלקו. מעבר לכך, בהיקף הנכסים הנוכחי קרוב לוודאי שחלק מהפעילויות שלו מפסידות כסף. מנגד, לתמיר פישמן יש פעילות מעניינת של ניהול אופציות לעובדים. בכל מקרה, שמו של תמיר פישמן עלה פעמים רבות כגוף שמעוניין במכירה או מיזוג, בין היתר, כאמור, עם הדס ארזים. בינתיים, בשני הצדדים מכחישים, והשווי הולך וקטן.

 בתי השקעות