הקונגרס: תקציב ל"כיפת ברזל" תמורת זכויות על הטכנולוגיה

אין ספק שרובם המכריע של המחוקקים בגבעת הקפיטול בארה"ב נמנה עם ידידיה הנאמנים של ישראל. חלקם אף מוכנים לצאת נגד הבית הלבן בסוגיות שנוגעות לישראל, במיוחד כאשר הנשיא הוא נושא הדגל של המפלגה היריבה.

ובכל זאת, ביזנס זה ביזנס. בשבוע שעבר, החליטה ועדת המשנה לכוחות אסטרטגיים של בית הנבחרים (ועדת השירותים המזוינים), להקציב עוד 680 מיליון דולר לרכישת סוללות נוספות של כיפת ברזל ב-2013. (לשם השוואה: ב-2011 אישר הקונגרס סכום של 203 מיליון דולר למטרה זו בעקבות יוזמה של ממשל אובמה).

כעת נודע ל"גלובס", כי הוועדה מתנה מענק של למעלה מחצי מיליארד דולר לכיפת ברזל בקבלת הזכויות על הטכנולוגיה של המערכת ובהעברת חלק מהייצור לארה"ב. המשמעות העיקרית של המהלך היא פגיעה בעובדים ישראלים. אין ספק, שלנגד עיני המחוקקים עמדה קביעת הפנטגון שמערכת כיפת ברזל מילאה תפקיד חיוני בסיכול התקפות רקטות קצרות טווח ופצמ"רים מעזה על יישובים בדרום ישראל. במארס לבדו, יירטו שלוש סוללות 80% מתוך 300 רקטות ופצמ"רים, כפי שציין דובר משרד ההגנה, ג'ורג' ליטל, ב-27 במארס.

גם חברי ועדת המשנה קבעו שכיפת ברזל הוכיחה עצמה כאמצעי "יעיל מאוד" ושהמענק המוצע "יבטיח שיתוף פעולה בטווח הארוך" בין ארה"ב לישראל בפיתוח נוסף של כיפת ברזל. עם זאת, המחוקקים דורשים שראש הסוכנות הפדרלית להגנה מפני טילים (MDA), הגנרל פטריק אוריילי, "יוודא שארה"ב תקבל את הזכויות המתאימות על הטכנולוגיה" של כיפת ברזל, לפני שהכסף יועבר לישראל.

ארה"ב השקיעה 900 מיליון דולר

עם המענק המוצע, השקיעה ארה"ב כמעט 900 מיליון דולר בעבודות על כיפת ברזל, "ובכל זאת, לוושינגטון אין כל זכות על הטכנולוגיה הרלוונטית", נכתב בנוסח הצעת החוק שחיברה ועדת המשנה ואשר צפויה לעבור כעת לוועדה הצבאית ולאחר מכן להכרעת מליאת בית הנבחרים.

לפי ההצעה, ארה"ב תחלוק (עם ישראל) את הזכויות על טכנולוגיית כיפת ברזל, "כפי שעולה בקנה אחד עם דפוסים קודמים של שת"פ בין שתי המדינות בתחומי הגנה מפני טילים". נוסף לכך נכתב בהצעת החוק, כי "גנרל אוריילי חייב לבחון את האפשרות להיכנס לייצור משותף של כיפת ברזל, יחד עם ישראל, לאור ההשקעה המשמעותית של ארה"ב במערכת".

בתגובה אמר ל"גלובס" אורון אוריול, נשיא רפאל ארה"ב, כי: "אנו יודעים שמשרד הביטחון עובד מול משרד ההגנה בשאלת מימון אמריקני לכיפת ברזל. אנחנו לא מעורבים במגעים אלה וסומכים לגמרי על משרד הביטחון".

הצעה מעורפלת

גורמים בתעשיות הביטחוניות ציינו שלשון הצעת החוק של ועדת המשנה מעורפלת למדי, ולא במקרה. למה הכוונה ב"זכויות מתאימות"? לגישה לטכנולוגיה או לבעלות על הקניין הרוחני של טכנולוגיית כיפת ברזל? גם הקריאה לבחון אפשרות לייצור משותף לא ברורה: האם הכוונה ל-50% מהייצור או 25%? הרי כבר עכשיו מיוצרים פריטים מסוימים של כיפת ברזל בארה"ב מפני שרפאל הגיעה למסקנה שזה זול ויעיל יותר.

ההערכה היא שהמחוקקים האמריקנים השאירו בכוונה מרחב תמרון למשרד ההגנה במו"מ מול משרד הביטחון. בסופו של דבר, ההחלטה הסופית היא של הבית הלבן. "לא צריך להיבהל מנוסח הצעת החוק שיצאה מוועדת הכוחות האסטרטגיים", אומרים אותם גורמים. "היא תעבור הרבה סינונים".

נציין, כי לארה"ב יש זכויות קניין רוחני על טכנולוגיות החץ שפותחו בישראל. עם זאת, הדבר נקבע מראש בהסכם בין שתי המדינות, שלפיו ארה"ב וישראל חולקות שווה בשווה את הוצאות הפיתוח ואילו ישראל מפתחת את הטכנולוגיה לבדה. בנוסף, חלקים מהחץ מיוצרים ע"י בואינג בארה"ב ומורכבים בישראל.