כפי שהיה צפוי, הוויכוח על אמירותיו של יובל דיסקין, ושל מאיר דגן לפניו, גולש אצלנו מהר מאוד לפסים לחלוטין לא רלוונטיים, של "כן צודק" או "לא צודק". זה מאפשר לאנשים להתייחס לפרשות הללו מנקודת המבט שהכי נוח להם איתה. כלומר, נקודת המבט הפוליטית-מפלגתית.
אנחנו שומעים כמו לפי תכנון מראש, כל מי שהוא בעל דעות ימניות מתלונן על האמירות בעניין הגרעין האיראני. ובעלי הדעות השמאליות מוחאים כפיים לכל מי שמדבר נגד אפשרות לתקיפה באיראן.
כלומר, ברגע זה מאיר דגן ויובל דיסקין הם גיבורי השמאל. מה שלא אומר שמחר הם לא יהפכו להיות גיבורי הימין, באמצעות אמירה שתערוב לאוזניו של המגזר הזה.
לא על זה צריך להיות הדיון
אלא שזו ממש לא הבעיה, ולא על כך צריך להיות הדיון. קודם כל, אנחנו לא יודעים מי צודק ולמה ואיך. הידיעות שיש לנו על איראן, על הגרעין שלה, על הסכנות והתועלת שבתקיפה, הן מועטות ביותר עד אפסיות. כך שכל דעה אינה יכולה להיחשב למבוססת על עובדות כלשהן.
אפילו אלה שיודעים עובדות מסוימות הם לא יכולים להעריך בביטחון את המשמעות המדויקת עובדות אלה. האם תקיפה באיראן תזרז את בוא הגרעין, כפי שטוען דגן, או להיפך? הדבר היחיד שאפשר לקנא בו לגבי דגן ודיסקין, זה הביטחון העצמי שלהם בצדקת דבריהם.
אבל השאלה המרכזית צריכה להיות האם זה תקין שדיסקין ודגן ישמיעו את דעותיהם בנושאים אלה, לאחר שהיו ראשי השירותים החשאיים שלנו. שהרי העובדה הזאת מעניקה בעיני הציבור משקל לדברים כאילו הם באים מפי אנשים שיודעים על מה הם מדברים.
וכאן יש בעיה. מצד אחד מגיעה להם זכות ביטוי כמו לכל אחד אחר. מצד שני, מגיעה להם זכות ביטוי, אבל לא כמו לכל אחד אחר, מן הטעם הפשוט שהם לא כמו כל אחד אחר. הם רבי-מרגלים. תפקיד זה יש בו הרבה מאוד זכויות, אבל צריך שיהיו בו גם חובות הנובעות מכך שהמדינה הפקידה בידיהם את סודותיה הכמוסים ביותר. והנה אלה יוצאים לאזרחות ומשתמשים בכלים שהמדינה נתנה בידם כדי לעשות לעצמם ולביתם (וגם למדינתם כפי שהם מאמינים).
מדובר במצב בלתי נסבל, בו רבי-מרגלים יוצאים החוצה ומוציאים חומר והערכות שמרגלים אחרים עמלו קשות כדי להשיגו; ושאם אזרח היה עושה בו שימוש, מהר מאוד היה מוצא את עצמו בבית המשפט.
אמת שהשתיקה יפה לה
דגן פלט בניו יורק את האמירה שדיסקין "אמר את האמת שלו". אז מה? האם אמירת האמת שלך מצדיקה אמירת דברים שהשתיקה יפה להם? אם ראש הממשלה רוצה לומר את האמת שלו, ללא כחל וסרק, הוא יכול לעשות זאת, מבלי לגרום נזק למדינה? מה שהכי מתסכל בסיפור הזה הוא שכשראשי זרועות הביון שלנו יוצאים החוצה, מתגלה קטנותם האנושית והאינטלקטואלית.
זה מתסכל ועצוב. וגם מאוד מסוכן. בכל מקרה, צריך להשתיק אותם, לטובת המדינה ולטובת עצמם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
