"המחאה נכשלה בגדול - היא לא ייצרה שום אלטרנטיבה"

"למה נתניהו נפל למלכודת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד שרית דנה? הצליחו למכור לנתניהו שהרפורמה בחוק התכנון והבנייה תפתור את בעיות התכנון, תקל ותוזיל את מחירי הדירות ויהיה דיור לכל דורש. אני לא מחסידיו של נתניהו אבל אני מצטער שהרפורמה לא עברה כי אם היא היתה עוברת זו היתה סיבה להפיל את נתניהו". כך אמר הערב אברהם פורז, לשעבר שר הפנים, בדיון שולחן עגול שעסק ב"רפורמת המרפסות", שערך מכון גזית גלוב לחקר נדל"ן במרכז הבינתחומי בהרצליה.

בשולחן העגול, בהנחייתו של עו"ד עפר טויסטר, השתתפו גורמים מקצועיים שונים כגון שמאים, אדריכלים, מתכננים, קבלנים, נציגי הארגונים הסביבתיים ועורכי דין. את הערב אירחו פרופ' אמנון להבי, המנהל האקדמי של מכון גזית גלוב, וד"ר אפרת טולקובסקי, המנהלת הכללית של המכון, שאף מרצה בו. עיקר חיצי הביקורת נגד הרפורמה הופנו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד שרית דנה, שהיתה אחראית על ניסוח הצעת החוק. בדיון הערב היא לא נכחה.

ההצבעות על סעיפי הרפורמה במסגרת דיוני הוועדה המשותפת (פנים-כלכלה) בכנסת, לקראת קריאה שנייה ושלישית, נעצרו בחודש שעבר בעקבות מחלוקת פוליטית בין סיעות ישראל ביתנו וש"ס על סוגיית הדיור בר השגה. כך נדחו למושב הקיץ הן ההצבעות לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת והן ההצבעות על סעיפי הרפורמה בוועדת הפנים-כלכלה, בעוד בימים אלה ריח הבחירות הפך ממשי.

עו"ד עפר טויסטר אמר בדיון הערב: "את הרפורמה הגדיר פרופ' אמנון רובינשטיין כמפלצת משפטית בת קרוב ל-600 סעיפים ואמר שעוד לא היה כחוק הזה. הוא גם אמר שרק כדי לקרוא את החוק נזקק אדם לכמה יממות וכדי להבין אותה הוא זקוק לכל החיים. כמו שלא ניתן להבין את החוק, אני לא חושב שאפשר לדון בו. לפי החוק הקיים היום ועדות לא מוסמכות ימשיכו לתפקד, אבל בחוק החדש ועדות שלא מתפקדות יפקיעו מהן סמכויות. בשורה התחתונה, מי שחושב שזהו חוק ההסדרים של דיני התכנון והבנייה צדק. צריך לתקן כל סעיף וסעיף ולדון בו ולא צריך לעשות זאת בבת אחת כי אין קשר בין היטל השבחה ודיני רישוי".

ברנע: הוועדה הכינה דו"ח והוא נכנס למגירה ושם הוא נשאר

פרופ' אמיר ברנע, מהמרכז הבינתחומי, שעמד בראש ועדת ברנע שמינה משרד הפנים בשנה שעברה כדי לגבש מסקנות לזירוז הליכי הבנייה למגורים, ציין הערב: "המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד שרית דנה, ריכזה בכוח סמכותה ומעמדה עמדה דומיננטית בנושא החוק החדש. מטרת הוועדה שעמדתי בראשה היתה לבדוק האם אפשר לעשות מהלך ביניים עד לחקיקת הרפורמה. הוועדה לא עסקה ברפורמה, אלא השאלה היתה האם ניתן לעשות צעדים להחיש פעולות לפני הרפורמה והפרדנו בין רישוי לבין תכנון מהנחה שהנשוא התכנוני ייצור התנגדות ונושא הרישוי יהיה קל יותר. אבל גם פה לא התקדמנו כי מיד התחילו לעלות נושאים".

אז הביע ברנע את הביקורת שלו נגד דנה ביתר שאת: "שרית דנה מנעה כל התקדמות של יישום מסקנות ועדת ברנע מתוך פחד שכל התקדמות שתבוצע תדחה את הלאה את יישום הרפורמה. הם (במשרד היועץ המשפטי לממשלה) התנגדו לכל שינוי ובמסקנות דו"ח ועד ברנע ודנה מיד הטילה וטו כשקבעה שהדבר לא יתבצע, אלא רק בהליך של חקיקה. התקדמנו מעט מאוד וכל מה שהוועדה הצליחה לעשות היה קצת לשנות את התקנים במינהל התכנון והגדלת התקציב. בניגוד לדימוי שהיה לי שהליך התכנון והרישוי מעכב בנייה והוא הבעיה שבעטיה ישנם צווארי הבקבוק האלה ובעטיה יש חוסר בבנייה למגורים, במידה מסויימת התרשמתי שבפועל זה לא כך: הבעיה קשורה יותר בתיאום בין משרדי ממשלה שצריכים לאשר את אישורי הבנייה. ניסינו בוועדת ברנע לעשות משהו, אך זה נתקל מיד בחומה והלחץ שנבע מהמאבק החברתי של הקיץ שעבר שכך קצת. הוועדה הכינה דו"ח והוא נכנס למגירה ושם הוא נשאר".

אברהם פורז: "לצערי הרב בחוקים מסובכים חברי הכנסת לא מבינים שיש הצבעות אוטומטיות ואם לא מקבלים הכרעות בשלב הביניים, לדיונים המתקיימים אין שום ערך. בחוק התכנון והבנייה, במשך כל יום שלישי פעם בשבוע היו מקיימים ישיבה בוועדה המשותפת שאנשים היו באים ומדברים על הסעיפים והכל הלך לפרוטוקול אך לכל מה שדובר שם לא היה ערך, כי בסוף ההצבעות הן גיוס קואליציוני, כך ששום דיון ענייני לא מתפתח שם. שרית דנה כנראה איחרה את הרכבת כי כנראה הבחירות יתקיימו בעוד כמה חודשים ולא נדע אז מה הרפורמה עשתה רע. חוק התכנון והבנייה הקיים הוא חוק טוב, אפשר להכניס בו שינויים ותיקונים. מיש שחושב שעל ידי ניסוח הסעיף באופן אחר אפשר לגרום לתכנון להסתדר מאליו, באופן טבעי טועה".

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס: "פורז, אני לא הייתי מגדיר את דיוני הוועדה המשותפת דיונים בעלי אפס ערך. לשכת השמאים הגיעה לדיונים מתוך תחושה שיש כמה דברים שהשמאים צריכים להתמקד בהם במסגרת הדיונים, הגשנו 55 הערות ומתוכן הוטמעו 22. אם באים ומעירים את הערות שלנו בהחלט מצאנו אוזן קשובה בממשלה ובכנסת. נטען שאין נוסח מאוחד של הצעת הרפורמה אבל נכנסתי היום לאתר של הוועדה ויש שם קובץ PDF עם 670 הסעיפים. זה קצת שטחי לספור סעיפים, המציאות הישראלית היא מסובכת ומציאת התכנון והבנייה היא מסובכת אף יותר. אפשר לדבר האם יש לרדת לרמה פרטנית כמו שירדו בחוק לנושאים מסויימים אבל בהחלט יש כאן חוק שניתן להגיד עליו הרבה דברים, אבל אי אפשר להגיד עליו שאינו יסודי ואני חושב שהמחאה (של הגורמים המקצועיים נגד הרפורמה) היתה דלה עד היום והיא לא זו שגרמה לעצירת החוק, מה שגרם לכך הוא המלחמות סביב סוגיית הדיור בר השגה בין ישראל ביתנו לש"ס. עד היום המחאה נכשלה וכשלונה הגדול הוא שהיא לא ייצרה שום אלטרנטיבה לרפורמה המוצעת. אנחנו עם 1,740 תוכניות של עד 20 דירות כל אחת, שהן תקועות בוועדות המחוזיות, אז הוספת בודקות לתוכניות היא הבעיה שלנו?. הרי התוכניות האלה ל-20 דירות כל תוכנית הן חוסמות העורקים. תוסיפו לזה את הווד"לים שגוזלים לא מעט מזמנם של יושבי ראש הוועדות המחוזיות ומתכנני המחוז שעוסקים אך ורק בקרקעות מדינה במסגרת הוודל"ים והנה לכם מרשם בדוק למצב עניינים מאוד לא רצוי שאותן 20 אלף דירות שהשוק הפרטי אמור לתכנן בשנה, פשוט לא יתוכננו".

אדריכלית רננה ירדני, ממובילי מחאת הגורמים המקצועיים נגד הרפורמה: "המערכת תעבוד אבל ממש לא בזכות הרפורמה, שתקלקל את המצב. בתוך כל המבוך הזה יש הרבה מאוד סעיפים המרמזים על חשיבה ערכית שהולכת לאבדון".

אדריכל דני קייזר, לשעבר מהנדס עיריית ת"א: "אחד הדברים המדהימים בחוק הזה הוא שיש בו תחושה של בליל, מן בצק גדול שאתה לא יודע מה רוצים מהחיים שלך, אין איזה שלד בסיסי. תכנון טוב נבחן כשיש לך סכמה ברורה ופשוטה, עליה ניתן לבנות הרבה. בחוק הזה אין שלד, למעט דבר אחד שאני מבין שהיה הטריגר ליצירת החוק - לוחות זמנים או ביורוקרטיה. יש פה חוק תכונן ובנייה קיים, מ-1965, שמתפקד לא רע, על פיו בנו את מדינת ישראל, אך לזרוק אותו? אחרי שיש פסיקות והחלטות ולמידה של עבודה איתו? הכל לפח? לא יודעים יותר טוב, יעשו משהו יותר גרוע. אם החוק ברור ופשוט - לא מרמים ומי שמרמה מסתכן בגדול וכך צריך לעבוד החוק. בסיכומו של דבר תוכנית או הכנת תוכנית הם מכשיר ליצירת כסף יש מאין. כמעט לא ראיתי תוכנית שמצמצמת זכויות, כל התכוניות מוסיפות זכויות, כלומר באמצעי אחר מדפיסים כסף וזהו תהליך דרמטי ומהותי במדינה שמשאבי הקרקע והנוף שלה הולכים ומצטמצמים. צריכים לנהוג בכך באחריות".

עו"ד אלי בן ארי, מעמותת אדם טבע ודין: "הקול האחיד יחסית שעלה בחודשים האחרונים בנוגע לפגמים של הרפורמה הזו הוא מאוד חשוב, גם אם זה לא מה שיהרוג את הרפורמה, ואנחנו מקווים שהיא תמות. מבחינה ציונית בן אדם צריך לעשות כל מה שהוא יכול כדי לשפר את המצב, להביא לתיקון של מצב מאוד לא תקין כמו שיש לנו כרגע. העובדה היא שכולנו פה יודעים שהחוק נכתב על ידי שרית דנה ושלום זינגר, אבל שיש הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה שבמקרה של חקיקה לא יועסק יועץ חיצוני. אנחנו מחכים לדוח מבקר המדינה לגבי הליכי גיבוש הרפורמה. עצם העובדה שלוקחים מישהו שבא מהמגזר הפרטי - אין כאן שום פקפוקים ברמה האישית, אבל אם שמים אותו לנסח חוק לטובת המדינה לבד, יש בזה משהו לקוי".

חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן, שייצג בדיון את התאחדות הקבלנים: "לטעמי אנחנו צריכים להיות נגד החוק. בחוק החדש, אם תוכנית לא הופקדה תוך שישה חודשים מאלף ואחת סיבות, גם אם האחריות היא של הוועדה, הרי שהתוכנית מתבטלת וחוזרת לנקודת ההתחלה. איזה יזם שפוי ישקיע בתנאים כאלה? הצעת החוק הזו היא מיותרת מעבר לזה שהיא לא יעילה וביורוקרטית יותר מהמצב הקיים. במסגרת החוק הקיים בנו 100 אלף יח"ד בשנה - כשרצו. הנושא ניתן לפתרון ניהולי שצריך למצוא אותו - ולא רק בידי עורכת דין אחת".