"לא רוצים ירידה חדה בנדל"ן כדי לא לסבך בעלי דירות"

נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר מודה היום (ד') לראשונה שבבנק ישראל מתחילים להתכונן לאפשרות שמדינה אחת לפחות תצא מגוש האירו, מה שעלול להצית השלכות כלכליות חמורות על המשק הישראלי. בנוסף, פישר מגן על הבנקים וטוען כי יש צורך לשמור על רווחיות גבוהה במערכת הבנקאית כדי לשמור על יציבותה.

"אם אירופה תמשיך במיתון קל, אז ניתן יהיה להתמודד עם זה מבחינתנו; אבל אם יהיה משבר פיננסי או מדינות יתחילו לצאת מגוש האירו, אנו לא יכולים לדעת מה יקרה. אנו מתחילים להתכונן לאפשרות הזאת", אמר פישר בדיון בוועדת הכספים.

"שנת 2011 הייתה טובה למשק הישראלי, אך לא מצוינת", ציין פישר. "זו הייתה שנה חלשה באירופה ובארה"ב, אפילו במשקים המתפתחים שיעורי הצמיחה היו חלשים ביחס לשנים האחרונות. אצלנו, הצמיחה הייתה מאוד גבוהה וזה די קשה להאמין, אך שיעור הצמיחה הואט לקראת סוף השנה, בשל ירידה במסחר הבינלאומי וגם בגלל התחושה שלנו שהצרכן הישראלי רוצה להוציא פחות כסף".

פישר התייחס לזינוק במחיר הנפט וציין כי כאשר מחיר חבית נפט הגיע ל-149 דולר בקיץ 2008, האינפלציה זינקה, אולם הוא ציין כי "אבל אין לנו יכולת להשפיע על מחיר הנפט". הנגיד ציין כי האינפלציה צפויה תשוב לעלות לקראת סוף השנה בגלל התייקרות מחירי הסחורות.

"הבנקים לא מרוויחים הון תועפות"

הנגיד נדרש להתייחס לסוגיית הריביות הגבוהות בבנקים נוכח רווחי העתק שרשמו הבנקים הגדולים והבינוניים אשתקד (למעלה מ-7 מיליארד שקל), ואמר כי "אנחנו יכולים להגיד לבנקים שהריבית שלהם גבוהה, אבל אני לא מציע לעשות זאת כי כאשר אתה לוחץ כאן, משהו בלתי רצוי קורה שם".

פישר הסביר כי אסור להטיל מגבלות על הבנקים ולפגוע ברווחיות שלהם, כיוון שיש לשמור על יציבות המערכת הפיננסית ולא ליצור מצב של מחנק אשראי שיפגע במשק כולו. "התשואות של הבנקים אכן היו גבוהות", אמר פישר והוסיף: "מה גרם לכל הרעש סביב מחנק האשראי לפני חודשיים? ביקשנו מהבנקים להעלות את יחס הלימות ההון עקב דרישות שהגיעו מחו"ל. איך הם יכולים לעשות את זה? או שלוקחים מהרווחים או שמגייסים. המניות שלהם היו נמוכות ולכן הגיוס היה קשה, אז היה צורך להגיע לאיזון בין הצורך לתת הלוואות לבין הרווחים.

"יש עוד עניין: היציבות. הבנקים יכולים לקחת סיכונים ולנסות להרוויח הרבה, כמו שקרה בארה"ב שהגיעו לתשואה של 25% עד שיום אחד הם הגיעו למינוס. אז אמרנו להם שאין אפשרות לשחק משחקים עם הנוסטרו ושצריך להיות שמרנים. אני חושב שיש תחומים שהבנקים צריכים להמשיך להוריד עמלות ולנסות לתת יותר לעסקים הקטנים והבינוניים. בצד הנדל"ן הדברים יותר מסובכים; אנו מבקשים מהם את זה ולוחצים. אבל להגיד שהם מרוויחים הון תועפות זה לא נכון, חוץ מבנק אחד או שניים. בממוצע הרווחים סבירים. אכן יש שכר גבוה במגזר הבנקאי, אבל לא רק אצל המנהלים אלא לעובדים. יש גם עובדים מיותרים ומאוד קשה לטפל בהם. מה שהכי חשוב מבחינתנו זה שהם לא יקחו סיכונים גדולים מדי".

לאחרונה פורסם ב"גלובס" ניתוח שהראה כי בניגוד לביקורת בחלק מכלי התקשורת על עמלות הבנקים, העלייה בעמלות דווקא נבלמה בשנים האחרונות, פישר התייחס לכך היום בדיון ואמר כי "עמלות הבנקים יורדות. הן ירדו ב-17% ב-5 השנים האחרונות. אנו ממשיכים ללחוץ ונמשיך לעשות את זה".

"לא רוצים ירידה חדה מדי במחירי הדירות"

הנגיד התייחס גם לקיפאון בשוק הנדל"ן והודה כי בנק ישראל לא מעוניין בירידה חדה של מחירי הדירות כדי לא לפגוע בנוטלי המשכנתאות: "בנדל"ן אנו רואים הפסקת עליית מחירי הדירות אבל אנו לא רוצים ירידה חדה מדי כדי שלא נסבך את בעלי הדירות. זה שלב מסובך ורגיש במגזר הנדל"ן". הוא ציין כי "אם ניתן יותר אשראי לקבלנים, הם לא יורדו את המחירים".

פישר התייחס גם למצב הפיסקאלי ואמר כי "ב-2011 הצליחה הממשלה להשיג גירעון של כ-3%, אבל "המצב הופך להיות יותר ויותר קשה. אנו חושבים שגם השנה הגירעון יהיה סביב 3.5% - זו סטייה גדולה מאוד מהיעד (2%) וזה גירעון יחסית גדול מאוד. זה נובע מירידה בהכנסות. אכן אין פריצה במסגרת ההוצאה אבל יש בחירות ולכן יש חשיבות למה שיקרה בוועדה הזו.

"לפי האומדן שלנו, יש התחייבויות עודפות, מעבר לתקציב, בסך 6.6 מיליארד שקל. זו בעיה גדולה מאוד. המצב עכשיו מאוד לחוץ; אם תהיה כלכלת בחירות זה עוד יותר קשה. האוצר יודע את זה. האוצר ייאלץ להוציא את כל הארסנל שלו כדי להתמודד עם זה וייתכן כי אפילו זה לא יהיה מספיק. המצב הנוכחי הוא מאוד לא בריא. אם תהיה האטה חזקה יותר, אנחנו בבעיה".

פישר אישר גם את הפרסום "גלובס" בדבר ביקורתו החריפה סביב התנהלות הלמ"ס בנושא עדכון נתוני האבטלה עקב שינוי שיטת החישוב ואמר: "הייתי מעדיף להתייחס לנתוני האבטלה לפני שינוי שיטת המדידה כי לא לגמרי ברור מה קורה כעת שם. הם שינו את המדגם ואת הסקר, הם שינו את הצד הטכני. מה קרה? עוד לא בטוחים. הם עשו מהלכים שבוודאות היו חייבים להוריד את שיעור האבטלה כמו הכנסת אנשי הקבע. אבל זה לא ירד. נהפוך הוא: זה עלה בהרבה. הם הכניסו למדגם את הפריפריה, ישובים קטנים וכפרים. אבל לפי הבדיקות של מחלקת המחקר שלנו, הם טוענים ששינוי זה לא יכול להסביר גידול כה גדול".