חברה על הכוונת: לפידות - גם קידוחי נפט וגם קופה דשנה

אם במקרה יש לכם תחושה שעל כל מ"ר פנוי במדינה הקטנה שלנו יש מישהו שקודח בניסיון למצוא נפט או גז - אתם לא לבד. בשלוש השנים האחרונות נראה כאילו הפכנו למעצמת אנרגיה - ולא רק בגלל תגלית הגז הטבעי של יצחק תשובה. בים, ביבשה (אך לא באוויר), יש מישהו שקודח, וכל קידוח כזה מחמם מחדש (או מקרר, תלוי בתוצאות הקידוח) את מניות שותפויות הנפט המקומיות.

ולמרות זאת, את המדור הנוכחי לא נקדיש לשותפות נפט - שכל עיסוקה הוא חיפוש אחר מקור אנרגיה - אלא לאותה חברה קבלנית שקודחת, וקודחת וקודחת עבור כמעט כל אותן שותפויות נפט וגז, ובצד פעילות זו יש לה - איך לא - החזקה בשותפות נפט משל עצמה, וחשבון עו"ש שיתרתו גבוהה. מאוד גבוהה.

"לפידות מחפשי נפט" (Lapidoth), אורחת המדור הנוכחי, זו חברה ששורשיה נטעו 11 שנה לאחר הקמת המדינה, וזה אומר שהיא חיה ובועטת משהו כמו חמישה עשורים. לפידות הוקמה כחברה ממשלתית שמטרתה למצוא נפט/גז בארץ ישראל הקטנה שנאבקה אז על חייה, אך במהלך השנים שעברו מאז הופרטה עד שנמכרה לפני 11 שנה ליעקב לוקסנבורג, בעל השליטה והיו"ר, במחיר שאפשר בדיעבד להגדיר כנזיד עדשים.

לפידות השתנתה לא מעט במהלך 53 שנות פעילותה, וכרגע זו חברה שיש לה שלוש רגליים, ושלושתן די יציבות, ואפילו די מבטיחות בעתיד הנראה לעין. מגזר הפעילות הראשון של החברה, כפי שציינו לעיל, הוא מתן שירותי קידוח של נפט ומים ביבשה (ולא בים), וכן הספקת שירותים נלווים לקידוחים אלו.

במילים מעט פשוטות יותר, לפידות היא קבלן קידוח. היא זו שקודחת עבור לקוחותיה, ומקבלת על כך תמורה כמו כל קבלן עבודות אחר (פירוט בהמשך). הסוד בפעילות יחסית אפורה זו של החברה טמון בכך שלפידות היא קבלן הקידוחים היבשתיים המוביל בארץ, ובזהירות המתבקשת - כמעט היחיד בארץ. לפני כשנתיים, נכנס לארץ קבלן קידוחים מתחרה, חברה טורקית ששמה "אלדין" שביצעה עבודות קידוח לשתיים משותפויות הנפט המקומיות, ועדיין - לא ממש הצליחה להוות אלטרנטיבה טובה יותר ללפידות. כך, הופכת לפידות לסוג של מונופול בתחומה אך אליה וקוץ בה.

החברה, כאמור, מבצעת אך ורק קידוחי נפט ומים יבשתיים ולא ימיים. ללפידות אין את היכולות לבצע קידוחים ימיים, ולמי ששכח, רוב תגליות הנפט והגז הן בים ולא ביבשה, ואפילו בארץ, מספר הקידוחים הימיים גובר על מקבילו ביבשה, ולכן החברה אינה יכולה לרכוב כרגע על גל הגאות של קידוחי הים.

ועדיין, מבט על השורה העליונה של החברה, ועל צבר ההזמנות (צבר שלפי הערכות מורכב רובו מעבודות קידוח של מים ולא של נפט) מגלה כי החברה אינה ניזוקה מהמעבר לחיפוש נפט במעמקי הים.

יותר מזה. למרות התחושה שיש קידוח כמעט בכל מ"ר פנוי יבשתי, המציאות בשטח היא אחרת. מספר הקידוחים היבשתיים שמבוצעים כרגע בארץ אינו נאמד בעשרות אלא בקידוחים בודדים, וזה אומר שהחברה לא רחוקה מתקרת הזכוכית שלה כקבלנית של קידוחים יבשתיים אך גם לא ממש קרובה אליה.

ועוד משהו. לפידות מבצעת קידוחי מים וחקר קרקע, וזה אומר שהחברה מסייעת ללקוחות כמו "מקורות" או "אגודה שיתופית חקלאית של משקי הגולן" לאתר מקורות מים תת קרקעיים. מים, כך מסתבר, לא פחות חשובים מנפט, ובמקרה של לפידות - דווקא החיפוש אחר מים אחראי לעיקר צבר ההזמנות של החברה לשנתיים הקרובות.

מודל ההכנסות: סיכון מינימלי

מודל ההכנסות לפיו פועלת לפידות כקבלן קידוח מקטין עד מאפס את חשיפתה לתוצאות הקידוח עצמו, וכך מקטין את הסיכון תחתו פועלת החברה. ללפידות יש שתי שיטות תמחור לעבודות הקידוח, והראשונה שבהן היא Turn Key - שיטה לפיה מקבלת החברה סכום קבוע על כל מטר קידוח או עבור קידוח עד עומק מסוים, וסכום זה מכסה לרוב את מרבית העלויות הכרוכות בביצוע הקידוח והחלות על החברה. בשיטה השנייה, לעומת זאת, מתמחר הלקוח את העבודה של לפידות על בסיס יומי, ומשלם לה פר יום עבור השימוש במכונת הקידוח ועבור צוות העובדים המקצועי שמפעיל אותה. בשיטה זו, בדרך כלל, ההכנסות של החברה נמוכות מאלו שלפי שיטת Turn Key אך בשני המקרים מדובר במודל שמאפשר לחברה להגיע לרווחיות תפעולית גבוהה (ראו טבלה).

ועכשיו למגזר הפעילות השני של החברה, והלא פחות מעניין - חיפושי והפקת נפט. דרך שותפות רשומה בשליטתה (49.5%) - שותפות הנפט "לפידות חלץ" (חברה ציבורית בפני עצמה ששוויה הוא 189 מיליון שקל), מנסה לפידות לקחת חלק בגל חיפושי הנפט והגז המקומיים.

הפעילות של שותפות זו עברה מהפך לא קטן במהלך חצי השנה האחרונה, ומהפך זה עשוי להפוך את לפידות עצמה לאטרקטיבית יותר מבעבר. ראשית, בחלץ (ראו מסגרת) יש לחברה שני רישיונות קידוח שזכו לכינוי "אירוס" ו"חלץ כוכב", והחברה מתייחסת אל שניהם כאל נכס מפיק מהותי אחד בגלל סמיכותם הגיאוגרפית ומאפייניהם הדומים.

בשלהי אשתקד, לאחר שהשותף האמריקני של לפידות חלץ, Avenue, לא עמד בהתחייבויותיו, קיבלה לפידות חלץ לידיה את מלוא הזכויות בשני הרישיונות, וזה אומר שהיא בעלת הבית היחידה בהם.

רישיונות אלו כבר מפיקים נפט גולמי, ואשתקד יצרו 14,885 חביות - כמות שולית במונחים עולמיים אך נאה במונחים ישראליים. לפי דו"ח רזרבות שפרסמה החברה, ברישיונות אלו יש פוטנציאל להפקת עד 3 מיליון חביות נוספות בקירוב (עד כה הפיקו רישיונות אלו 17 מיליון חביות בקירוב), ומכאן - מקור הכנסות עקבי לשותפות ולבעלת השליטה בה.

אך לפידות חלץ לא הסתפקה ברישיונות אלו, ואשתקד שמה ידיה על שני רישיונות נוספים, והפעם ימיים ולא יבשתיים. הראשון זכה לכינוי "עוז", והוא ממוקם מול חופי נתניה, והשני זכה לכינוי "אריה", וגם הוא ממוקם מול חופי נתניה.

במקרה של "עוז", יש ללפידות חלץ 41.5% מהזכויות בו, ושאר שותפיה בו הם המיליארדר טדי שגיא (31.5%), קולרידג' (12%) וחברתCDC מאזרבייג'ן (5%). במקרה של "אריה" יש לחברה רק 6% מהזכויות בו, והשותפה הגדולה בו היא חברת קולרידג' האמריקנית (73%). שגיא מכר באחרונה לחברת "הזדמנות ישראלית" 10% מזכויותיו ברישיון "עוז" תמורת 4 מיליון דולר.

הפוטנציאל הטמון ברישיונות אלו עדיין לא ידוע, ועדיין מוקדם לקבוע אותו. רק באחרונה הודיעה לפידות חלץ כי תבצע סקר סיסמי בשטח "עוז", וזה ייחל עד אמצע יוני, יימשך כחודש, ותוצאותיו יוודאו תשעה חודשים אחרי, דהיינו לקראת אמצע 2013. במקרה של "אריה", עדיין לא פורסמה הודעה דומה. עם זאת, התהליך שעברה לפידות עד שקיבלה 41.5% מהבעלות על "עוז" יכול אולי לאותת על גודל הפוטנציאל בו. קולרידג', כך מסתבר, ערערה במשך כשנה וחצי על הנתח שניתן לה ברישיון, עד שנאלצה להתפשר ולהיוותר עם 12% בעוד לפידות חלץ ושגיא קיבלו 12% מהרישיון הסמוך, "אריה". המאבק של קולרידג', שהיה די עיקש, עשוי לאותת על האטרקטיביות של רישיון "עוז".

כך או אחרת, לפידות חלץ קיבלה את שני הרישיונות לעיל רק בדצמבר האחרון, ומכאן חלק מהמהפך אותו עוברת החברה. לכן, 2012 וזו שאחריה צפויות להיות די משמעותיות עבורה.

לפידות, תשקיעי בי!

למרות הבאזז הבלתי פוסק סביב חיפושי נפט וגז בתוך גבולות הארץ (תראו לנו בעל הון אחד שלא חשקה נפשו בחיפוש כזה או אחר), האטרקציה הלא פחות משמעותית בלפידות הרבה יותר מוחשית מעוד חבית נפט שאולי תיווצר, ומקורה הוא בקופת המזומנים הדשנה של החברה.

נכון לסוף 2011 (החברה עדיין לא פרסמה את תוצאותיה לרבעון הראשון של השנה), ללפידות יש נכסים נזילים (מזומנים, שווי מזומנים והשקעות לזמן קצר) בשווי כולל של 268.4 מיליון שקל, ואילו ההון העצמי של החברה (מאזנה נקי מחוב) עומד על 337.8 מיליון שקל. החברה נסחרת כרגע לפי שווי של 314 מיליון שקל, דהיינו מתחת להונה העצמי, ולפי הערכות, די בדומה לשווי קופתה נכון לרגע זה - נתון שלבדו יכול להפוך את המניה לאטרקטיבית להשקעה.

למעשה, אפשר להתייחס ללפידות כאל חברת השקעות, סוג של בנק השקעות שרק מחפש היכן להשקיע את הונו.

ולפידות אכן מחפשת. ממש כמו שהחברה קודחת לעומק כדי למצוא נפט, הנהלת החברה, לפי הידוע, מנסה לאתר היכן להשקיע את הונה הנדיב, וסימנה את השנה הנוכחית כשנה של הזדמנויות בארץ ובחו"ל, לפחות מבחינתה.

לוקסנבורג ("לוקסי"), בעל השליטה בחברה, ידוע כמומחה בשוק ההון המקומי ושמרן באופיו, ועד כה השקיעה לפידות את עיקר כספה בשוקי ההון, אך בשנה האחרונה מנסה החברה לגוון את תיק השקעותיה מעבר להשקעות פיננסיות ונדל"ן.

כך למשל, אשתקד רכשה לפידות 60% מחברת "ויסטה" תמורת מיליוני אירו בודדים (דרך הלוואת בעלים). "ויסטה" מייבאת ומשווקת מגוון של מוצרי הלבשה, הנעלה, ואביזרים נוספים בעיקר עבור רשתות שיווק מקוונות במערב אירופה ובמרכזה.

הפעילות של "ויסטה" אינה מהותית כרגע עבור החברה (ראו טבלה - שולי הרווח התפעולי של החברה מאוד נמוכים), אך ההשקעה בה מאותתת כי לפידות רוצה לגוון את תיק ההשקעות שלה, והיא פתוחה להצעות.

החברה, סביר להניח, לא תבצע השקעה בכל מחיר שיוצע לה, אך אין ספק שהקופה הנדיבה שיש באמתחתה מקלה עליה את תהליך הבחירה, ואף משמשת בסיס תמיכה לשווי החברה כולה.

שדה חלץ: שדה הנפט הראשון שהתגלה בארץ

רישיונות הקידוח שיש ללפידות בחלץ (דרך השותפות לפידות חלץ), הם רישיונות בעלי היסטוריה לא מעטה. חלץ, מושב במישור החוף הדרומי (ליד קריית גת ושדרות), הוקם במהלך 1950 על ידי עולים מתימן, ו-5 שנים לאחר הקמתו, בסתיו 1955, התגלה בו נפט והוא הפך לתגלית הנפט הראשונה של מדינת ישראל (הרבה לפני שיצחק תשובה הכריז על יום העצמאות הכלכלי שלנו).

מספר החביות שניתן להפיק ממנו, גם היום, אינו משמעותי במונחים עולמיים אך השדה עדיין נחשב לאחד ממקורות הנפט הבודדים במדינה. חלץ, דרך אגב, היה אחד מגיבוריו של דוד המלך.

נזילות ורווחיות יציבה

לפידות זו חברה שיש לה שלוש רגליים יציבות, רווחיות (יחסית), ובעלות פוטנציאל שנראה כרגע די מבטיח. פעילותה כקבלנית קידוחים מאוד רווחית, ולחברה יש כבר צבר הזמנות מכובד שסגור לשנתיים הקרובות; פעילות חיפושי הנפט מורכבת מרישיון יבשתי מוכח (שכבר מפיק נפט), ומשני רישיונות ימיים שכרגע נראים אטרקטיביים; קופת מזומנים נדיבה שמאפשרת לחברה גמישות פיננסית בפעילות הליבה, ויכולת בחירה רחבה בבואה להשקיע בתחומים אחרים. כמו כן, ללפידות יש מטה ניהולי די רזה, שלא מכביד על הוצאותיה. חלוקת דיבידנד קבועה (תשואה של 3.2%), ורכישה חוזרת של מניות עליה הוכרז באחרונה, יוכלו - במקביל למה שציינו לעיל - לתמוך במניה בשנה הקרובה.

מינוס עיקרי - הון צף נמוך, ואי ודאות

לפידות נסחרת לפי שווי קופתה, ומתחת להונה העצמי, וזה אומר שהשוק לא נותן ערך לפעילות חיפושי הנפט, ונותר די אדיש ליציבות בפעילות הקבלנית, וזה לגיטימי. הפוטנציאל הטמון ברישיונות "עוז" ו"אריה" עדיין רחוק מלהיות מוכח, וכנראה שהשוק לא רוצה ליטול סיכון מיותר. כמו כן, אי הוודאות בשוקי ההון כנראה מעיבה כרגע על תיק ההשקעות של החברה, ועל סיכוייו להמשיך ולהיות רווחי בשנה הקרובה. אשתקד יצר התיק הפסד כבד, ולמרות שהשנה הנוכחית יותר חיובית מזו שקדמה לה, משברי החוב באירופה עדיין עשויים לדרדר את שוקי ההון מטה. כמו כן, ההון הצף בחברה (19.4%) מקטין את מחזורי המסחר, ומונע ממשקיעים מוסדיים להיכנס להשקעה בחברה.

 לפידות