"משחק הכדורגל הוא אחת מהנאות החיים האלה, שמספקות תחושת שייכות, פורקן וחוויה ציבורית לכולנו, כולל הנשים שמגיעות בהמוניהן למגרשים", אומר ניצב ניסים מור, מפקד אגף מבצעים, שיטור וקהילה במשטרה, האחראי על שמירת הסדר באצטדיונים. "נכון שהיה רצף של אירועים אלימים, אבל אין להסיק מסקנות נחפזות ולחזור לימים בהם מגרש כדורגל נראה כמו מבצר צבאי עם שברי בקבוקים על החומות, גדרות תיל וקונצרטינות. המצב כאן לא כל כך נורא, אנחנו עוד רחוקים מארגנטינה הגדולה עם היציעים הענקיים והקטטות ההמוניות, ומהאלימות הקשה אצל השכנות יוון וטורקיה".
- זה נכון, אבל מה לעשות שאצלנו מצלמים ב-HD וקולטים שחקנים, עסקנים ואוהדים, שהם אלימים מספיק?
"גם זה נכון, אבל אסור שבגלל תמונות כאלה אנשים יחדלו להגיע למגרשים. שחקנים אלימים זה משהו שלא הכרנו, והטיפול בהם כבר בדרכו לבתי המשפט, אבל יש לנו גם מסר אחר לשחקנים: תנו כבוד למקצוע שלכם, כאלילים של בני נוער אתם אמורים לתת דוגמא אישית, במגרש ומחוצה לו".
כך, בתוך הכאוס שהשתלט על הכדורגל הישראלי, על כר הדשא וביציעים, בדיוני ועדות המשמעת ובכותרות העיתונים, מצטיירת דווקא המשטרה כמבוגר האחראי שמבקש להנמיך את הלהבות. חרף הסטיגמה שנבנתה בעשרות שנים של שוטרים אטומים או יס"מניקים אלימים במגרשים, עם האלות והקסדות, תרסיסי הגז, הסוסים וכלבי התקיפה, המשטרה ממליצה עכשיו לשרת הספורט, לימור לבנת, להימנע מהחזרת השוטרים למגרשים ולהפנות את משאבי המאבק באלימות לאמצעים אחרים - מטכנולוגיה מתוחכמת ועד לפעילות קהילתית יזומה שמבוססת על שיתוף הציבור.
ראש אג
טכנולוגיה
בראיון ל"גלובס", מציג מור אמצעים חדשים ודרכי פעולה שהמשטרה מתכוונת ליישם בעונה הבאה, בין היתר בהסתמך על ממצאים של קצין אבטחה שנשלח לאנגליה בחודש שעבר כדי ללמוד תורות לחימה חדשות למאבק נגד האלימות בכדורגל.
אמצעי ראשון מתייחס לסוגיית האוהדים המורחקים. "לא הקפדנו לאכוף את העניין הזה ואוהדים מורחקים חזרו למגרשים", מודה מור. "באנגליה נחשפנו לטכנולוגיה חדשה שיודעת לזהות פנים, זו מערכת שמצלמת מקרוב כל אדם שעובר בשערי הכניסה ושומרת את המאפיינים שלו בזיכרון. המערכת יוצרת הרתעה, אדם שצולם בכניסה יחשוש לעשות טעות, והיא גם יודעת לזהות אנשים שהוגדרו כמורחקים ולסרב את הכניסה שלהם. אנחנו הולכים לשים מצלמות כאלה בכניסה לכל שער באצטדיונים בארץ, כל אוהד כדורגל שיבוא למשחק יצולם".
רעיון נוסף ששוקלים במשטרה הוא הנפקת כרטיס אוהד, שבלעדיו לא יהיה ניתן להיכנס למגרשים. הכרטיס יאפשר למנוע כניסה מאוהדים "מסומנים", יכוון את המחזיק בו ליציע של קבוצתו בלבד ויאפשר למשטרה לדעת בזמן נתון מי בדיוק שוהה במגרש. "זה רעיון קצת מרחיק לכת, לכן לא נכפה אותו בשלב הזה אלא רק נמליץ להתאחדות ליישם אותו".
מספרי מורחקים ממגרשי כדורגל
אבטחה
"הנחת העבודה בעבר היתה שמשחק כדורגל הוא מקום לצרות", מסביר מור. "חשבנו שריבוי גדרות ושוטרים ימנעו עימותים, אבל האלימות רק התגברה. ואז הוחלט להתקדם, להוריד את הגדרות, כמו באירופה, וזה נעשה בחשש גדול מאוד. אחרי זה דרשו להוציא את השוטרים בגלל העלויות הגבוהות. העברנו את ניהול האירועים לחברות המסחריות, הקבוצות, עם פיקוח הדוק על חברות האבטחה שהן שכרו, אך מבלי להסיר מאתנו את האחריות הכוללת. היום, לפני כל משחק נפגש מנהל האירוע עם קצין המשטרה המקומי, שאמור לאשר או לדרוש שדרוג בתוכניות שמציג המנהל, עם דגש מיוחד על ההכשרות של המאבטחים, שכולם מקבלים את הסמכתם מחטיבת האבטחה של המשטרה".
- איך נקבע מספר המאבטחים?
"לפי כמות הצופים, אבל יש מגרשים ומשחקים שהזהירות בהם גבוהה מאחרים. בחיפה, גם כאשר קריית אליעזר מלא, לא תמצא יותר מ-40 שוטרים ו-200 מאבטחים. בבלומפילד רמת הזהירות גדולה בהרבה, ואנחנו דורשים לפחות 100 שוטרים. בליגות הנמוכות המספרים נמוכים בהרבה, למרות שלפעמים הבעיות שם לא פחות חריפות".
בשגרה, המשטרה נמצאת במגרש עם כוח קטן, סמוי וגלוי, ואילו במשחקים רגישים קצין נוטל את הפיקוד על האירוע. "אחרי שתי עונות, הנתונים מלמדים שלמרות הפחתה של 70% בכוחות השיטור, לא נרשמו יותר אירועי אלימות, להיפך. בדיעבד, הבנו שדווקא הגדרות יצרו גירוי פסיכולוגי שהוביל לאלימות, אבל מזה גם מבינים שלא יציאת השוטרים גרמה לאירועי האלימות האחרונים".
- עם כל הכבוד לתכנון המעמיק, חדרי הלבשה של שופטים וקבוצות יריבות בבלומפילד למשל ממוקמים בדיוק מתחת לשער 5, שבו יושבים האולטראס של הפועל ת"א. את התוצאה ראו בדרבי.
"זו תקלה, למרות שלא זו הסיבה להתפרעות, הקהל היה חם על אלי טביב והגיע למשחק במטרה להתפרע. בתחקיר האירוע נמצא שהיתה היערכות מוקדמת טובה, המשחק הוגדר כאירוע חריג והוקצו לו בהתאמה 200 שוטרים. גם ההחלטה לא לעלות ליציעים היתה נבונה, היה נכון להכיל את העצבים מתוך הבנה שהיציע מצולם ואפשר יהיה להגיע לכל אחד מהמתפרעים, כפי שאכן נעשה. הרי היתה יכולה להתקבל החלטה להכניס שוטרים בכוח ליציעים, אבל אנחנו יודעים שפעולה כזו עלולה ליצור נפגעים ואפילו הרוגים".
התפרעות אוהדים בדרבי התל-אביבי / צלם: שלומי יוסף
- עשרות עסקנים הסתובבו על הקווים במושבה ובווינטר.
"עוד תקלה, המאבטחים לא עשו את עבודתם, והשוטרים היו צריכים להעיף את העסקנים. במגרשים מסוימים היציע הכי בעייתי הוא יציע הכבוד, הוא מאפשר נגישות לכר הדשא והחבר'ה הטובים שמתרכזים בו אינם חפים משימוש באלימות".
לפי מור, בימים אלה מקיים אגף המבצעים הערכת מצב של תפישות העבודה שלו, במסגרת המדיניות החדשה שמבקשת לקבוע שרת הספורט לימור לבנת. "אין כוונה להחזיר את השוטרים למגרשים", הוא אומר, "המשטרה תמשיך לחתור לכך שאירועים ציבוריים ינוהלו על-ידי חברות אזרחיות, אבל אנחנו נחדד את הכשרת הכוחות בשאיפה שלפחות הקבוצות הגדולות יקימו יחידות אבטחה קבועות, שיכירו את הבעיות והאנשים מקרוב".
- בהודעה לעיתונות של נצ"מ שמעון שומרוני, נמסר שתעצרו שחקנים על כר הדשא.
"שמענו אמירות על כך שאם יוציאו אדום לשחקן שפגע בכוונה המשטרה תעצור אותו, זה היה קשקוש מקושקש. משטרת ישראל לא תיכנס לכר הדשא במהלך משחק ללא בקשת סיוע של שופט, אפילו בקטטה בין שחקנים. בווינטר ובמושבה הקטטה התפתחה בסיום המשחק".
קהילה
לפני כחצי שנה הורה המפכ"ל דנינו למזג את אגף המבצעים עם האגף לשיטור קהילתי. מור מפקד מאז על שני האגפים, וטוען כי מדובר במיזוג טבעי מאחר והקשר עם מתנדבים מהקהילה משמעותי ביותר באירועים מבצעיים גדולים שבהם קורסות מערכות, כמו רעידת אדמה, מלחמה ו... התפרעויות במגרשי כדורגל.
"אנחנו לא רוצים להיפגש בקצה של האירועים, אלא להיות שותפים לאירועים מההתחלה באמצעות סיוע, פיוס, גישור, יצירת מחויבות. כשאתה מכיר מישהו ואתה מחויב אליו, אתה יוצר אצלו ריסון מסוים. כשהייתי מפקד תחנת אשדוד התחברתי לאוהד הכי בעייתי וכל משחק הייתי מדבר איתו, מיוזמתי. למדתי להכיר אותו, והתחברנו, כשהייתי במגרש הוא היה הראשון להשליט סדר. מכאן אפשר להסיק גם על המאקרו. כל מי שיש לו יד בעסק הזה צריך למצוא את הדרך לקהל, שהוא גורם חשוב ומשמעותי. לקבוצה יש אחריות כלפי הקהל שלה, להיות איתו, לדבר, לעדכן אותו, לשתף אותו".
ניצב מור, שאשתו השוטרת בדימוס אימצה קבוצת כדורגל בשכונת רמת אליהו בראשל"צ ("היא מנהלת אותם, אפילו מכבסת להם את התלבושות"), מזכיר את מתקן הקט-רגל שבנתה המשטרה לפני מספר שנים בשכונות הערביות בלוד, במטרה להוריד את רף העוינות בין המשטרה לבין הערבים בעיר, ואז פורץ במונולוג על הכדורגל במגזר הערבי.
"אני שמח לראות קבוצות מהמגזר מצליחות, בני סכנין, לוד, כפר קאסם, יש שם אנשים נהדרים. זה שסכנין מצליחה בליגת העל, ויהודים משחקים בה, מרגש אותי חבל על הזמן, ותורם לנו כמשטרה. כשהייתי מפקד מחוז מרכז נתפסו בנתב"ג כמה שחקנים של סכנין שגנבו מוצרים מהדיוטי פרי. החבר'ה מהחקירות רצו לעצור אותם, אבל אמרתי להם, 'דיר באלאק לעצור בגלל איזה תיק מזורגג, תנו להם לעבור, אנחנו יודעים מי הם'. ביקשתי שיתקשרו למאזן גנאים ויאמרו לו שהם בדרך הביתה ללא מעצר, כדי לשמור על כבודם, אבל נזמן אותם לחקירה מהבית. למה להבעיר? בגלל דת וכדורגל יכולה לפרוץ מלחמה".
שוטרים במשחק כדורגל / צלם: שלומי יוסף
ענישה
בתפקידו הקודם כמפקד מחוז מרכז היה מור מעורב בפתיחת החקירה בתיק "הכדור המרכזי", שעוסק בחדירת ארגוני פשיעה לכדורגל. מור: "באגף המבצעים יש גופי מודיעין שמאתרים גורמים כאלה ואחרים בכדורגל. כעיקרון, אין חוק שאוסר על אדם המזוהה עם פשע לנהל עסק חוקי, כולל קבוצת כדורגל, אבל הטיפול בחדירת הפשיעה מבוצע על-ידי היחידות החוקרות".
מור מודה כי המשטרה מתייחסת בסלחנות לאוהדים שנעצרו על התפרעויות. "אנשים נעצרו ונפתחו תיקים רבים אבל ברוב המקרים הם לא תורגמו לכתבי אישום. אמרנו, לא נהרוס לבחור הצעיר, היתה סלחנות, אבל נראה שהגישה הזו לא עובדת, אז התחלנו להקפיד על הגשת כתבי אישום בשיפוט מהיר. בפגישה עם שרת הספורט והמפכ"ל נקבע שתיערך פנייה לרשות בתי המשפט לצורך הסדרה של שופטים עם התמחות בנושאי ספורט. כי גם שופט שמטפל בפשעים חמורים מתייחס בסלחנות לאוהד שפורץ למגרש.
"שיפוט וענישה יוצרים הרתעה, וזו המטרה. לפי הנחיית המפכ"ל נהיה נחושים, אבל עדיין חייבים לשמור על פרופורציות, נסתפק בהרחקות משמעותיות מהמגרשים, אין לנו כוונה לדרוש מאסרים בפועל על העבירות השכיחות במגרשי הכדורגל".
לרשימות נוספות של אמיר זוהר: posta.co.il
כתבות
ני"ע
