אינפלציה במחירי המזון בעולם? קבלו 3 מניות שייהנו מכך

מזג האוויר השחון באמריקה הלטינית והגידול ביבוא הסיני הביאו את מחירי פולי הסויה לשיא כל הזמנים ■ שלוש חברות שצפויות להרוויח מגל עליית המחירים

באחרונה התחדשו החששות מאינפלציה במחירי המזון, שעה שמחירי פולי הסויה החלו מתקרבים לרמות השיא שנרשמו במהלך משבר המזון של 2007-2008. העלייה במחירים היא נגזרת של מזג האוויר השחון באמריקה הלטינית וגידול ביבוא הסיני, שהובילו לירידה ברמות התפוקה.

פולי הסויה משמשים בין היתר כמזון לבעלי חיים (בקר, עופות ועוד) וכן כמקור לשמן במוצרי מזון שונים, והם מהווים חלק ממוצרי היבוא החשובים בסין.

לאחר שבחודש האחרון זינק ב-10%, כיום עומד מחיר פולי הסויה על 15.6 דולר לבושל, והאנליסטים מעריכים כי המחיר צפוי לשבור את השיא של כל הזמנים - 16.3 דולר לבושל. בהתאם ביקשנו משלושה בתי השקעות מובילים להמליץ במיוחד עבור "גלובס" על חברות שצפויות ליהנות מהתייקרות מחירי המזון בעולם.

כיל: תיהנה מביקוש גובר לדישון

יצרנית הדשנים כיל מספקת אשלג ופוספט, שהם שניים משלושת אבות המזון הבסיסיים שלהם נזקק הצמח על מנת לייצר יבול. בסיס לקוחותיה של החברה הם חקלאים בכל רחבי העולם, ולכן בין רווחיותם של החקלאים לרווחיה של כיל קיים קשר הדוק.

העלייה במחירי המזון בעולם מבוססת בעיקרה על העלייה במחירי הסחורות החקלאיות. הגידולים העיקריים - סויה, תירס וחיטה - נסחרים בבורסות הסחורות ברמת מחירים גבוהה, אשר משקפת את ההיצע המוגבל אל מול הביקוש הגואה לגרעינים.

כתוצאה מכך, רווחי החקלאים גואים גם הם, ובמקביל, הנכונות שלהם לרכוש ולשלם יותר על דשנים על מנת להגדיל תפוקה נמצאת גם היא במגמת עלייה.

התסריט הסביר הוא המשך עלייה בביקוש לסחורות חקלאיות, כתוצאה מהמגמות העולמיות של שיפור ברמת החיים מול הירידה בשטחי המזרע לחקלאות. הדרך לספק ביקושים אלה היא באמצעות גידול בתפוקה החקלאית ליחידת שטח. גידול זה יושג על-ידי דישון אופטימלי, שמשמעו גידול בביקוש לדשנים, אשר לדעתנו יתגלגל ויהפוך לעלייה במכירות וברווחיהן של יצרניות הדשנים - ביניהן כיל. אנו ממליצים על המניה "קנייה" במחיר יעד של 53 שקל, גבוה ב-24% ממחירה הנוכחי.

*** הממליץ: גיל בשן, אנליסט בכיר אי.בי.אי

מונסנטו: יתרון החשיפה לשווקים מתפתחים

אחת מהחברות שמושפעות לחיוב מעליית מחירי הסחורות היא חברת מונסנאטו (סימול: MON), יצרנית הזרעים הגדולה בעולם.

לחברה שני תחומי פעילות עיקריים בתחום החקלאות: ייצור זרעים וייצור קוטלי חרקים. מונסנאטו פועלת לייצור ואספקת זרעים מהונדסים גנטית. נוסף לכך, היא מייצרת קוטלי חרקים, עשבים ומוצרים נוספים אשר מסייעים לחקלאים להגדיל ולשבח את כמות ואיכות היבול.

לאחרונה פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון השני, והכתה את התחזיות, בעיקר על רקע עלייה חדה במכירות הזרעים וגידול בפעילות בדרום אמריקה ובשווקים המתעוררים. מיצובה הנוכחי בשווקים המתפתחים מעניק לה יתרון בר-קיימא לצמיחה בשנים הקרובות, על רקע הגידול במעמד הביניים במדינות אלו.

נוסף לכך, צנרת המוצרים העתידיים של החברה עשירה ומגוונת, הודות להשקעות הגבוהות שבוצעו בשנים האחרונות במחקר ופיתוח, שמאפשרים לה להוציא מוצרים נוספים מדי שנה. מוצרים אלו, כגון זרעים מהונדסים גנטית, נהנים מביקוש עולה בקרב החקלאים, על רקע מצוקת השטחים לגידול והצורך בניצול מקסימלי של השטחים הנוכחיים.

נוסף לכך, משרד החקלאות האמריקני (USDA) צופה ששטחי גידול התירס ב-2012 יגיעו לרמה הגבוהה ביותר מאז 1937. זהו בהחלט נתון מעודד, שכן 40% מהכנסות החברה מקורן ממכירת זרעי תירס. עם זאת, נציין כי החברה נסחרת במכפיל רווח נוכחי של 21.9, גבוה ביחס למתחרותיה בענף.

*** הממליץ: יוטב קוסטיקה, מנהל השקעות סיגמא

אבוג'ן: הסכמי פיתוח חדשים יאיצו במניה

אחת החברות אשר להן פוטנציאל מצוין לאפשר התמודדות עם משברי המזון הגלובליים היא דווקא חברה ישראלית הנקראת אבוג'ן.

לחברה טכנולוגיה המאפשרת לה לזהות גנים האחראים על תכונות ספציפיות בצומח, שאמורים לשמש את חברות הזרעים הגדולות בעולם בפיתוח זרעים חדשים, שיכילו תכונות אלו, כגון התמודדות עם יובש ומליחות, הגדלת יבול ושיפור עמידות כנגד מזיקים.

הטכנולוגיה של החברה אמורה להאיץ תהליכים של השבחה גנטית, שבעבר היו לוקחים עשרות שנים, אך כעת ייקחו פחות מעשור. החברה כבר חתמה חוזים עם כל יצרניות הזרעים המובילות בעולם לשם מסחור התכונות ביום מן הימים, אך מכיוון שעדיין מדובר בכמה שנים, היא השכילה לחתום עסקאות שיכללו תשלומים על מחקר ופיתוח של המוצרים.

חברת הזרעים הגדולה בעולם מונסנאטו רכשה 13% ממניות החברה לפי שווי של 5.5 דולרים למניה, ואילו באייר הגרמנית רכשה כ-5% מהחברה לפי שווי של 6.95 דולרים למניה. כך מצאה עצמה הנהלת החברה, בניגוד לחברות ביו-טק צעירות אחרות, ללא צורך לרדוף אחר מקורות מימון, ועם שקט תעשייתי לפיתוח וקידום המוצרים והמודל העסקי. בקופת החברה יש כיום כ-60 מיליון דולר, ואת הוצאותיה בשנים הקרובות היא צפויה לממן באמצעות הסכמי המחקר והפיתוח שלה. הסכמי פיתוח חדשים או הבשלה של פרויקטים עשויים להוות זרז להמשך עלייה במחיר.

*** הממליץ: יותם עירוני, אנליסט בכיר אלטשולר-שחם

22
 22