מתיחות רבה קיימת ביוון לקראת הבחירות שאמורות להיערך ביום ראשון הקרוב. המדינה, שנהינתה עד כה משיעור ההתאבדויות הנמוך בעולם, סובלת בחודשים האחרונים מגל התאבדויות חסר תקדים שהחל בתחילת אפריל עם התאבדותו הפומבית של פנסיונר בן 70 שמחה על קיצוצים בפנסיה שלו. כעת, חוששים אנליסטים רבים כי הבחירות הקרובות ביוון עלולות להוות את אבן הדומינו שבעקבותיה יוון תיאלץ להיות המדינה הראשונה שתפרוש מגוש האירו.
כזכור, הממשלה היוונית בראשותו של לוקאס פפדמוס, התחייבה במסגרת תוכנית החילוץ שהצילה אותה מפני חדלות פרעון, לבצע קיצוצים פיסקאליים נרחבים, בין היתר גם קיצוצים בפנסיות ופיטורים של עשרות אלפי עובדים במגזר הציבורי.
האנליסטים אומנם מצפים כי הממשלה שתיבחר תתמוך בצעדי הצנע שיזמה הממשלה הקודמת. עם זאת, באותה נשימה הם מוסיפים כי הממשלה החדשה ודאי תנסה לנהל משא-ומתן חדש עם מדינות גוש האירו וקרן המטבע העולמית, שהעניקו לה חבילת חילוץ שנייה בהיקף של 130 מיליארד אירו, על ההתחייבויות שלה בתמורה לקבלת החילוץ. בין היתר היא תנסה להפחית את הקיצוצים הכואבים שמתסיסים את הרחוב היווני וגורמים לאי יציבות פוליטית.
"אחת הבעיות היא שלממשלה היוונית נגמר מהר הכסף, כך שהיא תהיה חייבת להשלים עם הקיצוצים שעליהם היא הכריזה, לא תהיה לה ברירה", מעריך אנליסט ב-UBS. "אך תמיד נשאלת השאלה האם יוון בכלל מסוגלת לבצע את אותם קיצוצים פיסקאליים שמכרסמים במבנה החברתי שלה ומוציאים את האנשים לרחוב? האם בניסיון להימנע מכך היא בסופו של דבר תהיה המדינה הראשונה שתפרוש מגוש האירו".
כאמור, כל ממשלה שתיבחר תצטרך להוציא לפועל בטווח המיידי קיצוצים בהיקף של 3 מיליארד אירו ועוד כ-12 מיליארד אירו בטווח של השנה הקרובה, זאת במטרה להוריד את יחס החוב תוצר שלה לרמה של 117%, לעומת יחס של 160% כיום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.