השבוע נציין את ל"ג בעומר, המסמן גם את תחילת "עונת-החתונות". על פי האתוס הישראלי שעליו רובנו גדלנו, אחרי החתונה קונה הזוג הטרי את דירתו הראשונה, שבה תוקם משפחתו החדשה.
אז זהו, שזהו רק אתוס. הימים שבהם רכישת דירה הלכה יד ביד עם חתונה פסו מן העולם, או לפחות מישראל - המדינה השלישית היקרה בעולם בנדל"ן למגורים, על-פי מחקר של Knight Frank שהתפרסם בחודש שעבר.
לזוגות צעירים רבים שרק התחתנו אין ההון העצמי הנדרש (ואת ההורים עם הכיסים הנדרשים) כדי לקנות דירה בישראל בעזרת משכנתא. המדובר בסכום שנע סביב 430 אלף שקל, כלומר 40% מ-1.08 מיליון שקל - המחיר הממוצע לדירה בישראל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
כבר נכתב כאן לא מעט בעבר על מחירי הדירות הגבוהים בישראל ביחס למשכורת הממוצעת שמרוויחים שכירים במדינה, יחס שמיתרגם למספר האסטרונומי - 130 משכורות חודשיות הדרושות לישראלי ממוצע על מנת לרכוש לעצמו דירה. גם העובדה שיותר מ-500 אלף משקי בית מתגוררים בשכירות במדינה היכתה גלים והצליחה להפתיע אפילו את ותיקי ענף הנדל"ן.
מלכוד השכירות
עם כל המודעות ליוקר הדיור בישראל, מעט עגום לגלות שרק 16.5% מהנשואים הטריים רוכשים דירה לכבוד חתונתם - רק שישית מהישראלים יכולים להרשות לעצמם להתחיל את חייהם בבית משל עצמם, כך מנתוני משרד השיכון.
מעיבוד נתונים של בנק ישראל ושל הלמ"ס, שביצעו לבקשת "גלובס" יוסי שבת ויהורם אלבז מהאגף למידע וניתוח כלכלי במשרד השיכון, עולה כי מתוך 12,936 זוגות נשואים טריים בישראל - כאלה שטרם מלאה שנה לנישואיהם - רק ל-2,133 יש דירה משל עצמם. במילים אחרות: מתוך 25,872 כלות וחתנים, רק 4,266 יהפכו לבעלי דירה סמוך לאחר ליל כלולותיהם.
חשוב לציין כי רק חלק קטן מהישראלים בא בברית הנישואין כשבבעלותו דירה. ממחקר שערכה ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה, עולה כי שיעור משקי הבית שבהם לאחד מבני הזוג היתה דירה לפני החתונה נע סביב 8%-12% לאורך השנים (למרות הגיל המתקדם שבו רבים מהישראלים נכנסים כיום לברית הנשואים). כלומר, מתוך אותם 2,133 זוגות שבבעלותם דירה עם נישואיהם, רק ל-170 עד 256 היתה דירה לפני החתונה.
לפי נתוני משרד השיכון, גם אחרי החתונה, בשנים הראשונות לנישואיהם, מצליחים מעטים לצאת ממעגל השכירות (או מגורים אצל ההורים) ולהפוך לבעלי בית. לפי נתוני משרד השיכון, רק ל-28% מהזוגות הנשואים במשך שנה יש דירה; וביום הנישואין השני שלהם, ל-32% מהזוגות תהיה דירה. דהיינו, גם אחרי שנתיים של נישואין, רק שליש מהזוגות מצליח לרכוש דירה.
עד לשנת הנישואין החמישית, מגיעים כ-43% מהזוגות הנשואים לדירה משל עצמם - עדיין, פחות ממחצית ממשקי הבית. וכאן אנחנו כבר משתמשים בהגדרה "משק בית" במקום "זוג", כי לרבים מהם כבר נולדו ילד או יותר. והמשפחות הצעירות הללו משלמות שכר דירה בגובה 3,193 שקל לחודש בממוצע, על-פי נתוני הלמ"ס. כלומר, בחמש שנים מאבד כל משק בית כזה כ-192 אלף שקל שהוציא על שכר דירה, סכום שהיה עשוי להוות כמעט מחצית מההון העצמי הנדרש לרכישת דירה ממוצעת - מה שמרחיק אותו עוד יותר מחלום הדירה בבעלות.
רק לאחר שמונה שנות נישואין, מגיע המפנה: בשלב זה, רוב הישראלים (52%) שצלחו שמונה שנות נישואין הם בעלי דירה משל עצמם - מתוך 298 אלף זוגות, לכ-155 אלף יש כבר דירה.
ל-57% מהזוגות שחגגו עשור לנישואיהם יש דירה משל עצמם, ואחרי 20 שנה של חיים משותפים, השיעור מגיע ל-68%.
שימו לב: אחרי 20 שנה, כשייתכן שילדם הבכור כבר מתגייס לצבא ועוזב את הקן, 32% מהזוגות בישראל עוד לא הגיעו לדירה. בחתונת הכסף, אחרי 25 שנות נישואין, כששיער שיבה כבר מבצבץ בדרך כלל על הראשים, שיעור המחזיקים בדירה מגיע ל-71%. ראוי להדגיש שהשיעורים הם מצטברים, כלומר: 71% מהישראלים שנשואים עד 25 שנה (ייתכן שהם נשואים פחות שנים מכך), הם בעלי דירה.
ומה לגבי מי שנשוי 30 שנה ומעלה? בפלח זה, שיעור הבעלות על דירה בקרב הנשואים עומד על 78%, כך ש-22% מהישראלים - למעלה מחמישית - מתים חסרי-נכסים. אבל אולי גם חסרי דאגות.
שוב עולים על הגדר
מניתוח כלכלי שערכה ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה, עולה כי בחמש השנים האחרונות פחת מספר הזוגות הנשואים שרכשו דירה בשנתיים הראשונות לנישואיהם: 25% מהזוגות שנישאו בחמש השנים האחרונות רכשו דירה בשנתיים הראשונות לנישואיהם; זאת, לעומת זוגות שנשואים מעל 16 שנה, ש-51% מהם רכשו דירה בשנתיים הראשונות לזוגיותם.
"פירוש הדבר, שהיום קיימת נטייה של הזוגות הצעירים לעכב את רכישת הדירה בשל המצב הכלכלי או בשל אי הוודאות הקיימת בשוק", אומרת דגני.
לדברי דגני, שיעור משקי הבית שבהם לאחד מבני הזוג הייתה דירה לפני החתונה, נע בין 8% ל-12% לאורך השנים. "שיעור הזוגות הצעירים שלאחד מהם יש דירה בבעלותו אמנם עולה, אך זאת בשל העלייה בגיל הנישואין, הגורמת לכך שאחד מהם מכניס דירה למשק הבית החדש".
מדוע הזוגות הצעירים של היום אינם ממהרים לרכוש דירה? דגני מסבירה כי "עליית המחירים הדרסטית", שהחלה ב-2009, "הרחיקה זוגות צעירים משוק הנדל"ן, ואת מקומם תפסו באותן שנים בעיקר המשקיעים שנמלטו מהבורסה. קבוצות הרכישה שפרחו באותה תקופה גם הן לא הצליחו לתת מענה של ממש לזוגות הצעירים. בשנה וחצי האחרונות, הצטרפה לכך אי הוודאות במשק, כאשר דובר על כוונת הממשלה להציף את השוק בדירות ולהביא לירידת מחירים גם באזורי הביקוש. הדבר הוביל לכך שזוגות צעירים, שעד לאותה עת שקלו רכישת דירה, שוב 'עלו על הגדר' והם ממתינים לירידת המחירים המשמעותית שטרם הגיעה".
התחתנתם? תוציאו 14% יותר על דיור
ככל שמספר שנות הנישואין עולה, ככל שהמשפחה מתרחבת, וככל שמשדרגים לדירה גדולה יותר, כך גם גדלה כצפוי ההוצאה החודשית על דיור.
על-פי נתוני הדיור בסקר הוצאות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (האחרון שפורסם נכון ל-2009), ההוצאה על דיור של יחיד שבבעלותו דירה עמדה על 3,109 שקל לחודש.
מיד כשמתחתנים וקונים דירה לשניים, מזנקת ההוצאה החודשית על דיור ב-14% ל-3,531 שקל. בשלב שבו כבר יש שני ילדים, ההוצאה צומחת ב-3% בהשוואה להוצאה על דיור של זוג. בילד השלישי, ההוצאה מגיעה ל-3,731 שקל לחודש, 6% יותר מההוצאה של זוג.
חשוב לזכור כי נוסף למשכנתא של כמעט 4,000 שקל לחודש, יש למשפחה עם ילדים בגיל הרך הוצאות חודשיות נוספות בסך אלפי שקלים על מסגרות חינוך פרטיות, בהעדר חינוך חינם לילדים עד גיל טרום-חובה. כך שעוד לפני שהתחיל החודש - שבמהלכו עוד צריך לקנות מצרכים בסיסיים, דלק ועוד שירותים ומוצרים - משילה מעליה המשפחה הממוצעת סכום השווה לפחות לשכר ממוצע שלם.
אגב, ההוצאה על דיור של משקי בית השוכרים דירה היא רק שני שליש ההוצאה של משלמי המשכנתא: השוכרים הוציאו 2,408 שקל לחודש בממוצע על דיור בשנת 2009, לעומת 3,497 שקל לחודש בממוצע שהוציאו בעלי הדירות.
ובהקשר הזה, כדאי לזכור שיש לא מעט משפחות שיש בבעלותן דירה, אך הן משכירות אותה ושוכרות דירה במקום אחר בו הן מעדיפות לגור, הרבה פעמים מסיבות של איכות חיים וחינוך לילדים.
כמו שאמר לנו לאחרונה ראש משפחה ששוכר דירה בראשון לציון ומשכיר דירה בבאר יעקב: "פה אני גר בדירת 3 חדרים חדשה יחסית, בשכונה מאד שקטה ומטופחת, ובאזור נגיש לכל הקניונים, לכניסה לעיר, לאיילון ולכביש 4. אני נהנה מאיכות החיים שאני מחפש ואני משלם 4,000 שקל לחודש".
התפלגות הוצאה על דיור
המרוץ לדירה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.