"הישראלים לא פראיירים, מחכים שמחירי הדירות יירדו"

לוחות הזמנים בענף הנדל"ן אינם קבועים, בלשון המעטה. הבירוקרטיה המפורסמת, העבודה מול הרשויות והסכמי יזמים עם בעלי קרקע יכולים להימשך שנים רבות. עסקת קומבינציה שחתמה לאחרונה חברת שמשון זליג, שתאפשר לחברה לבנות בקרוב 54 דירות ברחוב אבשלום חביב בשכונת רמת אביב ג', מאפשרת הצצה לעולם העסקאות הסבוך הזה. שוקי זליג (52), מנכ"ל משותף בחברה, שעבד על העסקה תשע שנים, מספר על דרך החתחתים שעבר.

זליג: "זה היה מסובך - אפשר לכתוב על זה ספר. התחלנו בפברואר 2003, אז קנינו את החלק הראשון בקרקע, 0.14% מ-4.6 דונם שהיו בבעלות 42 בעלי קרקע פרטיים. גם לעירייה היו זכויות וגם אותן רכשנו. עשינו את העסקאות דרך חברות נאמנות כדי שלא ידעו שאנחנו מתעניינים בקרקע. בעלי הזכויות לא היו מאוחדים וזה היה עוד גורם להתמשכות העסקה. בסופו של דבר חתמנו עסקת קומבינציה בשיעור 48.5% וגם הסכם שירותי-בנייה עם חלק מהבעלים".

- מה הדבר הכי מסובך?

"ריבוי בעלויות על הקרקע. זה אופי מזרח תיכוני כזה. במזרח התיכון כל אחד תמיד מסתכל לראות מה קיבל השכן. מספיק שיש מישהו שמחזיק אפילו מ"ר אחד בשטח, הוא יכול לתקוע את הפרויקט. הכי חשוב זה אמון ובשביל זה צריך גילוי מלא כלפי כולם. אם מבטיחים משהו לאחד ומשהו אחר לשני, זה מתגלה ויכול לטרפד את העסקה כולה. צריך שיתוף פעולה עם כולם בכל השלבים. עסקת קומבינציה זו חתונה, עם הבעלים ועם החברה".

- 54 דירות על 5 דונם בצפון תל אביב? למה לא לבקש תוספת זכויות?

"אפשר, אבל המשמעות היא עוד 5 שנות המתנה. בקשה להגדלת זכויות תגרור מאות התנגדויות, ייקחו אותנו לבתי משפט ומשם אי אפשר לדעת איך זה ייגמר ומתי".

- מה דעתך על המצב היום בענף? על המחירים?

"ישראלים לא פראיירים. הם מקשיבים לשר השיכון שאומר שהמחירים יירדו ומחכים. הם באים למשרדי המכירות ושואלים אם המחירים כבר ירדו. אנחנו בשוק של ביקוש והיצע נמוכים - השוק מנומנם, ואני חושש שנגיע שוב למה שקרה ב-2008 וקפיצת מחירים כמו שהייתה אז לא טובה לאף אחד. אנחנו נמצאים היום בקצה גבול היכולת של הרוכשים מבחינת אפשרות התשלום".

הצעדים שננקטו עד עכשיו לא משפיעים?

"אני לא יודע עד כמה כלים יש למדינה כדי לפתור את הבעיה. זה יותר משיווק קרקע. זה פיזור אוכלוסיה וחינוך. היום ישראלים לא מוכנים ללכת לגור מדרום לבאר שבע ושם הקרקע. זה תהליך. צריך להביא קודם כל אוכלוסייה למקום, לפתח מערכת חינוך ותחבורה. מדובר בתהליכים ארוכים והמדינה שלנו לא טובה בראייה ארוכת טווח. דואגים למחר בבוקר ולבחירות, ורק מכבים שריפות. אי אפשר ככה לפתור את הבעיות האמתיות".