"הממשלה העלתה את מס הבורסה והפסידה מיליארדי שקלים"

עכשיו זה רשמי. אחרי ירידה של יותר מ-50% במחזורי המסחר בת"א ניתן להכריז רשמית - הבורסה באחד העם בדיכאון. בעוד ששר האוצר יובל שטייניץ ובכירים אחרים מתגאים בכל פורום אפשרי בהישגי המשק הישראלי, הכוללים אבטלה נמוכה וצמיחה גבוהה, משקיעים רבים שואלים את עצמם בחודשים האחרונים מדוע המצב הריאלי של המשק לא בא ליידי ביטוי גם בשוק ההון? מדוע בורסת ת"א אינה מצליחה להדביק את הפער שניפתח מול הבורסות השונות באירופה ובארה"ב?

במסגרת פרויקט שנועד לבחון את המצב הקשה שאליו נקלעה הבורסה בישראל, ערכנו ב"גלובס" סדרת כתבות שעסקו בגורמים המרכזיים שגרמו ל"התייבשות" הבורסה. בין היתר ניתן לציין את המחאה החברתית שפגעה בחברות החזקות, בריחתם של המשקיעים הזרים, הגברת הרגולציה שהגבילה את פעילותן ורווחיהן של המוסדות הפיננסים והחברות הגדולות.

הזרים נטשו את הבורסה עם המעבר לשווקים המפותחים

המוסדיים מעבירים את החסכונות שלנו לחו"ל

שוק ההנפקות: שחקני הנוסטרו בדרך החוצה

תעודות סל - המוסדיים כבר בורחים

הצעות רכש: המחיקה הגדולה של המניות הקטנות

כצמן: "עודף הרגולוציה זורע את המשבר הבא"

אילן פלטו: "נטל הרגולציה בשוק - טירוף מערכות"

גילעד אלטשולר: "הבורסה הצטמצמה ל-15 מניות"

יש התולים את מצבה של הבורסה במתיחות עם איראן, שבעקבותיה המשקיעים הזרים הדירו רגליהם מישראל, או את המעבר של ישראל מהשווקים המתפתחים לשווקים המפותחים, ואף את המחאה החברתית שבעקבותיה רווחי החברות הציבוריות, ובייחוד הקמעונאיות הגדולות צנחו בעשרות אחוזים. אולם, עד כה לא הייתה התייחסות מספקת להעלאת המס על רווחי הון בבורסה, החלטה אותה אימצה הממשלה במסגרת המלצות ועדת טרכטנברג.

לכן, נשאלת השאלה האם העלאת המס על רווחי הון (מ-20% ל-25%) הורידה את תיאבון הסיכון של המשקיעים ואיתו גם מחזורי המסחר? וכפועל יוצא מכך, האם החלטה זו לא גרמה לפעולה ההפוכה שלשמה היא נוצרה והורידה את הכנסות המדינה?

מהפרוטוקולים שפירסם בנק ישראל בחודש מארס, עולה כי גם חברי הוועדה המוניטרית תומכים בדיעה לפיה "התייבשות" המחזורים הבורסה נובעת בין היתר מהעלאת המס על רווחי הון. זו הפעם הראשונה שבבנק ישראל דנו בפורום מצומצם בסנטימנט השלילי בבורסה. לפי בנק ישראל, העלייה בסיכונים הגיאו-פוליטיים בעקבות האביב הערבי והאיום האיראני אינה הגורם העיקרי לירידות בבורסה, מה גם שלא חלה עלייה ניכרת במרווחי ה-CDS (חוזי ביטוח על אג"ח ממשלתיות המגנות על מחזיקי האג"ח מפני חדלות פירעון), מה שמחזק את טענות בנק ישראל.

"חשוב להבין, המס על הבורסה הוא גם מס על הפנסיה"

אחד ממובילי המאבק בהעלאת המס על הבורסה ומי שאירגן את "שביתת הסוחרים" אותה סיקרנו "בגלובס" בהרחבה, הוא שגיא טובי, סוחר מניות עצמאי שהרגיש על בשרו את הירידה החדה במחזורי המסחר, עניין שפגע בהכנסות שלו. "המון סוחרים התייאשו ופשוט נמאס להם", אומר טובי בראיון ל"לגלובס". אני הייתי מגלגל עד 5,000 אופציות בחודש ובגלל חוסר הנזילות שנוצרה אני מגלגל כיום רק 500 אופציות".

טובי, שקרא בעבר להתפטרותה של מנכ"ל הבורסה אסתר לבנון, בשל מה שהוא מכנה "הפאסיביות שלה לנוכח המצב", טוען גם כי משקיעים רבים שטחו בפניו את המצוקות שלהם ואמרו לו כי "ביום שהם לא יוכלו לגלגל 1,000 אופציות ביום הם יסגרו את הבאסטה".

"חשוב להבין שכולם מפסידים מהמהלך", אומר טובי. "כל הבתי השקעות והבנקים תומכים בדיעה שלי, משום שהם מבינים שהעלאת המס על רווחי הון פוגעת להם ברווחים. אם אני סוחר פחות וגברת כהן מחדרה משקיעה פחות אז גם ההכנסות שלהם מעמלות פוחתות ובסופו של דבר הם משלמים פחות מס למדינה, כך שכולם צריכים להפנים - המס על הבורסה הוא גם מס על הפנסיה".

טובי טוען גם אחת ההשלכות למס הגבוה על רווחי הון היא עלייה במחירי הנדל"ן ובייחוד בדירות להשקעה. "אם לגברת כהן אין סיבה להחזיק את המיליון שקל שהיא חסכה במשך הרבה שנים בפק"מ בבנק, משום שהוא מעניק לה 2% לשנה נומנילית, כך שמבחינה ריאלית הרווח שלה הרבה יותר קטן, ומצד שני אין לה סיבה להשקיע בבורסה בגלל העמלות והמסים הגבוהים, אז בסופו של דבר היא תרכוש דירה להשקעה ותשכיר אותה".

המספרים מדברים בעד עצמם

אומנם העלאת המס על רווחי הון פגעה פגיעה אנושה בסוחרים ובמשקיעים הפרטיים, אך נשאלת השאלה האם היא אכן מקיימת את המטרה שלשמה היא נוצרה ומעשירה את קופת המדינה? לפי מחקר שפורסם במכון אדם סמית' בארה"ב ובחן את ההשפעה של העלאת המס על רווחי הון התשובה לכך היא לא. המחקר הצביע על כך שבכל פעם שממשלת ארה"ב הורידה את שיעור המס על רווחי הון מרמה של 25% גביית המס עלתה.

כך למשל, ב-1986 שיעור המס על רווחי הון עמד על 20%, וגביית המס מרווחי הון באותה שנה הסתכמה ב-97 מיליון דולר. שנה לאחר מכן, ב-1987, הממשל קיבל החלטה להעלות את שיעור המס לרמה של 28% כדי להעלות את הכנסות המדינה ולמרבה ההפתעה, התוצאה הייתה הפוכה וגביית המס צנחה בכ-64% והסתכמה ב-59 מיליון דולר. לאורך השנים ארה"ב אף הגדילה את שיעור המס על רווחי הון לרמה של 33%, אך גביית המס המשיכה לצנוח. מנגד, כאשר הממשל האמריקני החליט להוריד את שיעור המס לרמה של 15% ב-2003, אז גביית המס עלתה בעשרות אחוזים.

ביסוס מסוים לנתונים שעלו מהמחקר האמריקני, ניתן לקבל מנתוני הגירעון התקציבי וגביית המיסים בישראל. לפי הנתונים, הגירעון התקציבי הסתכם במארס בכ-4.3 מיליארד שקל, לעומת גירעון של חצי מיליארד שקל בלבד במארס אשתקד. את ההתרחבות בגירעון ניתן להסביר בין היתר בירידה של 15% מגביית המיסים על רווחי הון בחודש זה, עובדה שתומכת בעמדותיהם של המתנגדים להעלאת המס.

בנוסף לכך, מניתוח פשוט של נתוני גביית המיסים ניתן לראות את הירידה החדה בהכנסות המדינה ממיסוי רווחי הון החל מהמחצית השניה של שנת 2011. הנתון של חודש דצמבר 2011 שמייצג את הגביה מהציבור בנובמבר היה רק 24 מיליון שקל ברוטו. בחודש פברואר גביית המסים הכןללת משוק ההון הסתכמה ב-264 מיליון שקל, ירידה של 31.4% לעומת פברואר אשתקד. בגביית המס מניירות ערך חלה ירידה חדה יותר של 57% לעומת החודש המקביל ב-2011.

אסתר לבנון, מנכ"ל הבורסה באחד העם, תומכת אף היא בטענה כי העלאת המס על רווחי הון בבורסה הייתה אחד הגורמים לירידת המחזורים ולחוסר הנזילות, ביחד עם בריחת המשקיעים הזרים וביצוע רפורמות רגולטוריות מקיפות. בהרצאה שהעניקה לבנון לפני כחודש באוניברסיטת בר-אילן, היא הודתה כי אכן קיימת בעיית נזילות קשה, ובעוד שהשקווים בעולם היו שותפים לבעייה זו עד תחילת 2012, מינואר אותה שנה המחזורים בבורסת ת"א המשיכו לצנוח, ואילו בבורוסות האירופיות והאמריקניות, חל מפנה והם החלו לעלות.

באותה הרצאה לבנון טענה כי היא תומכת בשינויים שנעשו במשק הישראלי בחודשים האחרונים, כולל קביעת המגבלות הרגולטוריות על החברות הגדולות והגופים הפיננסים (ועדת חודק), אך היא תולה את בעיית הנזילות של הבורסה בכך שכל הגורמים שהובילו לבעייה קרו בתקופה קצרה מאוד "והכבידו על השוק הישראלי החול והמסכן", כהגדרתה. "רפורמות זה דבר חשוב, אך יש לעצור לרגע ולשאול האם החולה המסכן (שוק הוון) אינו סובל מטיפול עודף על ידי רופאים רבים מדי".

לבנון הוסיפה גם שבעיית הנזילות בבורסה משפיעה גם על הפנסיות של כולנו. "הגופים הפיננסיים משערכים את קרנות הפנסיה מדי יום ומתבססים על המחירים בבורסה, כך שאם השוק אינו נזיל מספיק אז הדבר משפיע גם על כספי הפנסיה".

"זה פשוט מאוד, מאז שהממשלה העלתה את המס כולנו מפסידים"

אלי שני, בוגר הטכניון בכלכלה וניהול ואחד משותפיו של טובי במאבק להורדת המס על רווחי הון, טוען כי הוא סוחר בבורסה כבר יותר מ-20 שנים, בעיקר במניות. שני טוען כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה וכי מה שהבורסה הישראלית חוות כעת הוא למעשה שידור חוזר של שנת 1994. בשנה זו החליטו ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל, ושר האוצר בייגה שוחט להטיל מס על רווחי הון בשיעור של 10%, (לאחר שמספר שנים לפני כן המס בוטל לחלוטין).

"ביום המסחר הראשון שלאחר ההודעה על המס הצפוי, הביאה להיצעים של מיליארדי ש"ח והממשלה בצעד מהיר הודיעה שאפשר יהיה לקזז רווחים והפסדים. יום המסחר הסתיים בירידות של כ-10% בממוצע, וגם בכל פעם שהמס עבר קריאה בכנסת נרשמו ירידות נוספות", מתאר שני.

"המס נכנס לתוקף בתחילת 1995, מחזורי המסחר קרסו ל 30 מיליון שקל בלבד ,לא היו למדינה הכנסות והמס בוטל כעבור מספר שבועות. כתוצאה מירידות השערים בבורסה נרשמו פדינות כבדים בקופות הגמל, אנשים ראו את התשואות השליליות שהשיגו הקופות, וחלקם פדו את כספם, הקופות נאלצו למכור מניות ואג"ח ובנק ישראל נאלץ בהמשך לקנות אג"ח בבורסה כדי להפסיק את המפולת", דברי שני. ( מאז הממשלה הספיקה להעלות שוב את המס על רווחי הון שתפח לכדי 25% כיום) "זה פשוט מאוד הממשלה העלתה את המס על הבורסה ומאז כולנו מפסידים".

שני טוען שכחלק ממאבקו בהפחתת המס על רווחי הון הוא ניהל קשר עם מספר גורמים בשוק ההון ואף שלח נייר עמדה לוועדת טרכטנברג בה הוא שטח את טענותיו וביקש לתהות האם העלאת המס לא תפגע בגופים המוסדיים ולמעשה תפחית את הכנסות המדינה ועלולה אף ליצור בציבור את אפקט העוני.

"אפקט העוני גרם לירידה בגביה גם של מיסים עקיפים. אנשים מפסידים כסף בבורסה, מרגישים את עצמם יותר עניים ולכן קונים פחות. סך הכל הפסידה המדינה כתוצאה מעליית המס הכנסות של מיליארדי שקלים וד"ר אבי שמחון שהמליץ לשר האוצר להעלות את המס יושב עכשיו במשרד האוצר וחושב אילו מיסים לעלות ואילו קיצוצים בתקציב לבצע כדי לכסות על הירידה בהכנסות המדינה", דברי שני.